מה זה תדר אנרגטי?

אני מניחה שגם אתם מכירים את זה שאתם נכנסים לחדר או פוגשים אדם כלשהו שמולו אתם מיד מרגישים נעים, פתוח ורגוע. ולעומת זאת, לפעמים, נכנסים לחדר ואפילו בלי שמישהו אומר מילה, אפשר להרגיש מתח, כיווץ או חוסר שקט.

בשפה הרוחנית אנחנו נוהגים לקרוא לאיכות הזאת "להרגיש את התדר" או את ה "תדר אנרגטי”. זה ניסיון לתאר את התחושה הכוללת שאנחנו נמצאים בה ברגע מסוים או חשים אותה מהסביבה. התחושה הזו מורכבת ממחשבות, מרגשות, מתחושות הגוף, מרמת המתח ועוד. כל אלה משפיעים על הנוכחות שלנו ועל המפגש עם הסביבה.

אבל מה זה תדר אנרגטי באמת? האם זהו מושג מדעי, דרך רוחנית לתאר את החוויה שלנו או שילוב בין השניים? ואיך אפשר להשפיע עליו בלי לנסות לכסות רגשות קשים בחשיבה חיובית? על השאלות האלה ננסה לענות כאן.

המושג "תדר אנרגטי” אינו מונח רפואי או פסיכולוגי בעל הגדרה מדעית מוסכמת. בשפה הרוחנית הוא משמש לתיאור האיכות הכוללת של המצב שבו אנחנו נמצאים: האם אנחנו מרגישים פתוחים או מכווצים, רגועים או דרוכים, חיוניים או מותשים.

לצד השפה הרוחנית, אנחנו יודעים שהמחשבות והרגשות שלנו מלווים בתהליכים גופניים ממשיים. מערכת העצבים, הנשימה, קצב הלב, הפעילות ההורמונלית והמתח בשרירים משתנים בהתאם למצבנו הרגשי. גם הפעילות החשמלית של הלב יוצרת שדה מגנטי שניתן למדידה.

לכן במאמר הזה אשתמש במושג "תדר אנרגטי” כשפה חווייתית ורוחנית שמתארת את המצב הפנימי שלנו ואת האופן שבו הוא בא לידי ביטוי בגוף, בנוכחות, בהתנהגות ובמפגש עם אנשים אחרים.

חשוב להבין שאנחנו לא רק גוף פיזי. זה אולי נשמע רוחני, אבל יש לכך גם בסיס מדעי. הגוף שלנו מייצר שדה אלקטרומגנטי שהוא מעין שדה אנרגטי שמקיף אותנו ומשדר וקולט מידע כל הזמן מהסביבה.

במאמר מרתק שהוא למעשה סקירה מדעית המסתמכת על גוף ידע נרחב הכולל 52 מקורות שונים שפורסמו לאורך עשורים (מ-1963 ועד 2022) נאספו מחקרים רבים מכל מיני תחומים מדעיים שמסבירים את הקונספט המופשט הזה של תדר אנרגטי.

מחקרים בתחום הנוירו קרדיולוגיה הראו שללב יש מערכת עצבית מורכבת מכ 40,000 תאי עצב שמאפשרים לו לייצר שדה אלקטרומגנטי חזק שניתן למדידה והוא משפיע גם על הגוף וגם על הסביבה הקרובה.

בתחום השדות האלקטרומגנטיים (EMF) מראים מחקרים המשתמשים בטכנולוגיות כמו SQUID למדידת השדה המגנטי של הלב את ההשפעה שלו על התדרים שאנחנו מפיקים ומשפיעים על הסביבה

מחקרים בתחום הביולוגיה המודרנית בשילוב עם מכניקת הקוונטים רואים בפיזיולוגיה יותר אנרגיה ופחות חומר והם מראים כי קיימים קשרים ישירים בין תדר ותהודה (Resonance) בתוך המערכת הביולוגית שלנו

התדר האנרגטי של הלב נוצר מתוך הפעילות החשמלית והאינטראקציה המתמדת בין מטענים חיוביים ושליליים והאינטראקציה המכנית המסתנכרנת של שרירי הלב שמפיקים שדה אלקטרומגנטי עוצמתי.

רגשות, שאני אוהבת לחשוב עליהם כאנרגיה בתנועה (E-motions) משחקים תפקיד מכריע בעיצוב האות.

בשפה הרוחנית נהוג לתאר רגשות חיוביים כמו אהבה, שמחה והודיה כבעלי "תדר גבוה” ורגשות כמו פחד, כעס וייאוש כבעלי "תדר נמוך”. חשוב לי להדגיש שלא מדובר כאן בסולם מדעי שמודד את תדירותו של כל רגש, אלא כדרך לתאר את ההבדל בין מצבים של התרחבות, חיבור וחיוניות לבין מצבים של כיווץ, עומס והישרדות.

בראייה הרוחנית, הלב שנמצא במרכז הגוף משמש כמשדר תדרים והשדה האלקטרומגנטי שלו פועל כגל נושא המעביר מידע, ממש כמו מיקרוגל או משדר של קול ותמונה לטלפון נייד.

במילים פשוטות, אנחנו לא רק חושבים ומרגישים אנחנו גם משדרים את זה החוצה. המצב הפנימי שלנו ניכר גם כלפי חוץ: בטון הדיבור, בהבעות הפנים, ביציבה, בקצב התנועה ובאופן שבו אנחנו מגיבים לאחרים. כך אנשים יכולים לחוש אם אנחנו רגועים, דרוכים, פתוחים או מרוחקים, גם בלי שנאמר זאת במילים.

כולנו מכירים את זה: יש ימים שאנחנו קמים עצבניים וחסרי סבלנות והכול נתקע ויש ימים שאנחנו קמים בטוב והכול הרבה יותר זורם ומסתדר מה השתנה? לא המציאות אלא התדר האנרגטי שלנו.

כשאנחנו מתחילים את היום במתח או בעצבנות, אנחנו עשויים לפרש אירועים כמאיימים יותר, להגיב בחוסר סבלנות ולהבחין בעיקר במה שאינו מסתדר. כשאנחנו רגועים ומווסתים יותר, קל לנו לחשוב בבהירות, להגיב בגמישות ולפגוש את אותם אירועים בצורה אחרת. המציאות לא בהכרח השתנתה, אבל המצב הפנימי שדרכו אנחנו חווים אותה השתנה.

כשאנחנו נשארים לאורך זמן ברגשות שליליים הגוף נכנס למצב של סטרס מתמשך וזה משפיע על המערכת ההורמונלית, על מערכת העצבים ועל התפקוד הכללי של הגוף.

מחקרים קליניים ארוכי טווח הראו ששונות נמוכה בקצב הלב (HRV) קשורה לסיכון גבוה יותר למחלות ולתמותה כלומר המצב הרגשי שלנו לא רק משפיע על הראש ועל מצב הרוח, אלא ממש משפיע על הבריאות הפיזית. מצבים של רוגע, ביטחון והודיה עשויים לתמוך בוויסות מערכת העצבים ולהשפיע על דפוסי הנשימה וקצב הלב.

בשפה הרוחנית אפשר לתאר את החוויה הזאת כעלייה בתדר, ואילו בשפה הפיזיולוגית נדבר על מעבר ממצב של דריכות למצב מאוזן ומווסת יותר.

בואו נרגיש את זה עכשיו ביחד בפועל. עצמו עיניים וקחו נשימה עמוקה. העלו בדמיון סיטואציה מוכרת: נהג בכביש ש"נדבק אליך", דוחק בך, צופר, חותך אותך.. שימו לב למה שעולה מיידית בגוף: כעס, לחץ, מתח.

עכשיו שחררו רגע, ונשמו שוב. העלו את אותה סיטואציה אבל הפעם אמרו לעצמכם: “הוא בלחץ, זה לא שלי. אני בוחר/ת להישאר רגועה.” שימו לב להבדל: הנשימה משתנה, הגוף נרגע, התחושה מתרחבת.

זו דוגמה פשוטה ליכולת שלנו ליצור שינוי תדר אנרגטי בזמן אמת. הפרשנות החדשה מפחיתה את תחושת האיום, משנה את תגובת הגוף ועוזרת למערכת העצבים לחזור לאיזון. בשפה הרוחנית אפשר לקרוא לכך "שינוי תדר”.

הכרת תודה והודיה

עקרון פרקטי נוסף שעוזר לנו להעלות את התדר האנרגטי זה שימוש בהודיה. הודיה היא אחת הדרכים הפשוטות והעמוקות ביותר להעלות תדר אנרגטי ולא רק ברמה הרוחנית, אלא גם ברמה הפיזיולוגית. מחקרים בתחום הנוירו קרדיולוגיה מראים שללב יש מערכת עצבית משלו, וכשאנחנו חווים רגשות כמו תודה, הערכה ואהבה, קצב הלב הופך להיות מסונכרן והרמוני יותר (מצב שנקרא קוהרנטיות לבבית) במצב הזה, מערכת העצבים נרגעת, רמות הסטרס יורדות והגוף כולו נכנס לאיזון.

אז כשאנחנו אומרים מילות תודה כהודיה לבורא, תפילה להודיה או פשוט מכירים בטוב שיש וחשוב לא פחות, מרגישים את זה ממש בגוף, נוצרת תגובה פיזית אמיתית: הנשימה מעמיקה,
השרירים מרפים והלב משדר דפוס חשמלי מגנטי יציב ומאורגן יותר.

בשפה הרוחנית אפשר לתאר את השינוי הזה כעלייה בתדר. בשפה הפיזיולוגית מדובר בתהליך שעשוי לתמוך ברגיעה ובוויסות מערכת העצבים.