הפרעות אכילה הן בעיה נפוצה בקרב אוכלוסיית העולם המערבי
הפרעות אכילה מובילות להשמנת יתר שאם היא כרונית, היא עלולה אף להרוג אותנו באופן סמוי ואיטי.
בכל שנה עולים קילו אחד או שניים ותוצאות הבריאות לטווח הרחוק עלולות להיות הרסניות.
כיום, לצערנו, רוב האוכלוסייה אינה נמצאת במשקל הרצוי, הנכון והבריא לה.
בעבר הפרעות אכילה היו נפוצות בעולם המערבי בלבד, אך כיום אנו רואים גם במדינות העולם השלישי המתפתחות כגון הודו, ילדים ומבוגרים הסובלים מהשמנת יתר בעקבות כניסת תרבות המערב, עלייה ברמת החיים וברמת ההכנסה.
חלק מהסימפטומים של הפרעות אכילה הם עיסוק אובססיבי באוכל, תכנון הקשור לאוכל, מה אוכל, מתי אוכל את זה.
לרוב מתחילים דיאטה אך לא מצליחים לדבוק בה, מרגישים ייאוש, תסכול חוסר אונים ותקיעות.
מרגישים כלואים במצב וקושי לשבור את המעגל.
הפרעות אכילה ואכילה כפייתית
אכילה כפייתית היא כאשר האדם אוכל באובססיה, ללא כל קשר לרעב, חושב חולם ונושם אוכל בכל דקה בחייו.
מתעסק באוכל בהתעסקות כפייתית במחשבות ובמעשים. זוהי למעשה סוג של התמכרות.
האכילה הכפייתית וההתמכרות לאוכל, היא היא אחת ההתמכרויות הקשות ביותר להתמודדות.
בהתמודדות עם התמכרויות אחרות כגון: אלכוהול, סמים או סיגריות ניתן להימנע מגורם ההתמכרות לחלוטין.
ניתן לקחת החלטה אמיצה, לעבור תהליך גמילה ולהימנע לתמיד מגורם ההתמכרות.
נגמלים רבים יודעים כי מספיקה “שאכטה” אחת מסיגריה או “שלוק” מאלכוהול להדליק להם שוב את ה”דודה” את אותה הכמיהה לנשוא ההתמכרות שלהם.
לעומת זאת, בהתמודדות עם השמנת יתר ועם אכילה כפייתית או אכילה רגשית, כאן המצב מורכב יותר.
שהרי אנחנו תלויים באוכל להישרדות ואנחנו חייבים לצרוך אותו ברמה יומיומית כמה פעמים ביום.
זה לא משהו שניתן להתנקות ממנו ולא לפגוש אותו שוב לעולם.
הפרעות אכילה ואכילה רגשית
לאוכל ישנם צדדים עמוקים הרבה יותר מסתם לתת דלק לגוף. אוכל נוגע בנימי הנפש והרגש שלנו.
אנחנו מכורים לטעמים וקשורים להזנה הפנימית שאוכל נותן לנו.
אנו אוהבים לאכול בכל דרך ובכל צורה, לאכול לבד או לאכול בחברותא, כל חגיגה וכל חג כרוכים באוכל.
אנו אוהבים להזין את ילדנו ואת משפחתנו וחברנו.
אוכל נעוץ עמוק בתרבות שלנו וכיהודים, יש לנו גם זיכרון גנטי קולקטיבי של חוויות השואה ורעב.
אוכל מזין אותנו הרבה מעבר לפיזי שלנו. אוכל מזין אותנו רגשית, מנחם אותנו בזמני קושי ובכלל. מפנק אותנו והוא החבר הפרטי שלנו.
שימו לב מתי אנחנו אוכלים?
האם זה קורה רק כאשר אנחנו רעבים?
האם זה קורה אולי כאשר אנחנו מרגישים רגש מסוים?
אולי פחד? אולי חוסר שקט או חוסר מנוחה? אולי עצבנות או כעס? אולי התרגשות ושמחה?
אוכל עוזר לנו להדחיק רגשות אותם אנחנו לא אוהבים להרגיש.
לדוגמא: אם אני אדם שמערכת האמונות שגדלתי עליה בתרבות שלי אסרה עלי לכעוס ושידרו לי באופן לא מודע כי כעס הוא אסור,
לא אנושי, מסוכן, לא רוחני מספיק וכדומה. אבל היום מישהו הכעיס אותי מאוד והרגש מתחיל לגאות בתוכי. אני לא רוצה להרגיש אותו.
כאשר אני מכור לאוכל, יש מצב שאפנה לאכול על מנת לא להרגיש.
כאשר אני מכור לסיגריות, אדליק סיגריה וכדומה.
בספרה של ג’נין רות “אכילה כפייתית כפיצוי לאהבה” שהודפס בישראל כבר ב1993
מודגשים כמה הקשרים רגשיים לאוכל לדוגמא: קשר בין אוכל לחוסר באהבה בקרבה ובאינטימיות, ולעיתים נושאים סביב מיניות.
קשר בין אוכל לצורך שלנו בשליטה, למנגנוני סבל וקורבנות שלעיתים אנו כבולים בהם או לריצוי הסביבה.
אצל כל אחד מאיתנו השמנת יתר ואכילה רגשית יושבת על מקור ייחודי לו או לה.
בטיפולים אישיים אנו מגלים את המקור האישי של כל אחד ומטפלים בו.
יחד עם זאת, לרובנו כמה מאפיינים משותפים:
רובנו פצועים במקומות העמוקים שקשורים לאהבה, להזנה רגשית ולהכלה רגשית.
את רובנו לא אהבו בילדותנו כפי שאנו רצינו או היינו צריכים שיאהבו אותנו.
אצל חלקנו זה בא לידי ביטוי דרך התמכרות לאוכל.
תהליך עבודה פנימית עם הפרעות אכילה והתמכרויות לאוכל או בכלל
כדאי שיהיה מלווה בטיפול ובהתייחסות לעולם הרגשות הפנימי העמוק ביותר שלנו.
במידה ואנו מתמקדים אך ורק ב”חיצוני” אנחנו לא מתקדמים באמת ולא מגיעים לפתור את שורש הבעיה לעומקה.
ולראייה אנו מכירים אנשים שעושים שוב ושוב דיאטות ושוב ושוב מעלים את אשר ירדו ומשמינים מחדש.
זה מעגל מאוד מתסכל וגם לא כל כך בריא לגוף שלנו.
בתהליך אישי אנו נוגעים ומטפלים במקומות האישיים הרגשיים והרוחניים הגבוהים מהם אנו אוכלים.
בטיפול אנחנו עובדים על מערכת האמונות המגבילות מהם אנו אוכלים, מסירים אמונות אלה ומחליפים אותן בחדשות.
במקביל, מקבלים ליווי של תמציות פרחי באך המאזנות ומרפאות את אותם המקומות.
ריפוי הוא ממשי. הוא אפשרי.
רוצה לעשות את זה ביחד איתי? לחצי כאן וגלי מה נשים אומרות על התהליך האישי איתי
השאר תגובה