חרטות – חיים לצידן או בלעדיהן?

מי מאיתנו לא מרגישה רגשי חרטה לפעמים על כל מיני דברים
שהיא עשתה בעבר? ועל כל מיני החלטות שהיא החליטה בעבר?
כמו שהיטיבו לתאר את זה כאן לעומק בערך הזה בוויקיפדיה
חרטה היא רגש שחש מי שאינו מרוצה ממעשיו ומהתנהגותו בעבר

חרטה היא רגש טבעי, אנושי ולפעמים גם חשוב כדי שנוכל ללמוד
מטעויות העבר שלנו אבל כשהרגש הזה יוצא מפרופורציה
ותופס חלק גדול מידי מן המשקל, אז הוא יכול ממש להכביד
ולהעיק ואפילו להשאיר אותנו תקועות במקום לא מיטיב.

מחקרים מעניינים ועמוקים בתחום של חרטה מראים שהחרטות שלנו
מתחלקות לשני סוגים:

חרטות על מה שעשינו
למשל:

למה התחתנתי עם האיש הזה? זאת הייתה טעות חיי
למה עזבתי את העבודה אחרי הלידה של הבן הבכור שלי?
אם הייתי ממשיכה הייתי עכשיו בתפקיד ניהולי בכיר..
חרטה על גירושין או חרטה אחרי פרידה
יש לנו כל מיני חרטות על החלטות שלקחנו לאורך השנים

אבל מסתבר שעוד יותר מטרידות אותנו החרטות על מה שלא עשינו.
חרטות על הדברים שאנחנו מרגישות שהחמצנו ושפספסנו
לדוגמא:

למה לא נסעתי ללמוד עיצוב אופנה בניו-יורק אז כשיכולתי,
כשהייתה לי ההזדמנות?
למה מיהרתי להתחתן ולא נסעתי לטייל כמו שהיום כל הצעירים עושים?
למה לא התחתנתי עם האיש הזה אז, היום הוא כבר נשוי
איך פספסתי את הבית הזה כשהוא היה זול ועמד למכירה?
הלוואי והייתי אימא יותר מסורה לבן שלי כשהוא היה קטן
וכו’ וכו’ (את מוזמנת לקרוא קצת מהמחקר כאן בקישור הזה)

לא נעים להרגיש רגשי חרטה, אבל זה טבעי והגיוני
וחשוב שנרגיש את זה. למה זה יכול להיות גם חשוב?

חרטה – האם היא עוזרת לנו לפעמים?

לא תאמיני אבל לפעמים חרטות יכולות להיות החברות הטובות ביותר שלנו.
כשהן חוזרות לבקר אותנו מידי פעם, הן בעצם מאפשרות לחלק לא מודע בתוכנו
לחיות פוטנציאל אפשרי של חיים אחרים שעוד לא הגשמנו
ולהמשיך לפנטז על החיים האחרים האפשריים האלה, מה שנותן לנו לפעמים
תחושה של סוג של תקווה שהיא חשובה לנו.

דבר נוסף שחרטות מאפשרות לנו, זה לזכור ולהיזכר בטעות שעשינו בעבר,
תפקידן הוא לוודא שבשום פנים ואופן לא נחזור על אותה הטעות שוב
ושבפעם הבאה לא נפספס. נדע לעשות נכון יותר.
זה מנגנון טבעי ואנושי שמנסה לעזור לנו. הבעיה מתחילה כשאנחנו מתחילות
לאסוף ולצבור עוד ועוד חרטות שמעיקות עלינו ומורידות לנו את הביטחון.

מה שחשוב שנשים פה רגע, זה את מה שאת בטח כבר יודעת, שתכל’ס
טעויות הן חלק מהחיים. כולנו טעינו, עדיין טועות לפעמים ומן הסתם
עוד נמשיך לעשות טעויות, פשוט כי זאת הדרך שלנו ללמוד.
אחד הסודות לחיים מתוך חוויה של שלמות, שלווה ושמחה, זה לדעת לקבל
את הטעויות שלנו, וללמוד איך לשחרר,  כי עמוק בתוכנו, אנחנו יודעות
שחרטות מרוקנות אותנו, “יושבות עלינו” וגובות מחיר כבד.

אז איך לעבוד עם חרטות כך שהן
רק יקדמו אותנו ולא יחסמו אותנו?

קבלי 5 צעדים בסיסיים לשחרור חרטות:

  1. שני את הסיפור 

    מחשבות כמו: “זה לא היה צריך לקרות” או “לא הייתי צריכה לעשות את זה”,
    “מה היה קורה אם”… הן מחשבות הרסניות שכולאות אותך
    במאבק אינסופי נגד עצמך וכנגד המציאות.
    כל עוד תמשיכי להיאחז במשפטים ובמחשבות האלה, זה יגרום לך לקפוא
    ולא לפעול בהווה. זה ישאיר אותך תקועה באותו המקום ולא יכולה להתקדם.
    זאת חרטה שאינה פרודוקטיבית. היא לא עוזרת לך ורק מפריעה.

    אז איך תוכלי לשנות את הסיפור?
    למרות שאת בטוחה לגמרי שבאמת זה לא היה צריך לקרות,
    או שהייתי צריכה להתנהל אחרת.. מן הסתם אז, מסיבה כלשהיא,
    זה לא היה אפשרי. או שלא ידעת את מה שאת יודעת היום,
    או שלא היו לך הרבה אופציות ואפשרויות אז, או שהיתה חסרה לך
    תמיכה או הבנה מסוימת. כל דבר קורה בגלל סיבה
    ואם תמשיכי להחזיק במחשבות ההרסניות אלה, מן הסתם
    תמשיכי להיות  אומללה.
    אז שאלי את עצמך: “כשאני לוקחת בחשבון את המצב שהייתי בו אז בחיי
    האם יכולתי להתנהג אחרת ? עם הידע ועם הניסיון שהיה לי אז בנקודה ההיא בחיי”?

    עוד שאלה אופציונלית חשובה:
    “האם היה משהו טוב שעשיתי בסיטואציה ההיא שאני מתחרטת עליה כל כך?
    או האם יצא ממנה משהו אחד טוב לבסוף?”

    השאלות האלה יאפשרו לך לשנות את הסיפור שאת מספרת לעצמך שוב ושוב
    בנוגע לפספוס או לחרטה ולבנות סיפור אחר, חדש שישרת אותך טוב יותר
    ויאפשר לך לשחרר את החרטה ואת התסכול והאשמה.

  2. הביני את השיעור שלמדת

    מכל מצב יש למידה ובייחוד ממצבים של טעויות או כישלונות.
    מצאי את מה שלמדת מהטעות הזאת שאת מתחרטת עליה.
    שאלי את עצמך: “מה למדתי מהטעות או הכישלון הזה”?
    “האם בעקבות זה שיניתי את ההתנהגות שלי או את הדרך שבה אני מגיבה
    לסיטואציות דומות?”
    “איזו למידה חשובה המצב שאני מתחרטת עליו הביא אלי לחיים, שלא הייתה
    קורית בלי המצב הזה?”

    הסכימי לחבק את הרעיון שכל דבר שקורה, קורה לטובה. שכל אירוע שקרה,
    כל החלטה שלקחת בכל צומת דרכים שהייתה לפניך, הייתה לה מטרה
    חשובה ולימוד חשוב לתת לך.
    בין אם זאת הבנה חדשה, רעיון חדש, עוצמה או חוזק פנימי חדשים
    שלא היו שם קודם.

    חשבי ומצאי לפחות 5 דברים טובים שיצאו מהסיטואציה של הדבר
    שאת מתחרטת עליו, בין אם במישרין או בעקיפין.
    אולי בהתחלה יהיה לך קצת קשה למצוא, אבל אני מבטיחה לך
    שאם לא תוותרי, ואם תמשיכי לחקור, תמצאי.

  3. מצאי את הרגשות שנמצאים מתחת לחרטה וחבקי אותם

יש הרבה סוגים של רגשות שיושבים ונמצאים מתחת לחרטות שלנו.
עצב, כעס, אכזבה, אשמה, תסכול ועוד. רובנו מכחישים חלק מהם או את כולם.
כדי שתוכלי לשחרר את החרטה, חבקי את הרגשות האלה.

בואי נעשה תרגיל קטן ביחד:
חשבי על משהו שאת מתחרטת עליו והשלימי את המשפטים הבאים:

“אני עצובה על כך ש ___________”.
המשיכי עד שנגמרים לך הדברים שאת עצובה עליהם בנוגע לחרטה הספציפית הזו.

“אני כועסת על ____________________”
רשמי את כל הגורמים לכעס ולזעם שלך, אפילו אם הם לא הגיוניים.

“אני מרגישה אשמה/מאוכזבת על/  ______________”

רשמי את כל מה שאת מרגישה אשמה עליו בנוגע לסיטואציה הספציפית
שאת מתחרטת עליה.
ברגע שיש לך רשימות מלאות, שבי עם עצמך כמה רגעים, עצמי את העיניים
והרשי לעצמך להרגיש בגוף את עומס הרגשות האלה.
ברגע שתסכימי להרגיש אותם מבלי להרחיק אותם, בעצם עשית קפיצה
מחרטה תוקעת לחרטה פרודוקטיבית, בתנועה, ולא תקועה יותר.
הדרך לשחרור כבר קרובה.
כי הדרך היחידה לשחרר רגשות שמעמיסים עלייך, היא להסכים הרגיש אותם.
בהתחלה הם יהיו אולי חזקים וקשים אבל אם תאפשרי אותם, את תראי שהם
עוברים דרכך כמו גלים.

  1. התאבלי על מה שאבד ומצאי דרך לשחרר אותו לשלום

    מה שקורה באופן טבעי אחרי שהסכמת להרגיש את הרגשות ולאפשר להם
    לעבור דרכך, זה שהם ישתחררו. עכשיו רק נותר לך להכיר בזה
    שחלק ממך מתאבל על מה שאבד ולא יחזור יותר בעקבות הטעות
    שאת חושבת שעשית.
    הרשי לעצמך להתאבל כדי לסיים את התהליך איתם, כי הם לא יישארו לתמיד.
    לאט לאט הם הולכים וקטנים, לא בגלל שהמציאות השתנתה,
    אלא בגלל שאת נעשית חזקה יותר ברגשותייך מול המציאות.
    זה הזמן לשחרר אותם לשלום ולדעת שעשית את הטוב ביותר שיכולת לעשות.

  2. סלחי לעצמך

    כן, כן, עשית את הטוב ביותר שיכולת לעשות באותה נקודת זמן.
    לסלוח לעצמנו זה לפעמים זה החלק שהכי קשה לנו לעשות.
    חרטות לא מאפשרות לנו באמת להרפות ולסלוח לעצמנו על הטעות
    או על הכישלון או על הפספוס.
    לפעמים, חרטות משמשות כמעין מנגנון מתוחכם שבעזרתו אנחנו ממשיכות
    להפנות לעצמנו שנאה והרס עצמיים.
    הגיע הזמן להרפות מכל אלה, הגיע הזמן לאהוב את עצמך באמת ללא תנאים
    ולאהוב כל אבן בדרך שדרכת עליה, כל תהום או בור שנפלת לתוכן
    כי הם אלה שהצמיחו וגידלו אותך לאישה הנהדרת שאת היום.
    אז מצאי את הדרך לסלוח לעצמך ולהרפות מהביקורתיות הבלתי פוסקת
    שנהגת פעם להפנות לעצמך.
    כנסי לכאן כדי לראות איך תוכלי לחזק ולפתח סליחה עצמית
    ולכאן כנסי כדי לתרגל מדיטציה עוצמתית לסליחה

לסכום, תהליך שחרור החרטות מגיע לכל אחת בזמן שלה, וכל אחת עושה
אותו בקצב הנכון לה, בקצב שהוא הכי מדויק לה ושהיא צריכה
בשביל לשחרר את עצמה סופית. אז, תני לעצמך את כל הזמן שלו את זקוקה.
ואת תראי, שכאשר זה יקרה, אחת ולתמיד, תוכלי להמשיך הלאה באמת!
את תרגישי יותר קלילה, יותר שלמה יותר שלווה ויותר שמחה. כאילו משא כבד
הוסר מעלייך. תוכלי לחיות את החיים שלך מתוך חיבור אמיתי לנחת ולסיפוק
מבלי לסחוב על הגב כל מיני חרטות מיותרות מהעבר שלך.

ספרי לנו כאן למטה
מה עוזר לך לשחרר רגשי חרטה?