עוצמה פנימית – איך להתחבר למקורות שלה?

לא פעם יושבת מולי בקליניקה אישה שהסביבה כולה רואה בה אישה חזקה. היא מתפקדת, דואגת, מקבלת החלטות ונמצאת שם בשביל כולם. אבל כשאני שואלת אותה מה היא רוצה, מה נכון לה או על מה היא כבר אינה מוכנה לוותר, פתאום מגיע שקט. לפעמים היא יודעת את התשובה, אבל כבר אינה סומכת עליה. לפעמים היא מרגישה שאיבדה אותה לגמרי.

הרגע הזה תמיד נוגע בי, כי הוא מזכיר לי שעוצמה פנימית אינה נמדדת רק בכמה אנחנו מצליחות להחזיק, להספיק ולהתגבר. לפעמים היא מתחילה דווקא כשאנחנו מסכימות לעצור, לפנות מקום לעצמנו ולחדש את הקשר עם חלקים בתוכנו שנדחקו הצדה במשך שנים.

עוצמה פנימית אינה רק ביטוי של מוטיבציה, נחישות התמדה או כוח רצון, או היכולת להמשיך לתפקד גם כשקשה. היא גם אינה מצב שבו אנחנו תמיד בטוחים בעצמנו, רגועים ויודעים בדיוק מה לעשות. אפשר לראות בה שילוב של כמה יכולות פנימיות: להכיר את עצמנו, להקשיב לצרכים ולערכים שלנו, לשאת רגשות מורכבים, להציב גבולות ולפעול באופן שמתאים לנו גם כשעולים פחד, ספק או חוסר ודאות.

"עוצמה פנימית” אינה מונח פסיכולוגי אחד בעל הגדרה מחקרית מוסכמת, אך היא קרובה לכמה מושגים שנחקרו בפסיכולוגיה. אחד מהם הוא מסוגלות עצמית שהיא האמונה שיש לנו יכולת להתמודד, ללמוד ולהשפיע על הדרך שבה נפעל. מושג נוסף הוא גמישות פסיכולוגית שהיא היכולת להישאר במגע עם החוויה שלנו, גם כשהיא לא נעימה ולהמשיך לבחור פעולות שמקדמות את הערכים החשובים לנו. מחקרים קושרים יכולות כאלה להתמודדות טובה יותר, לבריאות נפשית וליכולת להסתגל למצבים משתנים.

בעיניי, לעוצמה פנימית יש גם רובד עמוק ואישי יותר. זהו המרכז בתוכנו שמאפשר לנו להרגיש מי אנחנו, לזהות מה נכון לנו ולחזור לעצמנו כאשר הקולות מבחוץ נעשים חזקים מדי. אני אוהבת לקרוא למרכז הזה "המגדלור הפנימי”: הוא אינו מעלים את הסערה ואינו מבטיח שלא נפחד, אבל הוא עוזר לנו למצוא מחדש את הכיוון בתוכה.

אחד הביטויים של המגדלור הזה הוא האינטואיציה והיכולת להקשיב לקול הפנימי, אבל עוצמה פנימית רחבה ממנה. היא מתבטאת גם ביכולת לומר "לא”, לבקש עזרה, לתת מקום לרגש, להתאושש ממשבר ולבחור בדרך שמתאימה לנו גם אם אחרים אינם מבינים אותה.

עם השנים רבים מאיתנו מתרחקים מהחיבור הזה. אנחנו לומדים להתאים את עצמנו, לחפש תשובות ואישור מבחוץ, להטיל ספק במה שאנחנו מרגישים ולפעול בעיקר לפי מה שמצופה מאיתנו. ההתרחקות הזאת יכולה להתבטא בבלבול, בקושי לקבל החלטות, בחוסר סיפוק או בתחושה שאיבדנו את הכיוון. התחושות האלה יכולות לנבוע מגורמים רבים, אך לפעמים הן גם סימן לכך שהקשר שלנו עם עצמנו זקוק לתשומת לב מחודשת.

חשוב לזכור שלא כל תחושה פנימית היא בהכרח אמת או אינטואיציה. פחד, חרדה וחוויות עבר יכולים גם הם לדבר מתוכנו בקול חזק. לכן חיבור לעוצמה פנימית אינו אומר לפעול מיד על פי כל תחושת בטן, אלא לעצור ולברר: האם אני מגיבה מתוך פחד והרגל, או בוחרת פעולה שמתאימה לצרכים ולערכים שלי?

ככל שאנחנו מחדשים את הקשר הזה, אנחנו נעשים פחות תלויים בכך שהכול בחוץ יסתדר כדי להרגיש יציבים ושלמים. החיבור בין הצרכים הפנימיים לבין הדרך שבה אנחנו חיים משפיע גם על תחושת הסיפוק בחיים, משום שהוא מאפשר לנו לזהות מה באמת חסר לנו ולמצוא יותר מדרך אחת לתת לו מענה.

למה אנחנו כבר לא בקשר עם המקור הזה של כוח פנימי ושל עוצמה פנימית?

לאורך דורות נשים קיבלו מסרים חברתיים ותרבותיים שעודדו אותן להיות קשובות לאחרים, להתאים את עצמן, לא לבלוט יותר מדי ולעיתים גם לפקפק בידיעה הפנימית שלהן. כשאנחנו מתרגלות שוב ושוב לחפש את התשובות בחוץ, קל לאבד בהדרגה את האמון במה שאנחנו מרגישות ויודעות מבפנים. כדי להשתייך ולשרוד בעולם הזה, לימדנו את עצמנו לעבור אל הראש במקום להישאר מחוברות אל הלב ואל מרכזי האינטואיציה והרגש שלנו.

אז איך מתחברים בחזרה לכוחות פנימיים? איך מחזירים לעצמנו עוצמה פנימית?

בואי נעשה ביחד כבר עכשיו תרגיל:

אני רוצה שתיזכרי רגע בתחושה הזאת שיש לך ידיעה ברורה של משהו שהוא לא ראציונלי, אבל בכל זאת, את מרגישה. את יודעת. שיש שם ידיעה ברורה. כמו שאת חושבת על מישהו ופתאום הוא מתקשר. או הרגעים האלה שהרגשת בבטן שאסור לך ללכת למקום הזה אבל בכל זאת הלכת לשם ואז התחרטת ואמרת לעצמך "אם רק הייתי מקשיבה לעצמי, ידעתי שאסור לי ללכת לשם". תיזכרי רגע ברגעים כאלה. אפילו תכתבי אותם על הנייר, כדי שתוכלי לאסוף אותם בצורה מודעת אל התודעה.

כל כך הרבה פעמים אני שומעת נשים שאומרות לי שהן שומעות או יודעות או רואות בתוכן את התשובות אבל לא סומכות על זה, משתיקות את זה. מזלזלות בזה. הידיעה הזאת פשוט נמצאת שם, היא פשוט מגיעה את לא יודעת מאיפה, ולא יודעת מתי זה יגיע. לרוב אנחנו פשוט מוותרות על הידיעה הזו וחוזרות שוב אל השכל כי אנחנו חושבות שזה לא הגיוני. לרוב אנחנו יודעות אבל לא מקשיבות ובטח שלא פועלות על פי זה. תחשבי רגע על הרגעים האלה שאת יודעת ומהיום והלאה תחליטי שאת מתחילה לשים אליהם יותר לב ולהקשיב להם.

כשאנחנו מחוברות יותר למגדלור הפנימי שלנו, גם אם עדיין עולים פחד, ספק או בלבול, יש בתוכנו עוגן שעוזר לנו לחזור לעצמנו ולבדוק מה באמת נכון לנו.

אם הגעת עד לכאן, ואת עדיין קוראת, אני חושבת שממש מתאים לך להעמיק עוד לתוך החיבור לעוצמה הפנימית שלך ולמקורות העוצמה האלה, הכנתי עבורך הדרכה מרתקת, מיוחדת, מעצימה, מרחיבה, של שעה ורבע שבה אנחנו מתחילות עם מדיטציה קצרה שמחברת אותנו לעצמנו, מרגיעה, מרפה, אנחנו ממשיכות עם סיפור רוחני נחמד ועם שפע של ידע ותכנים מרתקים שיקדמו אותך עוד כמה צעדים בחיבור לעוצמה הפנימית שלך. בפנים אנחנו עושות ביחד גם עוד כמה תרגילים פשוטים אבל יעילים שמגבירים את החיבור הפנימי שלך לעוצמה הפנימית שלך.

לסיום ולסיכום חשוב לי להגיד שעוצמה פנימית היא לא משהו שצריך ליצור מאפס אלא יותר משהו שאנחנו צריכות כמו להיזכר. זה מקור חי וקיים בתוכנו מאז ומתמיד זה חלק בריא בתוכנו שגם אם עומעם ונשכח עדיין נמצא שם עמוק בתוכנו. דרך חיבור מחודש ללב, לאינטואיציה ולידיעה העמוקה שבתוכנו אנחנו יכולות להיזכר במי שאנחנו באמת. כשאנחנו מחוברות לכוחות פנימיים, החיים מקבלים הכוונה מדויקת יותר תחושת סיפוק, משמעות ושקט פנימי ואנחנו יכולות לבחור ולפעול מתוך ביטחון וחיבור לעצמנו