העצמה נשית – למה המושג הזה כל כך מעצבן אותנו?

בשנים האחרונות המושג "העצמה נשית" הפך לפופולרי מאוד, אבל דווקא בגלל זה עולה השאלה: מה הוא באמת אומר? האם מדובר בעוד סיסמה יפה, או שיש כאן משהו עמוק יותר?

אם את דומה לרבות מהנשים שאני פוגשת בקליניקה שלי, יש מצב שצמד המילים האלה מעלות בך צמרמורת ואולי אפילו דחייה ואת צודקת. למה אני בכלל צריכה העצמה? אני לא חלשה. אני לא קורבן. אני מנהלת בית, קריירה, משפחה, מערכות יחסים, דואגת לכולם ומחזיקה אלף כדורים באוויר בו זמנית. דווקא אני כאישה צריכה העצמה? הרבה פעמים נשים כמונו: חזקות, אחראיות ומתפקדות הן דווקא אלה שהכי מסתייגות מהמושג העצמה נשית. אולי כי המונח הזה יוצר רושם שיש בנו משהו שחסר, שצריך לתקן או לחזק.

אז מסתבר שגם חוקרים וחוקרות שבחנו את הנושא לעומק הגיעו אליו מתוך אותה אי נוחות בדיוק. הם הרגישו שצמד המילים העצמה נשית נלקח או על ידי קבוצות פמיניסטיות ואז צומצם בעיקר לתחום הפוליטי או הכלכלי או שזה הפך להיות סיסמא ריקה מתוכן שסוכנויות סיוע וממשלות השתמשו בו, אך המשמעות המקורית שלו דוללה וטושטשה. המחקר ביקש לחקור מהי באמת העצמה נשית ואכן הוא מגלה לנו שבכלל מדובר במשהו אחר לגמרי.

המאמר "Women Empowerment: Perspectives and Views" מאת ד"ר טאנו טנדון בוחן את המושג "העצמת נשים" כתהליך חברתי רב ממדי, ולא רק כסיסמה. המחקר מצא שהעצמה אינה קשורה בהכרח לכוח, הצלחה או הישגים חיצוניים, אלא קשורה בעיקר ליכולת לבחור. החוקרים ביקשו להבין מדוע נשים רבות, גם כשהן מוכשרות, חכמות ומסוגלות, מתקשות לעיתים לבחור את מה שנכון עבורן באמת.

אחד הממצאים המעניינים היה שנשים רבות גדלו בתוך מסרים תרבותיים, משפחתיים וחברתיים שעודדו אותן להתחשב באחרים, להימנע מעימותים ולהציב את הצרכים של הסביבה לפני הצרכים שלהן. עם השנים חלק מהנשים מפנימות את המסרים הללו עד כדי כך שהן מתחילות לצמצם את הרצונות, השאיפות והבחירות שלהן עוד לפני שניסו לממש אותם.

החוקרים מצאו שהאתגר הגדול ביותר אינו נמצא דווקא בעולם העבודה או במרחב הציבורי, אלא במערכות היחסים הקרובות ביותר שלנו. מול בני זוג, הורים או בני משפחה, נשים רבות מתקשות יותר לבטא צרכים, להציב גבולות ולבחור בעצמן. דווקא שם, במקום שבו האהבה והקשרים הכי משמעותיים, השינוי הוא לעיתים האיטי והמורכב ביותר.

לכן, כאשר מדברים על העצמה נשית, לא מדברים בהכרח על להפוך לחזקה יותר. פעמים רבות מדברים על היכולת לחזור ולהרגיש שיש לנו בחירה. לבחור מה נכון לנו, לבטא את עצמנו בכנות, ולהרגיש שאנחנו רשאיות לקחת מקום גם בתוך החיים של עצמנו.

היכולת לשאול:

• מה נכון לי?
• מה אני באמת רוצה?
• מה אני מסכימה לקבל?
• על מה אני כבר לא מוכנה להתפשר?

לכן העצמה נשית אינה תהליך של להפוך לאישה חזקה. ברוב המקרים היא כבר חזקה אלא זה תהליך של להתחבר מחדש לכוח שכבר קיים בה. אולי זו גם הסיבה שהמושג הזה יוצר כל כך הרבה התנגדות. רוב הנשים שאני פוגשת אינן מרגישות חסרות כוח. להפך. הן חזקות, אחראיות, עצמאיות ומתפקדות. אבל כשהן עוצרות לרגע הן מגלות שלא תמיד יש להן חופש בחירה אמיתי בתוך החיים שהן בנו. לא כי מישהו לוקח להן אותו, אלא כי הן התרגלו לשים את עצמן בסוף הרשימה. בדיוק כאן מתחיל תהליך ההעצמה שעליו מדבר המחקר.

כנשים למדנו מגיל צעיר להיות חזקות, להסתדר, להכיל, לדאוג לכולם, להמשיך גם כשאנחנו עייפות, גם כשקשה, גם כשאנחנו עצמנו כבר מזמן לא בראש סדר העדיפויות.

וכשאת כל כך רגילה להיות חזקה, לפעמים עצם הרעיון שאת זקוקה להעצמה, מרגיש כמעט מעליב. אבל יש כאן פרדוקס מעניין: לפעמים דווקא האישה שנראית הכי חזקה מבחוץ היא זו שהכי התרחקה מעצמה מבפנים. לא כי היא חלשה. אלא כי היא כל כך רגילה לדאוג לכולם, שהיא כבר לא בטוחה מה היא עצמה צריכה.

העצמה אישית לנשים היא לא עוד משימה ברשימת המטלות. אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שהעצמה נשית פירושה לעשות יותר או להצליח יותר, להספיק יותר, להוכיח יותר.

למעשה העצמה אישית לנשים היא לעיתים קרובות בדיוק ההפך. זה דווקא לעצור, להקשיב, להרגיש, לבחון מחדש את הבחירות שלנו, לשאול האם החיים שאני חיה היום באמת מתאימים לי.

והשאלה הזו הופכת משמעותית במיוחד באמצע החיים, בשלב שבו הילדים גדלים, הקריירה כבר מבוססת יחסית, וחלק מהנשים מתחילות לשאול: "ומה איתי?"

האינסטינקט הראשוני הוא לחשוב שבכלל אין כבר צורך בקונספט הזה, כי מי חושב על זה בכלל? מי מרגישה את זה ביום יום? היום כשהכול פתוח בפני נשים והן אפילו פועלות בתפקידי לחימה וכטייסות ואכן, נעשתה התקדמות עצומה בעשורים האחרונים, אבל לצד ההתקדמות, עדיין קיימים פערים. גם כיום נשים רבות מרוויחות פחות מגברים בתפקידים דומים, נשים עדיין נושאות בחלק גדול יותר מהעומס המשפחתי והרגשי ועדיין קיימים מסרים חברתיים גלויים וסמויים לגבי איך "אישה טובה" אמורה להתנהג.

הנקודה אינה שנשים הן קורבנות, אלא שהמסרים הללו עדיין משפיעים על הבחירות שלנו, לפעמים בלי שנשים לב ולכן העצמה נשית אינה רק עניין חברתי אלא היא בעיקר תהליך פנימי. אנחנו רוצות שהבנות שלנו יגדלו לעולם שבו אנחנו כנשים וכאימהות מחוברות לעצמנו בכל הרבדים, לרצונות, לצרכים ולחלקים החזקים שבתוכנו כל הזמן.

אם יש רעיון אחד שמסכם עבורי את כל הנושא ומופיע באופן ברור במחקר של ד"ר טנדון זה הרעיון של כוח הבחירה. כוח הבחירה הוא היכולת לעצור לרגע ולשאול:

• האם אני פועלת מתוך רצון או מתוך הרגל?
• האם אני אומרת "כן" כי אני רוצה או כי לא נעים לי?
• האם אני נשארת במקום מסוים כי הוא נכון לי או כי התרגלתי אליו?

כל פעם שאנחנו בוחרות מתוך מודעות ולא מתוך אוטומט, אנחנו מחזקות את כוח הבחירה שלנו וזה בעיניי לב ההעצמה הנשית.

איך נדע אם יש לנו צורך להתחבר לעצמנו מחדש?

לא תמיד נרגיש שאנחנו זקוקות לשינוי. לפעמים הסימנים עדינים יותר:

• עייפות מתמשכת.
• תחושת שחיקה.
• חוסר סיפוק למרות שהכול "בסדר".
• קושי להציב גבולות.
• תחושה שאיבדנו קשר עם עצמנו.
• מחשבות חוזרות של "מתי כבר יהיה לי זמן לעצמי?"

הסימנים האלה לא מעידים על חולשה, אלא על הזמנה פשוטה לעצור ולהקשיב.

העצמה נשית לא מתחילה במהפכה, אלא בצעדים קטנים ופנימיים בינך לבינך שקשורים לחופש הבחירה שלך. שאלי את עצמך מה את רוצה, לא מה את צריכה או אמורה לעשות, לא מה מצופה ממך, אלא מה את באמת רוצה, עבור עצמך ולא עבור אחרים.

התחילי להקשיב לאי נוחות – הרבה פעמים הגוף והרגשות מזהים לפני הראש שמשהו כבר לא מדויק.

תרגלי קבלת החלטות קטנות – כל החלטה קטנה שאת מקבלת מתוך חיבור לעצמך מחזקת את תחושת המסוגלות.

אפשרי לעצמך לקבל – נשים רבות יודעות לתת, אבל העצמה אישית כוללת גם את היכולת לקבל עזרה, תמיכה ואהבה.

חגגי הצלחות קטנות ולא רק הישגים גדולים. גם כל צעד קטן של נאמנות לעצמך ראוי להכרה.

לפעמים משפט אחד יכול להזכיר לנו את מה שכבר ידענו עמוק בפנים.

• מותר לי לבחור בעצמי
• אני לא חייבת לרצות את כולם
• הצרכים שלי חשובים
• אני רשאית לשנות את דעתי
• מותר לי להציב גבולות
• אני לא צריכה להוכיח את הערך שלי
• יש לי זכות לבחור את החיים שמתאימים לי

אולי כי הוא נוגע במקום רגיש. הוא מזכיר לנו שיש פער בין כמה אנחנו חזקות כלפי חוץ לבין כמה מקום אנחנו נותנות לעצמנו בפנים. הוא מזכיר לנו שכוח אמיתי אינו רק היכולת לשאת הכול על הכתפיים, אלא דווקא היכולת לעצור, להקשיב, לבחור ולדייק מחדש את החיים שלנו, כי בסופו של דבר, העצמה נשית אינה להפוך למישהי אחרת, אלא בדיוק הפוך, לחזור להיות מי שאת, בלי לוותר על עצמך בדרך.

לפני כמה שנים, לכבוד יום האישה הבינלאומי, קיימתי שידור חי שבו דיברתי על נשיות, העצמה נשית והחיבור שלנו לכוחות הנשיים שבתוכנו. מעניין לגלות שגם היום, שנים אחרי שהקלטתי אותו, רבים מהנושאים שעלו שם מתחברים באופן ישיר למה שדיברנו עליו במאמר הזה: היכולת לבחור, להקשיב לעצמנו, לחזק את הקול הפנימי שלנו ולהיזכר שלא תמיד צריך להיות חזקות יותר, אלא לפעמים צריך פשוט לחזור לעצמנו.

אז מה היה לנו בשידור?

• למה בכלל חשוב או כדאי לחגוג את הנשיות?
• כמה תובנות אישיות שלי לגבי הנשיות בעולם לאורך ההיסטוריה
• מהי האנרגיה הנשית ומה קרה לה לאורך השנים
• איזה תכונות נשיות אנחנו רוצות לחזק ולטפח ולמה זה חשוב
• מה קורה לנו כשאנחנו שוכחות או מנותקות מהאנרגיה הנשית שלנו
• מה שונה כשאנחנו פועלות מתוך החיבור לאנרגיה הנשית
• עבודה אנרגטית משולבת במדיטציה נעימה ורכה שתחבר אותנו בחזרה למהויות ולאיכויות הנשיות שבתוכנו

אם הנושא הזה מדבר אלייך, אני מזמינה אותך לצפות בשידור המלא

אם יש דבר אחד שהייתי רוצה שתיקחי מהמאמר הזה, הוא שהעצמה נשית אינה מבחן שאת צריכה לעבור ואינה יעד שאת אמורה להגיע אליו. היא מתחילה בכל פעם שאת עוצרת לרגע ושואלת את עצמך: מה נכון לי? מה אני באמת רוצה? על מה אני כבר לא מוכנה להתפשר? לפעמים התשובות יגיעו מיד, ולפעמים ייקח להן זמן להתבהר. אבל עצם הנכונות לעצור, להקשיב ולתת מקום לעצמך היא כבר צעד משמעותי בדרך. כי בסופו של דבר, העצמה נשית אינה להפוך למישהי אחרת. היא לחזור להיות מי שאת, בלי לאבד את עצמך בדרך.

עודכן לאחרונה ב 10.06.2026