מחשבות טורדניות – איך משתחררים מהן?

איך משחררים מחשבות טורדניות?

לכל אחד יש מחשבות. זה תפקיד השכל החושב לחשוב.
מי היינו ואיפה היינו ללא תהליך החשיבה שלנו?
אבל כשיש לנו מחשבות טורדניות שהפטפוט
הבלתי פוסק שלהן מטריף אותנו, אז אנחנו בבעיה.

כל הטריק זה ללמוד איך משחררים מחשבות טורדניות ואיך מסננים אותן
ואיך להפוך אותן מכאלה שמטריפות אותנו, לכאלה שהן אקראיות וחולפות
שפשוט לא מטרידות אותנו יותר. (למטה בהמשך תקראי איך עושים את זה)

כשנשמה גבוהה מגיעה לכאן ומתגלמת בגוף אנושי,
חלק גדול ממנה נשאר מחוץ לגוף מחובר ומאוחד עם היקום והבריאה
(פשוט כי היא יותר מדי גדולה כדי להיכנס לגוף אנושי)
וחלק אחר ממנה נכנס לתוך הגוף ומלווה ומדריך אותנו
לאורך כל ימי חיינו עד שאנחנו שוב מתאחדים עם הבריאה במותנו.
כשאנחנו עובר ברחם,  3 חודשים לפני הלידה נוצר הגוף במלואו
וכלי הרכב שאתו אנחנו מגיעים ונכנסים לעולם הפיזי, מוכן עבורנו.
ברגע הלידה נכנסת הנשמה ויוצרת את האישיות והתודעה הספציפיים
שילוו אותנו לאורך חיינו. את השיעורים והלמידות ואת המסע שעומד לפנינו.

אנחנו מורכבים מכמה חלקים מגוף, מרגש, מנשמה, ומשכל.
החלק השכלי שלנו, זה שחושב ומתכנן ומציב מטרות
לא אמור להוביל ולהנחות אותנו. זה פשוט לא התפקיד שלו.

מה כן התפקיד של השכל החושב?

הוא אמור להיות הזרוע המבצעת
ולעמוד לשירות הלב, האינטואיציה והנשמה
שהם הם המדריכים והמכוונים האמיתיים שלנו.
אבל בעולם המערבי שבו אנחנו מתחנכים וגדלים,
מלמדים אותנו לקדש אותו ולשים אותו בפרונט, כמוביל,
כסמכות הגבוהה ללקיחת החלטות ולניהול החיים שלנו
וכך קורה כשהעבד הופך לאדון ולמאסטר.

כך קורה שהשכל שלנו שמייצר מחשבות טורדניות בלי הרף
מנהל אותנו במקום שאנחנו ננהל אותו.

למה הפכנו עבדים למחשבות טורדניות?

רובנו גודלנו וחונכנו להעריץ את המרכז המנטאלי,
החושב, לשים את רוב הדגש על האינטלקט.
באופן עקבי לימדו אותנו לפתח יותר את המרכז הזה.
מגיל צעיר מאוד לימדו אותנו שהידע והחוכמה שלנו
מרשימים אחרים, והזיכרון שלנו עוזר לנו לקבל ציונים טובים
ושמדרגים אותנו ומקטלגים אותנו לפי ההצלחות
של השכל החושב שלנו.

לעיתים, כשהלכנו אחרי הלב שלנו, נפגענו, התאכזבנו
פשוט כי קרו לנו כל מיני אירועים ומקרים שהיה לנו
קשה להתמודד איתם רגשית
ואז, לימדנו את עצמנו לסגור את הלב ושוב, לחזור
למרכז השכלי שיגן על הלב שלנו.

אם שמענו קולות של מדריכים או הכוונה כלשהיא
התביישנו להגיד כי החברה חשבה שאנחנו משוגעים
ומוקדם מאוד למדנו שזה לא מקובל ולא אהוד לשמוע קולות
וסגרנו גם את זה.

בקיצור, ניתקנו את עצמנו מהסמכות הפנימית האמיתית שלנו
ואת כל יהבנו השלכנו על המרכז השכלי החושב שהוא בכלל לא אמור
להיות המוביל.

אם מעולם לא עשינו עבודה מודעת עם המחשבות שלנו,
לא נדע איך משתחררים ממחשבות טורדניות.
אנחנו נמשיך לקחת כל מחשבה טורדנית או אקראית שעוברת אצלנו
מאוד ברצינות ולהאמין לה בצורה עיוורת
מבלי לעשות שום סינון ומבלי לבדוק אותה
מתוך החשיבה השגויה שאם המחשבה מגיעה מתוכנו
אז היא בטח האמת.

אבל אנחנו לא עוצרים לרגע לבדוק:
האם המחשבה הטורדנית באמת נכונה או שמא היא המצאה? או סיפור?
האם היא האמת המוחלטת? או שאני החלטתי שהיא האמת?
ואולי ההורים, החברה והסביבה לימדו אותנו שהיא האמת.

רובנו לא רגילים לעקוב אחר המחשבות שלנו
ולא רגילים להיות מודעים לחשיבה שלנו.
אנחנו גם לא יודעים איך לשלוט במחשבות שלנו.

רובנו חיים עם חשיבה אוטומטית שהיא מובלת,
שהיא קורית לנו כדרך אגב,
מתחת לפני השטח מבלי שאנחנו מודעים אליה.

מה קורה כשהולכים אחרי מחשבות טורדניות בצורה עיוורת?

ברגע שאנחנו נותנים למחשבות שלנו להיות אקראיות,
אוטומטיות, כאלה שקורות לנו ושאנחנו לא יכולים לבחור אותן,
אנחנו בבעיה רצינית. אנחנו הופכים לקורבנות של המחשבות שלנו.
אנחנו מובלים על ידי זרם בלתי פוסק של מחשבות טורדניות, מטרידות ולא
נעימות שאנחנו לא יודעים איך לשלוט בהם ואיך להפסיק אותן.
המחשבות האלה יוצרות אצלנו רגשות ותחושות באופן מיידי
וכך כשאנחנו חושבים מחשבות מסוימות אנחנו יוצרים אצלנו רגש מסוים.
כשאנחנו מאמינים בצורה עיוורת למחשבות הטורדניות שלנו
אנחנו למעשה אבודים. אנחנו הולכים אחריהם ממש כצאן לטבח!
אנחנו הופכים למשרתים של המרכז המנטאלי שלנו.
והוא האדון. השליט.

המרכז השכלי שלנו מסוגל ליצור עבורנו כמות גדולה
של רעש, מחשבות שגויות ודמיונות,
באותה המידה שהוא יכול לפתור בעיות סבוכות במתמטיקה.
למוח שלנו יש יכולת המצאה מעולה.

הבעיה עם המוח שלנו הוא שאין לנו כפתור שיכול לכבות אותו.
הוא תמיד מחפש בעיות!

כשלמוח אין שום בעיה אמיתית לפתור הוא תמיד ימציא בעיה
כמו שהקיבה שלנו תמיד תדרוש אוכל,
אלא אם נלמד לעבוד איתו בצורה חכמה וגבוהה.

באוטומט, אנחנו מוצאות את עצמנו מובלות על ידי מחשבות טורדניות
שמבלבלות אותנו בלי סוף ואנחנו הולכות שולל אחרי מרכז שכלי שמפטפט המון
וגורם לנו לקחת מסלולים והחלטות שהן לא נכונות
ולא מדויקות עבורנו ויכול להסיט את החיים שלנו
למקומות שממש אבל ממש לא מיטיבים איתנו!

כשאנחנו מזוהים עם השכל החושב ונותנים לנו להוביל
אותנו ולשלוט בנו זה מקור להמון המון סבל.
אני אוהבת מאוד את האמרה של אלברט איינשטיין
"לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה שהשתמשנו בה כשיצרנו אותן"
ואכן זה מה שקורה לרובנו. אנחנו יוצרים בעיות בעזרת החשיבה שלנו
ומנסים לפתור אותן או להחליט החלטות בעזרת אותן מחשבות
ומגיעים לאן? למבוי סתום. ללופים מעייפים של חשיבת סרק שלא מצליחה
להגיע לשום פתרון.

השכל המנטאלי שלנו מחזיק פתרונות למעט מאוד מצבים בחיים שלנו.
אם אנחנו צריכים לפתור חידה מתמטית או להשלים תשבץ או לתכנן
מהלך אז כמובן שהוא יעזור לנו לעשות את כל זה אבל אם אנחנו צריכים
לפתור סוגיה עמוקה שקשורה לעצמנו ולחיים שלנו הרבה פעמים
החשיבה על הסוגיה רק תעכב את הפתרון.

אז איך משחררים מחשבות טורדניות?
לפעמים, מה שנכון וצריך לעשות זה לעבור לעבוד עם המרכזים האחרים שלנו
כדי לצאת ממצבים סבוכים ומחשיבה שלא מקדמת אותנו.

4 צעדים שיגלו לך איך משחררים מחשבות טורדניות:

צעד ראשון –

קודם כל מבינים שהחשיבה שלנו היא מוגבלת
ושהיא לא יכולה לפתור לנו את כל הבעיות.
מבינים שלמרות שחונכנו להבין כל דבר,
לפעמים הדבר הנכון הוא להרפות מלהבין
ולאפשר לעצמנו רק להיות.
זה קל להגיד וקשה לעשות ליצורים מערביים מחונכים כמונו לשלמות ולהישגיות.
במזרח הרחוק ובתורות רוחניות רבות מכירים את הקונספט הזה של להרפות ולשחרר אחיזה.
הבודהיזם מדבר על זה רבות.

צעד שני –

שנית לומדים להפריד בין 2 סוגי המחשבות.
מחשבות מועילות, משחררות ומעצימות
אותן אנחנו רוצות להמשיך ולחשוב כי הן
משפיעות עלינו לטובה כמו לדוגמא מחשבות של
שמחה, אהבה, קירבה והעצמה חמלה וויתור
מחשבות כאלה פותחות את הלב ואנחנו ממש
יכולת להרגיש את הנוכחות שלהן בגוף שלנו
בצורה של התרחבות נעימה ושקט פנימי שמרפד אותנו

הסוג השני הוא מחשבות טורדניות. הן מציקות, מעוררות
חוסר שקט נוראי, תחושות שליליות לכל מגווניהן
כמו חרדות ופחדים וחששות ודאגות ושנאה וקנאה
וכעסים התחושה שלהן בגוף היא לא נעימה מכווצת ומעיקה.

הדרך לעבוד עם המחשבות היא להתבונן בהן בצורה צלולה
כדי לאבחן איזה מהן אני רוצה לשמר ואיזה לשחרר.

צעד שלישי –

הצעד השלישי הוא לבחור. באופן אבסורדי, אנחנו לא יודעים
שאנחנו יכולים לבחור 
את המחשבות שלנו..
אנחנו חושבים שאנחנו לא שולטים
בהן כי הן מגיעות כל כך מהר ובצורה אוטומטית
אבל ברגע שמתחילים להתבונן בהן ולהפריד ביניהן
אפשר גם פתאום לבחור ולהגיד למחשבה ממש באופן ישיר ופשוט
"תודה רבה, את לא משרתת אותי לטובה ואני בוחרת לשחרר אותך".

הרגע הזה הוא רגע מאוד קריטי
כי אם אני מרגישה או חושבת שהמחשבה הזו
עוזרת לי, יהיה לי מאוד קשה לשחרר אותה.
לדוגמא: אם אני מוצאת את עצמי דואגת לעתיד
הבן שלי התגייס ואני דואגת לו
אני יודעת שהוא נמצא באימון שטח
בקור העז ודואגת איך הוא יסתדר
ודואגת לבריאותו ולשלמותו.
יהיה לי קשה לשחרר את המחשבה אם אחשוב
שהיא עוזרת לי או לו.
אם אחשוב שלדאוג שומר עליו או עוזר לי
להתמקד בפתרון הבעיה לא ארצה לשחרר את המחשבה.
אבל אם אזכור שהמחשבה הזו לא רק שהיא לא עוזרת לו
אלא גם מריעה איתי, אוכל לבחור באופן מודע לשחרר אותה
ובמקומה אולי לשלוח לו אור ואהבה ולדמיין אותו עטוף באור?
או כל טריק אחר שיעזור לי להחליף את המחשבה במשהו אחר
טוב יותר ונעים יותר עבורי ועבורו.

הצעד הרביעי –

להפסיק ל"שבת" על המחשבות ולצאת לפעילות פיזית תנועתית
הדבר הגרוע ביותר שאפשר לעשות
כשהשכל תקוע על מחשבות טורדניות ב"לופים" זה להיות בלי תנועה.
חשוב ביותר לצאת לספורט, הליכה, ריצה, שחייה, ריקוד, טיול עם הכלב,
שינוי אווירה. להפסיק לשבת ולטחון את המחשבות
ולצאת להפעיל את הגוף.
אפשר לנער את המחשבות מהגוף דרך הידיים והרגליים וברגע שאדרנלין
מציף את הגוף והנשימה משתחררת
גם המחשבות הולכות ונרגעות ומתמעטות

אז אני מקווה שעכשיו הבנת לגמרי איך משחררים מחשבות טורדניות
ואני מאוד מאוד אשמח לשמוע ממך כאן למטה תגובה. האם זה דיבר אלייך?

רוצה לקרוא עוד על מודעות עצמית והתפתחות אישית?

כאן תמצאי 6 דרכים פשוטות ויעילות לחיות את הרגע הזה – את ההווה
כאן תגלי מה לעשות עם הדאגה המיותרת שלך
כאן מחכה לך תרגיל פשוט ואפקטיבי לשחרור חרדות ופחדים
כאן נחקור איך מתמודדים עם הפחד מהלא ידוע ועם חוסר וודאות
נוסחת 4 השלבים לניקוי המחשבות בזמן מדיטציה

ספרי לי כאן למטה האם יש לך עוד הצעות לנושא הזה
של איך משחררים מחשבות טורדניות?

בואי נצא ביחד למסע התפתחות אישית משמעותי
ותגלי איך לצמוח ממשבר גיל 40 ולהיות שלמה שלווה ושמחה

בואי, עכשיו הזמן שלך

By |2019-01-13T08:10:57+00:00אוגוסט 1st, 2016|בלוג, מודעות עצמית|2 Comments

2 Comments

  1. קרן אוגוסט 3, 2016 , 5:41 am השב

    אסירות תודה, קיבלתי

    • אנאמה טל מילר אוקטובר 27, 2016 , 6:12 am השב

      בכיף קרן

השאר תגובה

דילוג לתוכן