טיפול רגשי בגישה חווייתית

הרבה נשים שמגיעות אליי כבר עשו דרך. קראו ספרים, האזינו לפודקאסטים, השתתפו בסדנאות, עברו טיפולים. הן מודעות לעצמן ומבינות היטב למה הן פועלות כפי שהן פועלות ובכל זאת, משהו עדיין נשאר תקוע. זה יכול לבוא לידי ביטוי למשל במערכות היחסים הקרובות הן עדיין מוצאות את עצמן מרצות או חוששות לאכזב, בתחושה הפנימית שלהן הן עדיין מבקרות את עצמן ועדיין מוצאות את עצמן חוזרות שוב ושוב לאותם דפוסים. זה קורה לכולנו וזה לא קורה כי אנחנו לא מבינות מספיק, להיפך המודעות היא חשובה אבל מחקרים מראים שזה לא מספיק כדי לקחת אותנו לשינוי עמוק שלא מתרחש רק דרך הבנה, אלא בעיקר דרך חוויה.

הבנה יכולה להיות התחלה מצוינת, אבל לפעמים היא מביאה אותנו רק עד מקום מסוים. חלק מהתגובות הרגשיות שלנו מופעלות באופן אוטומטי ומושפעות מחוויות, מדפוסי קשר ומדרכי התמודדות שלמדנו לאורך החיים, לעיתים כבר בשנים המוקדמות. לכן אנחנו יכולות להבין בשכל שאין סכנה ועדיין להרגיש בגוף כאילו עלינו להתגונן.

אנחנו יודעות שכדאי שנציב גבול אבל עדיין איכשהו מוצאות את עצמנו אומרות "כן". אנחנו יודעות קוגניטיבית שאנחנו מספיק טובות ועדיין מרגישות חוסר ביטחון או חוסר ערך ומטילות ספק בעצמנו. או שאנחנו יודעות בשכל שאין כרגע סכנה  אבל החרדה עדיין נוכחת ומשתלטת עלינו. לא כי יש בנו משהו מקולקל. אלא כי הגוף עדיין מחזיק חוויה ישנה שטרם קיבלה מענה.

בפסיכותרפיה חווייתית אנחנו לא רק מדברות על מה שקרה או מנסות להבין מדוע נוצרו הדפוסים, אלא פוגשות בעדינות את האופן שבו הם חיים ופועלים בתוכנו בהווה.

מחקרים על טיפול ממוקד רגש מצביעים על כך שעבודה עם החוויה הרגשית ועיבודה בתוך הטיפול יכולים להיות חלק משמעותי מתהליך השינוי שאינו מגיע רק מלדבר על משהו, להבין אותו או להיות מודעת אליו, למרות שזה חשוב, זה רק חלק קטן. כדי שיקרה שינוי עמוק ההבנה בלבד אינה מספיק ובמקרים רבים נדרש גם עיבוד רגשי וגופני שמאפשר למערכת כולה לחוות אפשרות חדשה.

הגוף מעניק לנו מידע חשוב על החוויה הרגשית שלנו. כיווץ, דריכות, קיפאון, נשימה שנעצרת או תחושת התרחבות יכולים לעזור לנו לזהות מה מפחיד אותנו, למה אנחנו זקוקות והיכן פועל בתוכנו דפוס ישן. בטיפול אנחנו לומדות להקשיב לסימנים האלה בעדינות ולהשתמש בהם כפתח להבנה, לוויסות וליצירת חוויה חדשה.

רבים מהכאבים שאנחנו סוחבות נוצרו בתוך מערכות יחסים ולכן גם הריפוי שלהם מתרחש בתוך קשר בטוח, מכיל ומכבד. דפוסי קשר שנוצרו בשנים המוקדמות עשויים להמשיך להשפיע על הדרך שבה אנחנו חוות קרבה, ביטחון, דחייה ותלות גם בבגרות. בתוך קשר טיפולי בטוח אפשר לזהות את הדפוסים האלה ולתרגל בהדרגה אפשרויות חדשות. מחקרי פסיכותרפיה מצאו קשר עקבי בין איכות הברית הטיפולית לבין תוצאות הטיפול. בתהליך אנחנו לומדות לזהות כיצד הדפוסים האלה מופיעים גם בהווה ובתוך הקשר הטיפולי וליצור בהדרגה חוויה אחרת של ביטחון, קבלה וקרבה. זוהי אחת הדרכים שבהן טיפול ממוקד רגש והיקשרות יכול לאפשר שינוי שאינו נשאר רק ברמת ההבנה.

בכל מפגש אנחנו מתחילות במה שמעסיק אותך עכשיו ובמה שאת מביאה איתך באותו היום. לצד השיחה וההבנה, אנחנו מאטות לרגע ושמות לב למה שמתרחש בתוכך בזמן אמת: לרגש שעולה, לתחושות בגוף, למחשבות, לדחפים ולדפוסי ההגנה שמופעלים באופן אוטומטי.

בהתאם למה שמתאים לך, אפשר להיעזר במיינדפולנס, בהתמקדות, בדמיון מודרך ובעבודה עם חלקים פנימיים. המטרה אינה להציף אותך או לדחוף אותך למקום שאינך מוכנה אליו, אלא להתקרב לחוויה בקצב בטוח ומותאם, לזהות מה היא מבקשת וליצור בהדרגה אפשרות חדשה. את נשארת שותפה מלאה לתהליך ויכולה לעצור, לשאול ולבחור בכל שלב.

התהליך יכול להתאים לך אם את מרגישה ש…

• את עייפה מלהחזיק הכול לבד
• את מבינה את עצמך אבל עדיין לא מצליחה להשתחרר מדפוסים ישנים
• את חווה חרדה, עומס רגשי או ביקורת עצמית
• את מרצה אחרים על חשבון עצמך
• את רוצה להרגיש יותר חופש, שקט וחיבור פנימי
• את כמהה לחזור לעצמך

• חרדה וחוסר שקט
• ביקורת עצמית וחוסר ביטחון
• ריצוי וקשיים בהצבת גבולות
• משברי חיים ושינויים משמעותיים
• מערכות יחסים זוגיות ומשפחתיות
• תחושת תקיעות או אובדן כיוון
• שחיקה ועומס רגשי
• פצעי ילדות והיקשרות

רבות מאיתנו יודעות בדיוק מה היינו רוצות לשנות. אנחנו מבטיחות לעצמנו להציב גבול, להיות פחות ביקורתיות כלפי עצמנו, להפסיק לרצות או לדאוג פחות למה אחרים חושבים. אבל ברגע האמת אנחנו שוב מוצאות את עצמנו מגיבות באותו אופן מוכר. זה קורה משום שרוב הדפוסים הרגשיים שלנו פועלים באופן אוטומטי, הרבה לפני שהחשיבה המודעת נכנסת לתמונה. לכן לפעמים נדרש אדם נוסף שיוכל לראות איתנו את מה שקשה לנו לראות לבד, להאיר את המקומות העיוורים ולעזור לנו לתרגל אפשרויות חדשות עד שהן הופכות לטבע שני.

רבות מהנשים שמגיעות אליי כבר ניסו לא מעט דברים לפני כן. חלקן היו בטיפולים, חלקן השתתפו בסדנאות, קראו ספרים והתפתחות אישית כבר מזמן הפכה לחלק מהחיים שלהן ובכל זאת, משהו עדיין לא הרגיש שלם. אחת הסיבות לכך היא שרובנו רגילות להתייחס לעצמנו כאל פרויקט שצריך לתקן. אנחנו מנסות להיפטר מהחרדה, להילחם בביקורת העצמית, להפסיק לרצות, להיות חזקות יותר, בטוחות יותר, רגועות יותר.

אבל מה אם אין בך שום דבר שצריך לתקן?

הגישה שלי מבוססת על ההבנה שגם הדפוסים שהיום מכאיבים לך נוצרו מסיבה טובה. הם היו פעם דרכים יצירתיות וחכמות להתמודד עם החיים. במקום להילחם בהם, אנחנו לומדות להבין אותם. במקום לדחוף את עצמך להשתנות בכוח, אנחנו מקשיבות למה שמבקש להירפא ובמקום לשאול "מה לא בסדר בי?", אנחנו מתחילות לשאול "מה קרה לי שגרם לי להרגיש ככה?" מתוך המקום הזה נוצר שינוי עמוק יותר. כזה שלא מבוסס על מאבק בעצמך, אלא על חיבור מחודש לעצמך.