מוכנה להפתעה מרגשת
בכל מה שקשור למודעות עצמית?

אם את כמו הרבה נשים אחרות שאני מלווה ושמגיעות אלי לטיפול בקליניקה,
אז גם את ‘נופלת’ בבור הזה שוב ושוב ושואלת את עצמך “למה”
“למה אני לא מצליחה לעשות ככה וככה”
“למה שוב אני עושה את אותן הטעויות”
“למה שוב זה קורה לי”
השאלה “למה” מקננת בתוכנו וחוזרת שוב ושוב
ויש לנו צורך ודחף להבין ולהבין.
יש כמה בעיות עם השאלה הזו “למה”
אחת מהן היא שלא רק שהיא לא מביאה אותנו לתוצאות ולשינוי המיוחל
אלא שהיא גם מרחיקה אותנו עוד מלהצליח להגשים את מה שאנחנו רוצות
ולמרות שזה נשמע לנו מוזר, מרחיקה אותנו עוד ממודעות עצמית במקום לקרב.
דווקא השאלה “למה” שאנחנו חושבות שהיא אחת השאלות המרכזיות
כשאנחנו מדברות על מודעות עצמית, דווקא השאלה הזו מרחיקה אותנו
מהמודעות העצמית אפילו עוד יותר.

איך זה יכול להיות ולמה זה קורה? (חהחה שימי לב לשימוש במילה “למה”..)

קודם כל חשוב להבין שברגע שאנחנו שואלות את המילה למה, היא לוקחת
אותנו מיד אל ההבנה, אל השכל הקוגניטיבי שאולי הוא יכול לנסות לעזור לנו
להבין, אבל האם ההבנה הזו תקדם אותנו באמת?
אז זהו, שלא. הטרנספורמציה העמוקה ביותר, החשובה ביותר, השינויים הגדולים
ביותר מגיעים דווקא מהחוויה ולא מההבנה. דווקא מהתחושה הפנימית הגופנית
ולא מהשכל.

ועכשיו, זה גם מגובה מחקרית.

חוקרים מצאו שלמרות שרוב האנשים (95%)
מגדירים את עצמם כבעלי מודעות עצמית,
למעשה הם רק חושבים שהם מודעים לעצמם,
אבל בעצם זה לא באמת בדיוק ככה…


במחקר שערכו Dr. Tasha Eurich והצוות שלה,
גילו שהמספר האמיתי של האנשים שבאמת מודעים לעצמם
קרוב יותר ל 10-15% מכלל האנשים שמגדירים את עצמם בעלי מודעות עצמית.

אז מה זה מודעות עצמית אמיתית?

המחקר סיווג אנשים בעלי מודעות עצמית
שלמה ואמיתית לפי שני קריטריונים:

1. אנשים שמגדירים את עצמם כמודעים מאוד
    ואחד הקרובים אליהם מאשר את זה

2. אנשים שמעידים שהמודעות העצמית שלהם גדלה והתרחבה במהלך חייהם
    ואחד מהקרובים אליהם מאשר את זה

החוקרים לא מצאו גורמים או נתונים דמוגרפיים משותפים לכל האנשים
עם מודעות עצמית גבוהה.  הם הגיעו מכל המקצועות, מכל הגילאים,
משני המינים, אבל מה שכן מצאו שהיה משותף לכולם היו שני דברים:

1. האמונה שמודעות עצמית חשובה להם ולחיים שלהם
2. מחויבות יום יומית להשקיע ולפתח אותה

ומסתבר שמעט מאוד אנשים למעשה הוגדרו
כבעלי מודעות עצמית אמיתית כי מעט מאוד אנשים
עונים על שני הקריטריונים בו זמנית.

אז למה 80% מאתנו משקרים לעצמנו לגבי רמת המודעות העצמית שלנו?
איך אפשר להסביר את זה?

מן הסתם אנחנו לא משקרים לעצמנו מתוך מודעות,
אלא כי הגישה שלנו לגבי מודעות עצמית היא שגויה.
יש לנו אי הבנה בסיסית לגבי איך להיות במודעות עצמית
בצורה כזו שתוביל אותנו באמת לאושר ולסיפוק ולשמחה.

במחקר מצאו שהאנשים שכביכול היו מודעים, היו דווקא פחות מאושרים,
יותר לחוצים והרבה יותר מתוסכלים.

זה משהו שכולנו מכירות. איך לפעמים החקירה והבדיקה והחפירה העצמית
עלולה רק לדרדר אותנו ולכלוא אותנו בתוך גיהנום אישי כזה של לופים
חוזרים ונשנים שמקשים עלינו לשחרר ולהמשיך קדימה,
ואיך ההתבוננות עלולה להעצים את התחושות הגרועות בתוכנו.

זה קורה כי אנחנו עושות מודעות עצמית בדרך לא נכונה

החוקרים ראו שהשאלה הכי נפוצה שהאנשים הפחות מודעים
שאלו את עצמם הייתה “למה”?
זאת השאלה הכי מוכרת והכי בסיסית של התבוננות עצמית ומודעות עצמית.
אבל היא גורמת לנו להמון סבל.

אנחנו כל הזמן מחפשים תשובות ומחפשים להבין ולדעת “למה”?
למה אנחנו במצב רוח רע, למה מישהו אחר מתנהג אלינו באכזריות או פגע בנו,
למה בעלי עזב אותי, למה אני רבה עם הבן שלי כל הזמן ועוד שלל דוגמאות כאלה.

כשאנחנו שואלים “למה” זה לא מוביל אותנו אל האמת על עצמנו אלא להיפך,
זה מרחיק אותנו מהאמת על עצמנו.

מחקרים מצאו שלא משנה כמה ננסה, אנחנו לא יכולים לברוח מהמחשבות והרגשות הלא מודעים
ומאחר וכל כך הרבה חבוי בתוכנו, אנחנו ממציאים לעצמנו תשובות
שמרגישות לנו נכונות אבל בעצם הם שגויות.
השאלה “למה” מערפלת את התפיסה העצמית שלנו
בכך שהיא מעבירה אותנו לשכל שאוהב לספר סיפורים במקום לקדם אותנו באמת.

אז מה גילו במחקר על מודעות עצמית שבאמת יכול לקדם אותנו?
איך לפתח מודעות עצמית בצורה באמת נכונה?
ולהפוך לאנשים בעלי מודעות עצמית גבוהה?

כשהם ראיינו את האחוז הקטן של האנשים שמודעים באמת,
הם מצאו דפוס שחזר על עצמו אצל כולם
שאפשר להם לגשת לחקירה עצמית (לאינטרוספקציה)
בדרך הנכונה ביותר שבאמת עזרה להם להתקדם
ולהרגיש מאושרים ומסופקים.

למרות שהמילה “למה” גם אצלם הופיעה מידי פעם,
היא הופיעה יחסית מעט ואילו המילה “מה” הופיעה אינספור פעמים.
לדוגמא: מישהי שקיבלה משוב לא טוב מהבוס שלה
במקום לשאול “למה הוא כל כך שונא אותי?”
או “למה הוא נגדי כל הזמן?”
או “למה אני לא מצליחה להרשים אותו”?

היא שאלה ” מה אני יכולה לעשות כדי להוכיח לו
שאני האישה הכי מתאימה לתפקיד הזה”?
או “מה יעזור לי להוכיח את עצמי”?

חוקרים ראיינו מישהי אחרת שאובחנה עם סרטן השד
בשנות הארבעים המאוחרות לחייה.
כשהיא שאלה “למה אני”?
היא אמרה שזה הרגיש לה כמו גזר דין מוות.

אבל כשהיא שאלה “מה הם הדברים שהכי חשובים לי בעולם”?
זה עזר לה למצוא את איך שהיא רוצה שהחיים שלה יראו בזמן שנותר לה.
היא עכשיו נקייה מסרטן ויותר מפוקסת
על מערכות היחסים הכי משמעותיות וחשובות לה.

אדם אחר שהשתתף במחקר שסבל במקום העבודה שלו
ובמקום להמשיך להרגיש גרוע ותקוע ולשאול
“למה אני תקוע בעבודה הנוראית הזו ולמה אני כל כך סובל בה”?
הוא שאל “מה הם המצבים שגורמים לי להרגיש גרוע בעבודה
ומה המשותף ביניהם”?
הוא הצליח לזהות דפוס פנימי אצלו שחזר על עצמו
ושייצר לו שוב ושוב את אותה המציאות הקשה בעבודה שלו
והצליח לשנות תפיסה אפילו מבלי לשנות את העבודה.

אז מה השגיאה הנפוצה ביותר שאנחנו עושים בנוגע למודעות עצמית?

ההרגל האוטומטי שלנו הוא לשאול “למה”
אבל השאלה הזו עלולה להוריד אותנו ועלולה להוביל אותנו
לסבל עמוק ולשקוע עוד יותר אל תוך האומללות שלנו.
אבל אם עובדים נכון עם מודעות עצמית
ומצליחים לשאול את השאלה הנכונה
זה מוביל אותנו להתפתחות עצומה, לאושר ולסיפוק
ועוזר לנו להתמודד עם העולם המטורף הזה שסביבנו.

אז מה בתכל’ס הכי חשוב לקחת מכאן?

מהיום תרגלי את השינוי הקטן אבל הכול כך משמעותי
בעבודה הפנימית עם המודעות העצמית שלך.
מהיום, השתמשי במילה “מה” במקום במילה “למה”
ותראי איך זה משנה את כל התפיסה שלך
על המצב ובעקבות זה את כל ההרגשה והחוויה הפנימית שלך
כלפי מה שקורה  ותצטרפי גם את לאחוז הקטן של האנשים
שלא רק מצהירים על עצמם כאילו הם בעלי מודעות עצמית
אבל בפועל מאוכזבים ומתוסכלים, אלא באמת בעלי מודעות עצמית
מאושרים, מסופקים ושמחים.


רוצה לשמוע את החוקרת מספרת על זה? לחצי כאן


רוצה לקרוא עוד על מודעות עצמית?

מודעות עצמית מהי באמת?
איך לדעת אם את באמת בעלת מודעות עצמית?

ספרי לי כאן למטה עד כמה את משתמשת
בשאלה “מה” ועד כמה בשאלה “למה”?

בואי נצא ביחד למסע התפתחות אישית משמעותי
ותגלי איך לצמוח ממשבר גיל 40 ולהיות שלמה שלווה ושמחה