מהו אושר אמיתי ואיך מגיעים אליו?

טוב, אז אחרי הכותרת הבומבסטית הזאת
שמתיימרת לגלות לנו כאן מהו אושר אמיתי
לא פחות ולא יותר, אני רוצה רגע לדבר על זה.
(וקחי נשימה, זה הולך להיות ארוך אבל שווה)

אם נעצור רגע, ונסתכל פנימה ונבדוק
מה בדיוק מפריע לנו לחיות בצורה טוטאלית באושר אמיתי,
בסיפוק בשלווה ובשמחה,
יש סיכוי שנגלה שיש מכנה משותף אחד
לכל רשימת המכולת האינסופית שאנחנו בדרך כלל עושות
בינינו לבין עצמנו, של הדברים שאנחנו צריכות “לתקן” בעצמנו.
הדברים שהם “לא בסדר” ושאנחנו רוצות לשנות
שאנחנו לא אוהבות, מרגישות שהם מפריעים לנו בחיים.
המכנה המשותף הזה, מפריע לנו להבין מהו אושר אמיתי
ואיך להגיע אליו. אנחנו נמצאות בחיפוש אינסופי מתסכל
ולא מוצאות.

יש מכנה משותף אחד לכל אותם הדברים
שמטרידים אותנו ושמפריעים לנו
לחיות באמת שלווים ושמחים, חיים של אושר פנימי
ולגלות מהו אושר אמיתי

ודרך אגב, חשוב לי לרגע להבהיר
שכשאני מסבירה מהו אושר אמיתי
אני לא מדברת על זה שאנחנו תמיד צריכים להיות שמחים
וצוחקים ושהכול תמיד נראה ורוד או נעים
אל תתבלבלו לי כאן לרגע אחד…

אני מדברת על מהו אושר אמיתי, אושר פנימי

אושר שהוא עמוק שהוא יציב ומבוסס!
אושר שיודע להיות מאושר
ושמח בחלקו גם כשלא הכול הולך חלק בחיים.
גם כשאנחנו קמות הפוכות או עצובות, גם כשיש קשיים
ואתגרים שמגיעים מהחיים (והם תמיד יגיעו תכל’ס).

מהו אושר אמיתי בשבילי?

זה להיות קרובה לעצמך
באהבה פנימית אינסופית כזו שנבנית מבפנים
לאורך זמן, אמון וקירבה עם עצמך שיוצרים שקט
עם מי שאת, תחושה של שלמות גם עם חוסר המושלמות שלך

וגם אם יש עוד כמה תחומים בחיים שאת רוצה לשפר
או להתקדם בהם ועוד כמה מטרות שאת חושבת
או ליתר דיוק השכל שלך חושב שהוא צריך.

מאסטרים וגורואים רוחניים במהלך דורות ועידנים
מכוונים ומלמדים על מהו אושר אמיתי אז מי אני
שבכלל אדבר על הנושא הזה?

במהלך 20 השנה האחרונות אני לומדת אצל מאסטרים
רבים מהמזרח ומהמערב וכל הזמן בתנועה
של לימוד וצמיחה וגדילה והתבוננות והתקרבות לעצמי
ואני יכולה לומר, בשמחה אמיתית,
שהיום אני יותר קרובה מתמיד למקום הזה של אושר אמיתי
ולמקום הזה של אהבה עצמית.

ולא, זה לא בגלל שאני עפה על עצמי וזה לא כי אני
כל כך מיוחדת או שווה – אלא כי אני פשוט מסכימה להיות אני!
כמו שאני לגמרי בקבלה שלמה ומלאה וכמו שאני זה הכי הכי!

אז מה יכול לעזור לנו להגיע למקום הנעים והשלו הזה של אושר פנימי?

בינינו, זה לא קל וזאת הייתה עבודה פנימית מאסיבית של שנים,
שלפעמים נעשתה מתוך שמחה ולפעמים גם מתוך כאב
אבל ללא כל ספק הרגשתי
את המשמעות החשובה של זה בכל דקה.

ואני מביאה לך כאן היום את כל
הסודות שאני גיליתי לאורך הדרך
ושעוזרים לי לעשות את זה.

אזהרה קלה – אני הולכת לשבור כאן
כמה מיתוסים גדולים כמו:
למה בריאת מציאות היא קונספט שגוי?
למה לא כדאי לחשוב חיובי ולהיות בתדר גבוה כל הזמן?

לעולם המערבי שבו אנחנו חיים יש יתרונות רבים.
סך הכול זה עולם השפע והאפשרויות
אבל יש לעולם הזה גם חסרונות רבים.
מחנכים אותנו כל הזמן להתקדם, לשאוף, להציב מטרות,
ליזום, לרוץ קדימה בקצב מטורף, ואני לא אומרת שיש בזה משהו פסול
אני רק אומרת שזה לא מאוזן כי לא מלמדים אותנו את
הצד השני של המטבע.

ומה שזה גורם לנו זה להיות במרדף אינסופי אחר מה??
בתכל’ס הרבה מאיתנו מוצאים את עצמם מתוסכלים עייפים כועסים ומאוכזבים
מרגישים במירוץ אינסופי אחר הגשמה מימוש וכיבוש מטרות
האנרגיה הזכרית (היאנג) שולטת בכל מקום, מלחמות, קונפליקטים ועימותים,
פחדים, כל אחד מגן ושומר על עצמו ומתגונן מפני האחר.

אז קבלי מעומקי הלב שלי אל עומקי הלב שלך
את הדברים שאני יודעת שכשתשחררי
ייקחו אותך באמת למקום של אושר אמיתי
אושר פנימי כזה שהוא יהיה נוכח ויציב
ולא משנה מה יקרה בחיים שלך הוא יהיה שם בשבילך!

הנה 8 הדברים שממש אבל ממש כדאי
שתפסיקי לעשות כבר מהיום:

1. לסמוך על השכל

המרכז המנטאלי שלנו תפקידו לחשוב, לתכנן, להבין
אבל בזה זה נגמר.
ברגע שאנחנו מחליטים החלטות מהמרכז הזה
או נותנים לו לקבוע את המסלול של החיים שלנו
מבלי להתחשב במרכזים האחרים שלנו
(המרכז הרגשי, והגוף עם המודעות האינסטינקטיבית שלו
מה שאנחנו קוראים “תחושת בטן”)
אז בעצם לקחנו החלטה שהיא לא שלמה
והרבה פעמים גם עלולה להוביל אותנו למסלולים
לא מדויקים ושגויים בחיים
ולהחלטות שאנחנו עלולים להתחרט עליהן לבסוף.

חינכו אותנו לא לסמוך על הרגש ולא לסמוך על תחושות הבטן.
לימדו אותנו לקדש את השכל ולשים אותו ב”פרונט”,
במקום הראשון ומאחר והוא שקול ויכול לעשות
טבלאות של בעד ושל נגד,
לימדו אותנו שהוא עליון על יתר המרכזים
ושרק עליו אפשר וכדאי לסמוך.

הבעיה היא שהמרכז הזה בכלל לא אמור להחליט
כי הוא לא הסמכות הפנימית שלנו.
הוא יכול להוסיף לנו מידע וללמד אותנו דברים
אבל בעצם הסמכות הפנימית שלנו
שעל פיה אנחנו אמורים להחליט
היא בכלל קשורה לגוף שלנו ולידיעה הפנימית העמוקה.
כדי שנחליט בצורה מדויקת ובריאה,
כדאי לנו לדעת בדיוק מהי הסמכות הפנימית האישית שלנו
שעל פיה אנחנו אמורים לקחת החלטות
וכל מקום אחר שממנו נחליט עלול להטעות אותנו.
(לקבלת אינפורמציה וקריאה אישית על הסמכות הפנימית שלך דברי איתי).

אז כדאי לנו לשחרר את הצורך להבין
את הכול כל הזמן ולהסביר את הכול.
מומלץ לשחרר את הצורך לדעת כל הזמן ולענות תשובות מושכלות.
את הצורך לזכור המון ידע בשכל כדי לשלוף אותו ברגע הנכון
ואת האמונות שאם אני לא זוכרת דברים בעל פה,
אז האינטליגנציה שלי לוקה בחסר.
חצי מהאוכלוסייה בנויה בצורה שבה מרכז הראש
לא אמור בכלל לעבוד מנטאלית
ובטח שלא להיאחז במידע ולזכור אותו.

אבל כשאנחנו לא זוכרות הרבה אינפורמציה
ולפעמים גם לא יודעות את התשובות
אנחנו מרגישות כל כך אשמות ואפילו לפעמים טיפשות
ושמשהו בתוכנו לא בסדר.

אז שחררי את הלחץ להבין
ולהסתמך על הסברים לוגיים מנטאליים כל הזמן
והרשי למרכז המנטאלי שלך להגיע
למה שקוראים בעגה הרוחנית “No Mind”
אלו הם הרגעים האלה שבהם יש רווח נעים ושקט בין המחשבות.

אלה הם הרגעים שאת מרשה לעצמך לבהות בעננים
ולהיות לגמרי בהרפיה מוחלטת מחשיבה.
והסכימי לא לדעת, לא להיות בלחץ להבין
ולהפסיק לתת תשובות חכמות לכולם
ותראי כמה שקט פנימי ושלווה זה יביא לחייך.

עוד על איך לשחרר מחשבות טורדניות כאן בשבילך

2. להתנהל בקצב מהיר

חינכו אותנו להתאים את עצמנו לעולם המערבי.
לעמוד ביעדים, להזדרז ולמהר כדי להספיק
ולהשיג דברים. לימדו אותנו בתת מודע
שאם לא נזדרז, נאחר את הרכבת והיא תיסע בלעדינו
ואנחנו נישאר מאחור.

העולם הטכנולוגי של היום הוא מאוד מהיר
ומשאיר אותנו כל הזמן בתחושה של לחץ למהר.
העניין הוא, שהגוף שלנו לא השתנה במשך עשורים
והוא לא אמור לעמוד בלחצים ובקצב המהיר של המאה העשרים ואחת
ולכן, חשוב מאוד לשחרר את הצורך למהר,
את הלחץ ל”תקתק” עניינים, “לעשות ווי” ולרוץ הלאה
כי זה מביא לנו המון מתח ולחץ לתוך תאי הגוף
וזה עושה אותנו חולים.
בעולם המערבי של היום סטרס לחץ ומתח
הם ידועים כגורמים הראשיים לאינספור מחלות.

אז מצאי את הקצב הנכון לך לעשות דברים
ואל תתני לאף אחד מבחוץ להסיט אותך
מהקצב הטבעי הזה שלך.

אל תתני לפחדים ולחששות להישאר מאחור
לפספס או להפסיד לבלבל אותך ולשבש לך
את ההחלטות ובטח אל תחליטי החלטות פזיזות
שלא קיבלו אישור מתחושת הבטן העמוקה שלך
או בשיתוף פעולה עם השכל ועם הרגשות.

התענגי על קצב מדויק לך. הסכימי לקחת לעצמך
קצת פסק זמן בכל יום רק לעצמך לנקות את הראש
ולהתחבר לשקט בתוכך. בין אם דרך מדיטציה,
או יוגה, או הליכה שקטה בטבע או ללכת לים
יש המון טכניקות שיעזרו לך להתחבר לקצב הפנימי שלך
ולכבד אותו.

עוד דרכים לחיות את הרגע ואת ההווה כאן בשבילך

3. להשוות ולהתחרות

בבסיס העולם שלנו הוטמע בנו עמוק שהמדד לעצמנו
הוא דרך השוואה לאחרים. אם אני לא אראה אחרים
איך אוכל לדעת אם אני בסדר?
זה משהו אנושי טבעי שקורה לנו כבר בילדות
כשאנחנו מגיעים לגן ורואים עוד ילדים ורוצים את
הצעצוע של החבר שלנו או נולדים לנו אח או אחות
ואנחנו מקנאים בהם כי פתאום מתחלקים באהבה של ההורים
ומרגישים בודדים או נטושים או מאוכזבים או מאוימים על המקום שלנו.
הדברים האלה נטועים בנו בתאי הגוף והולכים אתנו אחר כך גם לבגרות
אלא אם עצרנו והתבוננו על המקום הפנימי התחרותי, המקנא,
המשווה את עצמנו לאחרים, הרוצה את מה שלאחרים יש.
יש במקום הזה המון המון סבל.

ייאוש, תסכול, המקום של ההשוואה
הקנאה והתחרותיות דוחף אותנו לעשייה שלא מדויקת לנו לא במהות
שלה ולא בקצב שלה והיא מאוד מסוכנת.
האגו שלנו מרגיש מאוים ושהוא חייב לעמוד בסטנדרטים החיצונים
שאחרים מציבים אחרת הוא לא מרגיש מספיק שווה או ראוי
וזה מקור נוראי של חוסר שקט ושל תסכול.

כי תכל’ס השכל מודד הצלחה או הגשמה במונחים מסוימים והוא תמיד
יראה אחרים שעושים את זה יותר טוב או פחות טוב.
השכל הוא היררכי. הוא מודד ומשווה ואז נותן ציונים וככה גם לימדו
אותנו בבית הספר שאנחנו מקבלים ציונים
אבל האם זאת האמת?

באמת הנשמה שלנו באה לכאן לעבור דרך, לעבור מסלול
ללמוד ולצמוח, להרגיש, לחוות את החיים כאן בגוף, לעבור
תהפוכות ומהמורות והדרך שלה היא ייחודית לה
ואין בפרספקטיבה שלה שום כישלון ולכן גם שום הצלחה.

אז בכל פעם שאת מוצאת את עצמך משווה או מקנאה או
בתחרות פנימית עם משהו או עם מישהו עצרי רגע
ונשמי עמוק וזכרי שאלה הן רק התניות ושזה רק המנגנון
של האגו ושל השכל שגורמים לך להמון סבל
ושאת יכולה להתחבר לעצמך ממקום אוהב לגמרי
(איך עושים את זה? דברי איתי! את לא חייבת לעשות את זה לבד)

4. לצפות

אחד התסכולים הגדולים שלנו, זה כשאנחנו בעצם מחכות למשהו
שיקרה ומצפות שיקרה ואז מתאכזבות כי בעצם
זה לא קרה כמו שרצינו או כמו שתכננו.
ציפיות תמיד בסופו של דבר מובילות אותנו לאכזבות,
לשברון לב ולמרמור. 

אחד המשפטים האהובים עלי של ניל דונלד וולש
וזה בתרגום חופשי שלי זה “שכל אחד עושה
את המיטב שהוא יכול לפי איך שהוא רואה את העולם”
וכבר מהפעם הראשונה ששמעתי אותו אומר את
המשפט הזה לקחתי והפנמתי אותו עמוק פנימה.
כל אחד עושה את הכי טוב שהוא יכול
לפי דרך התפיסה שלו. וכל מי שפוגע בנו
או עושה לנו עוול על פי השיפוט שלנו
בעצם עושה הכי טוב שהוא יכול לפי מיטב
ההבנה שלו.

אז בכל פעם שהציפיות שלנו לא התממשו
בכל פעם שאנחנו מרגישות מאוכזבות
חשוב לזכור שהשכל שוב בעצם הציב לנו
מטרה או רצון שבעצם אולי לא היה אמור
להציב אותם מלכתחילה?
ולאהוב את מה שיש ולהפסיק להתווכח
עם המציאות תעזור לנו לחזור פנימה
אל תוך עצמנו ולחבק את עצמנו בטוב
בלי קשר למה שרצינו שיקרה ושקיווינו שיקרה
ושציפינו שיקרה.

5. ליצור מציאות ולכבוש מטרות ויעדים

אוי! כאן אני שוברת מיתוס מספר 1!
אני אומרת לא לכולם מתאים להציב לעצמם מטרות ויעדים
כן, כן, אני יודעת שאני מנתצת כאן פרה קדושה
ושכל הבסיס של האימון האישי וה”ניו אייג'” הרוחני נשען על זה
אבל את יודעת מה?
בעיני, זה השקר הטמון בעולם המערבי
בעיני, זה לקחת את מהות הרוחניות האמיתית ולסלף אותה
להתניות המערביות שגם ככה שולטות בנו
זה לעשות מניפולציה על היקום ולהאמין ולחשוב
שאנחנו כאן שולטים במשהו בכלל
ולהאמין ולחשוב שבגלל שאני בעצם לא מקבלת את הדברים
כמו שהם, ומתווכחת עם המציאות אז אני אצור
לעצמי מציאות אחרת, כזאת שיהיה לי בה יותר טוב
זה תכל’ס מנגנון שליטה במלוא תפארתו מסווה מאוד יפה,
אבל האמת היא שאנחנו באמת לא יודעים.

אנחנו לא יודעים באמת מה נכון ואיך נכון להגיע לשם ואם זה בכלל נכון!
השכל שלנו מחליט משהו ואנחנו נוהרים אחריו
להגשים ולממש ולכבוש את המטרה הזו
אבל האם לרגע עצרנו לחשוב אם המטרה הזו היא נכונה
או מדויקת או תביא לנו אושר אמיתי?
לא, לא עצרנו כי אין לנו דרך לדעת גם אם נעצור.
השכל חושב שזה יהיה טוב אבל האם זה באמת?

כל כך הרבה פעמים אני בראתי לעצמי מציאות
והחלטתי שאני יוזמת, כובשת, יוצרת ועברתי לפחות
3 קריירות שבניתי והתמוטטו עלי והתקוות שזה הדבר שיביא לי
את האושר האמיתי התנפצו לי בפנים.
הרבה פעמים אני עובדת עם נשים שחושבות ש
כשיהיה לנו זוגיות נהיה מאושרות
כשיהיה לנו ילד נהיה מאושרות
כשיהיה לנו יותר כסף נהיה מאושרות
אבל אז זה לא קורה ואופס – איזו אכזבה! האושר לא הגיע
והתסכול נשאר וזה בכלל לא מה שחשבתי שזה יהיה
ושוב אני עומדת מול שוקת שבורה ומרגישה נורא!

איזו אשליה! אשליה של השכל שמציב מטרות.
חבל! שחררי את הצבת המטרות והיעדים
שחררי. כשבאמת תרצי משהו מבפנים בכל תא ותא
ואם הוא נכון ומדויק בשבילך הוא יקרה.
ואם הוא לא יקרה, אז הוא לא אמור להיות!
ואז במילא לא יעזור לך לברוא שמונת אלפים פעם
את המציאות שלך כי במילא את לא בשליטה כאן
ובמילא הוא לא יקרה.
אז לא חבל עלייך? על התסכול שלך?

6. לחשוב חיובי ולרצות להיות בתדר גבוה כל הזמן

עוד מיתוס גדול לשבור.. מי שעוקבת אחרי
עולם הניו אייג’ הרוחני כבר תקופה ארוכה
מאז שיצא הסרט שובר הקופות הסוד ועוד אפילו לפניו,
דיברו רבות על חשיבה חיובית, חשיבה בוראת מציאות,
על כמה חשוב להיות בחיובי ולהרגיש חיובי ולחשוב חיובי.
עכשיו, שלא תביני אותי לא נכון.

אני לא נגד העיקרון החשוב
הזה של חשיבה חיובית ושל תדר גבוה אבל אני כן נגד
הטוטאליות של זה.

ולמה אני מתכוונת? תראי, מגיעות אלי המון המון נשים
שמשום מה חיות בסבל. בכאב. שמרגישות מתוסכלות
ועייפות ותקועות ולא מבינות מה לעזאזל לא בסדר אצלן
ולמה כל כך קשה להן להרגיש ולחשוב חיובי.
הסיבה היא, שההחלטה לחשוב חיובי ולהיות בתדר גבוה
מגיעה מהשכל המנטאלי שמבקש שינוי.
שמרגיש שכמו שהוא
עכשיו, כמו שזה כרגע, זה לא מספיק טוב ולכן צריך
לעשות מניפולציה על המחשבות כדי שהן יעשו מניפולציה
על הרגשות וכדי ששניהם יעשו מניפולציה על היקום שיביא
לנו את מה שאנחנו רוצים.

טוב, זה עובד לחלק מהאנשים ולחלק לא.
חלק מרגישים רק יותר גרוע, יותר נורא, יותר כישלון
כשהם לא מצליחים לעשות את זה.

ובעיקר יש לי ויכוח עם זה כשזה בא במקום
לתת מקום לרגשות האמיתיים שלנו
ולפתור את הדברים מהעומק.

אתן רגע דוגמא כדי להסביר את זה תכל’ס יותר ברור:
נניח שאני מאוד רוצה להיכנס להיריון ואני עושה כבר המון
טיפולי הפרייה וכל פעם זה לא מסתדר וזה נכשל.
לא רק שאני מוצפת הורמונים כל הזמן וכל הנשיות שלי
סובלת בפיזי, אלא שאני גם מאוד רגשית ומרגישה גם ככה
כישלון ויש לי המון פחדים ובנוסף זה כל כך יקר שאני
כבר לא יודעת איך אני אעמוד בזה.

יש בתהליך הזה המון לחץ ופחד ועל כל זה אני גם מבינה
שאני חייבת להיות חזקה בשביל התהליך, להישאר חיובית
כדי להשפיע עליו כי אני מבינה שאני משפיעה על מה שקורה
לי. אבל האם זה באמת האמת?

האם רק החשיבה והרגשות שלי ישפיעו על מה שקורה?

אז יש לי חדשות בשבילך – לא רק.
יש כאן עוד נשמה שמעורבת בדבר ויש תזמון נכון לכל דבר
ולא תוכלי לשלוט במציאות שלך רק על ידי החשיבה וההרגשה.
מה לעשות?! את בכל זאת לא אלוהים..

אז את יכולה להירגע מבפנים ולהסיר את האשמה מעלייך
ולדעת שכל מה שאת יכולה לעשות זה לעשות את המקסימום
שאת יכולה וזהו! כי היתר לא באמת בידייך
ושזה לגמרי בסדר גמור אם את עצובה, כועסת, מיואשת, ממורמרת,
מתוסכלת ושחשוב לגמרי לתת לכל הרגשות האלה מקום
ולאפשר להם להיות ולצאת ולקבל ביטוי בלי הפחד שאם
תרגישי אותם את מחבלת לעצמך בתוצאות.

כי אם לא תרשי לעצמך להיות באמת שלך ולהרגיש את כל אלה,
אז תכל’ס מה שאת עושה זה פשוט מדחיקה את הרגשות שלך!
ולא משנה אם זה עם התירוץ או התמריץ של
“חשיבה חיובית בוראת מציאות”
כי האמת היא שאת לא שולטת במציאות שלך.
כמה שלא נעים לשמוע את זה, לא הכול בחיים שלך בידיים שלך
המוח המערבי שרוצה שליטה נורא רוצה להאמין בזה,
אבל מה שלא אמור להיות שלך או שאת לא אמורה
לחוות, פשוט לא יקרה לך.

תכל’ס אפשר עד מחר לעמוד על הראש ולעשות “פליקלק” באוויר
אבל לנסות לשלוט בעניינים לא יעזור לנו להגשים אותם
ובכן, לא תמיד 🙂

אז במקום להרגיש אשמה שאת לא מצליחה לחשוב חיובי
ולשמור על תדר גבוה – תחבקי את עצמך כשאת מרגישה
נורא ותאהבי את עצמך ללא תנאי.
שם הריפוי האמיתי! משם האושר האמיתי מגיע!

7. להיות ממוקדת, בשליטה ובפוקוס כל הזמן

יש לנו פחד שאם רגע נעצור מהמירוץ, אם לרגע
נוריד את הרגל מהגז ופשוט נישען אחורה ונמתין
ונחכה, אז כלום לא יקרה.

מגיל צעיר מלמדים אותנו ליזום, להגשים, לממש,
להיות ממוקדים, להתרכז כדי שנוכל לרוץ קדימה.
לחלק מאיתנו כל זה מאוד קשה. חלק מאיתנו
(כולל אני) בילו ילדות שלמה מתוך אהבה לבהייה
באוויר, שהייה בטבע, בשקט ומתוך משחק
אבל בית הספר ועולם המבוגרים מיד הנחית אותנו
למטה, ולימד אותנו שעלינו להיות כל הזמן מפוקסים
ממוקדים ואם אנחנו מפוזרים אז לא נוכל להגיע לכלום
אבל למעשה, חלק גדול מאיתנו דווקא פועלים מתוך
כאוס, בלגאן, חוסר סדר וחוסר מיקוד. אצל חלק מאיתנו
המוח היצירתי הוא שולט והוא המוביל והוא הכוח והעוצמה שלנו
ואנחנו בכלל לא אמורים להיות ממוקדים ומפוקסים
אלא מאוד מאווררים, אינטואיטיביים, סומכים על הדרך
האישית שלנו להביא משימות לביצוע ולא על פי החוקים
שאותם מלמדים.

יש בתוכנו לחץ גדול שאם לא נהיה ממוקדים לא נספיק
להדביק את המירוץ של החיים.
אז זאת לא האמת. ומותר לנו להישען אחורה ולהרגיש
רגע מה נכון לנו, מה האמת שלנו, מהו הקצב המתאים לנו
ומהי הדרך הנכונה לנו להתמקד ומתי אני באמת צריכה
להתמקד ומתי זה מיותר ורק מלחיץ את עצמי להיות מה
שאני לא. שוב, מדובר כאן על קבלה מאוד עמוקה של
הדרך שבה אני חושבת, עובדת, עושה תהליכים,
מריצה רעיונות, אמון פנימי בעצמי שאני יכולה ליצור
ולהיות פרודוקטיבית ויעילה גם מבלי להיות ממוקדת
או מפוקסת אלא דווקא מתוך הקשבה פנימית
לעולם היצירתי השלם שמתחולל בתוכי

8. להתווכח עם המציאות

כבני אנוש עם שכל חושב, אנחנו כל הזמן נתונים
לחדירה של תפיסות שמחוץ לנו – כל מיני תורות רוחניות,
דוגמות, דעות של אחרים, נקודות השקפה צרות שמגיעות
מחשיבה מנטאלית.
כי זה מפריע לנו להיות מחוברים באמת למי שאנחנו בפנים
ולהרפות ולקבל את עצמנו ואת מה שקורה בחיים שלנו
כמו שהוא מתוך אהבה וחמלה ושמחה.

וכן, כל מצב אפשר לאהוב כי כל מצב אפשר לגדול ממנו
ולראות בדיוק מהי הסיבה הגבוהה שבגללה הוא קורה לנו
ולהפסיק אחת ולתמיד להתווכח עם המציאות!
כי זה מקור כל הסבל שלנו.

אני זוכרת את הרגעים החזקים שיצרו אצלי בפנים
בכל תא ותא בגוף, את ההבנה הזאת שהדרך לאושר אמיתי
היא להפסיק להתווכח עם המציאות.
זה קרה כשהייתי בהודו (לפני 20 שנה!!)
גרתי בהודו תקופה ארוכה משנת 1996-1999.
למדתי והתאמנתי בתורות רוחניות רבות
אבל דווקא ההשפעה הכי חזקה שעזרה לי
להבין את מקור הסבל הזה, הייתה הודו עצמה.
פשוט המפגש עם האנשים ועם הארץ הזו.

למה בהודו הבנתי מה זה אושר אמיתי?

כי שם בעצם פגשתי לראשונה אושר פנימי
שלא תלוי בשום דבר חיצוני.
הבנתי שברגע שאין לנו וויכוח עם המציאות
אז הכול טוב באמת!

זה קרה תוך כדי מפגשים עם אנשים
שאין להם כלום אבל ממש כלום!
הם חיים ברחוב ובקושי יש להם אוכל
אבל הם מאושרים, שמחים בחלקם
ומודים בכל יום על מה שיש להם
ככה באופן טבעי “בילד אין” במערכת
התאית שלהם – כי זאת ההתניה שלהם.

אז האם זהו אושר אמיתי?
האם הם יודעים מהו אושר אמיתי?

האם ככה אמור להיות אושר אמיתי
והאם כדי להרגיש אותו צריך
לחיות בביבים ובתהומות?
אז ממש לא, אני לא רוצה כאן לפתוח
דיון פילוסופי וגם לא להיכנס לשיפוט על זה
“האם זה טוב או לא” (כמו שהשכל שלנו
כל כך אוהב לעשות – למדוד ולתת ציונים ולקטלג)
בשבילי זה היה מכונן רק לראות שוב ושוב
בכל פעם שנפגשתי עם האנשים האלה
איך זה אחר וכל כך שונה מאיתנו המערביים!

איך הם גדלו בלי המנגנון הזה שחושב
שדברים צריכים להיות אחרת?
זה מכה במוח המערבי
שלא מבין איך זה יכול להיות??!!
ההבנה הזו, חלחלה בי עמוק
איך כל תרבות מטמיעה בתוך האנשים
שגדלים בחיקה הרגלים ודפוסים אחרים
וזה מדהים!

אז מהיום והלאה, מצאי את כל המקומות
שבהם את מתווכחת עם מה שיש ועם המציאות
ואת כל המקומות שבהם את רוצה
שהמציאות תהייה אחרת

ובגלל זה, את עובדת נורא קשה על:
לחשוב חיובי, לברוא מציאות, לשלוט בעניינים,
לתקתק אותם בקצב מהיר, להיות ממוקדת ובשליטה,
להשוות ולהתחרות ולפחד שאת מפספסת משהו
ובעיקר – להרגיש כישלון נוראי, תסכול, עייפות,
אכזבה מעצמך ומהעולם.

כשדברים לא קורים כמו שאת או שהשכל שלך רוצים.
ובייחוד, תלמדי את עצמך, שלב אחר שלב
להרפות, לעזוב, להירגע, להישען אחורה
לנשום עמוק, לחבק את עצמך חזק חזק
בלי קשר לתוצאות שהגעת אליהן
או ליעדים שעמדת בהם
ותהיי עם עצמך רכה ועדינה ואוהבת

כי מגיע לך כי את מדהימה
וכי מי יאהב אותך ככה כמו שאת יכולה לאהוב את עצמך?

ואם הגעת עד לכאן אז קודם כל קבלי צל”ש
ואולי תרצי גם תרגיל קטן אבל עוצמתי שיעזור לך
להתקרב עוד קצת לאהבה ולקבלה עצמית וגם לאושר המיוחל?

מחקרים מצביעים על דפוס אחד שמחריב לנו את האושר
וגם את היכולת לאהוב ולקבל את עצמנו וזה מן הסתם
הביקורת העצמית המתישה והנוקשה שלנו כלפי עצמנו.

מתברר שרוב האנשים חולים במחלה של ביקורת עצמית. בגלל שרובנו גדלנו
בבתים ביקורתיים שביקורת הייתה חלק מאוד גדול מתהליך הגדילה שלנו,
כיום מסתבר שאנחנו המבקרים בגדולים ביותר של עצמנו.

רובנו מרגישות לא מספיק ראויות, לא מספיק טובות בהשוואה לאחרים
ותמיד יש לנו מה להגיד על עצמנו, על היכולות שלנו ועל הביצועים שלנו.

אותם מחקרים מראים שלעומת זאת, אנשים שכן הצליחו לאהוב את עצמם,
חיים מאושרים יותר. ושהיכולת לראות את הטוב שבהם, שיפרה את איכות החיים שלהם
משמעותית והשפיעה על ההצלחה שלהם בכל תחומי החיים.
חוקרים מוכיחים שכשיש לאדם חמלה כלפי עצמו, זה מוריד אצלו את אחוז החרדות והדיכאונות
והופך את החיים שלו ליותר מאושרים ויותר מספקים.

אז קבלי תרגיל פרקטי ובעיקר פשוט מאוד שיעזור לך
להעצים את האהבה והקבלה העצמית שלך ולהוריד ביקורתיות.
את תראי איך האהבה העצמית שלך משתפרת
רמת הביקורתיות העצמית שלך יורדת ואת מתקרבת יותר להיות מאושרת.

כל מה שצריך זה להחזיק ערימה של פתקים ליד המיטה ולמלא
אותם אחד אחד בכל ערב לפני שאת הולכת לישון.
בכל יום את אוספת את הפתקים האלה
והטריק הוא לצפות בהם שוב ושוב ותת המודע יוכל
לספוג אליו את המסרים שכתובים בהם
ויוכל עם הזמן, לחולל בתוכך שינוי אמיתי.

את התרגיל אני נותנת בדקה 1:36.. של הסרטון, את יכולה להריץ לשם 🙂

מומלץ להתמיד בתרגיל למשך כ 30 ימים כדי להרגיש
את ההשפעה שלו על החוויה הפנימית שלך ועל הגוף
מבלי שמשהו בחוץ משתנה. רק מתוך תנועה פנימית שלך עם עצמך

בואי נצא ביחד למסע התפתחות אישית משמעותי
ותגלי איך לצמוח ממשבר גיל 40 ולהיות שלמה שלווה ושמחה