כאבים בגוף – איך והאם הם קשורים
לכאבים ולמצוקות רגשיות?

אני מלווה כל כך הרבה נשים, שפיתחו לאורך השנים
כל מיני בעיות בריאותיות. הן סובלות מכל מיני כאבים בגוף.
חלקן מאובחנות עם פיברומיאלגיה, חלקן סובלות
מכאבים רגילים של עומס ושל מתח, חולשה בגוף, כאבי שרירים.
בייחוד כשאנחנו מגיעות לגיל המעבר, כל מיני כאבים חדשים,
מכל מיני סוגים, מגיחים להם. לפעמים במפרקים, לפעמים בשרירים,
לפעמים אלה הם כאבים נודדים בגוף, לפעמים כאבים בכל הגוף.

כשאנחנו חוקרות קצת יותר לעומק, אנחנו מגלות ביחד את כל האמת
על המקור ועל הסיבה שהגוף פיתח את הכאבים האלה.
כשאנחנו מקשיבות, הגוף ממש מספר לנו בעצמו,
על מה יושבים אותם הכאבים, מה המקור הרגשי שלהם
ומה הוא בדיוק צריך כדי להתרפא ולהרגיש טוב.

לאורך השנים שבהם אני מטפלת בקליניקה שלי, אני רואה שוב ושוב
איך כאבים נעלמים כשמסכימים להקשיב להם, כשמסכימים
לכבד את המסר שהם באים להעביר ולפעול ביחד עם הגוף ולא נגדו.
על כל זה אני רוצה שנדבר עכשיו.

איזו טעות אנחנו בדרך כלל עושות,
כשאנחנו סובלות כל מיני כאבים בגוף?

בין אם הכאבים הם כרוניים, כאלה שמציקים לנו לאורך הרבה זמן
(ולפעמים לצערנו אנחנו אפילו מתרגלות אליהם בלית ברירה),
ובין אם הכאבים האלה “נוחתים” עלינו פתאום ואלה הם כאבים חדשים
שהתפתחו בעקבות משהו ספציפי, הרבה פעמים האינסטינקט
הראשוני, האוטומטי שלנו, הוא לדחוק אותם החוצה, לגרש אותם, להעלים אותם,
אולי אפילו להתעלם, לנסות להדחיק, אנחנו מנסות להמשיך לפעול כרגיל
כאילו לא קרה כלום, יחד עם הכאב, פשוט כי אנחנו לא אוהבות שמשהו עוצר אותנו.
אנחנו רוצות להמשיך ל”תקתק” את כל מה שאנחנו רגילות ל”תקתק”
וכרגיל, אנחנו לוקחות על עצמנו כל כך הרבה וקשה לנו לעצור, להרפות ולהתמסר.
עולים בתוכנו כל מיני רגשות לא פשוטים ולא נעימים כמו כעס.
כעס על עצמנו, על העולם, על הגוף, (הגוף איכשהו עוצר אותנו ומפריע לנו לתוכניות)
לפעמים אנחנו אפילו מרגישות שהוא בוגד בנו. לפעמים במקביל לכאב
הפיזי עולה גם עצב וכאב רגשי שמתלווה לכאבים הפיזיים.

כשאנחנו מסכימות להבין שיש כאן בעיה שלא תיעלם אם לא נטפל בה,
אנחנו מתחילות לחפש את הפתרון. מבקשות להוריד את הכאבים,
אולי אפילו מחפשות מה יוכל לרפא אותנו ואיך נוכל לחזור למי שהיינו קודם
ולחיות שוב כמו פעם, בלי כאבים בגוף.
בין הרפואה הקונבנציונלית לרפואה המשלימה יש הרבה פתרונות
לכאב כמו כדורים, צמחים, הומאופטיה, טיפולים למיניהם.
מה שחשוב לנו הוא כמובן שנפסיק לסבול.
אבל כל הדברים האלה לא תמיד מצליחים לעזור מספיק
וכשזה המצב, אז כדאי שנתחיל להקשיב לכאב הרגשי שיתכן שיוצר
או לפחות קשור לכאבים בגוף.

האם אפשר להקל על כאבים בגוף
ואולי אפילו לרפא אותם דרך הקשבה?

עד שלא נקשיב באמת לגוף ונשאל אותו ואת המחלה, או את הכאב
את השאלות הנכונות, עד שלא נבין לעומק על מה הם יושבים ולמה הם זקוקים,
אז יכול להיות שלא יעזרו לנו מספיק כל סוגי הטיפולים הפיזיים השונים.
אולי הם יכולים לעזור לקצרה, ואז הסימפטום, הכאב עלול לחזור שוב.
אם לא באמת נבדוק עם הגוף מה המקור, אנחנו עלולים להפוך לתלויים
בטיפולים ועדיין לסבול מכאבים.
כשנצליח לשלב הקשבה ומודעות עצמית יחד עם הטיפול הפיזי
אז יש סיכוי גדול שהמחלה או הכאב אולי יוכלו באמת לעזוב
לתמיד ואפילו אם רק יישארו כמו רדומים, מתחת לפני השטח,
אבל בלי להציק לנו בכלל,  אז הם יוכלו לשמש כמו השומר שלנו.
הכאבים בגוף הם כמו שומרים שמזכירים לנו כשאנחנו
שוכחות להיות טובות לעצמנו, לחיות בצורה שנכונה לנו, הם יזכירו
לנו לחזור לעצמנו, לחזור לאיזון, להקשיב ולהאט את הקצב או להרפות.

מה הקשר בין הגוף לנפש יכול להגיד לנו על כאבים בגוף?

לכל כאב או מחלה יש מסר למסור לנו. הם רק השליח. בואו לא נהרוג את השליח
אלא נסכים לשמוע את מה שיש לו להגיד.
רק כשבאמת נקשיב, נטפל ונתייחס גם לצד הרגשי של הכאבים בגוף
רק כשנבין מה היא הסיבה העמוקה שהביאה את הכאבים האלה,
ונוכל לעשות את התיקון, את הלמידה החשובה שיש לנו ללמוד מהם,
רק אז הם יוכלו להירפא ולעזוב.

כשאנחנו מעמיקים בקשר בין הגוף לנפש, אנחנו מגלים שהגוף שלנו
מבטא ומחזיק את כל הדברים הסמויים, הלא מודעים שמעיקים ומכבידים עלינו,
והוא ממש מדבר ולפעמים צועק את מה שאנחנו מסרבים לראות.
למחלה ולכאב, יש מטרה מאוד ברורה והיא לעורר אותנו לשינוי,
לעודד אותנו להתקדם לצמוח ולגדול. הטבע האנושי שלנו הוא
שאנחנו לא עושים שינוי בלי שמשהו “חיצוני” חזק יעורר אותנו
ואלה בדיוק מטרתם של מחלה או של כאב.

מחלה מגיעה בכדי להעביר לנו מסר מסוים, בכדי לכוון אותנו בדרך שלנו.
לרוב בתחילה לא נדע לפרש את המסר ונזדקק למודעות עצמית
גבוהה מאוד, והרבה נכונות להקשיב ולחקור בתוכנו.
מבחינה רגשית לפעמים הכאבים יושבים על רגשות כמו חרטות, אבל ואובדן,
חרדות, דכדוך ודיכאון, צער עמוק, תחושות של בידוד ובדידות, מחשבות שליליות,
תחושות של חוסר ערך, של בושה ואשמה ועוד.

מה מחקרים אומרים על הקשר בין הגוף לנפש?

הרבה נכתב ונאמר על הקשר המיוחד הזה בין הגוף לנפש
ואני רק אזכיר אותו ואגע בו על קצה המזלג, ממש ממש בקצרה,
ואגיד שיש מחקרים שמראים שגם כאב רגשי וגם כאב פיזי
שניהם נרשמים במוח. יש ביניהם דמיון נוירולוגי בכך
ששניהם קשורים לשינויים בקורטקס הקדם מצחי ומראים
ששניהם מהווים חלק מתסמונת הכאב. חלק מהכאבים הם רק פיזיים
וחלק אחר הוא רק רגשי, אבל רוב הכאבים נמצאים איפשהו באמצע
ומפעילים את שני האזורים.

אז בפעם הבאה שהכאבים בגוף צועקים לך
תסכימי לרגע להקשיב

קבלי 5 דקות של הקשבה ונשימה דרך מיינדפולנס

רוצה להקשיב לגוף ביחד איתי?
אני מזמינה אותך