איזון בחיים – איך והאם אפשר לשמור אותו לאורך זמן?
כדאי שנגלה, איך ליצור איזון בריא ואיך לשמור על איזון בחיים
כדי שנוכל באמת להיות מאושרות ולחיות חיים שלמים שלווים ושמחים.
כי כשאנחנו מאוזנות יש לנו יכולת גבוהה יותר לריכוז, למיקוד,
האנרגיה שלנו יותר גבוהה ויש לנו יכולת התמודדות טובה יותר,
אנחנו מספיקות יותר דברים ובעיקר יש לנו שקט פנימי שמגיע
יחד עם האיזון הזה.
השאלה הגדולה היא מה זה בדיוק איזון בחיים?
מה זה בשבילך חיים מאוזנים?
והכי חשוב, איך שומרים על איזון בחיים העמוסים והמטורפים
שכולנו מנהלות?
בשביל כל אחת מאיתנו, איזון הוא משהו אחר, ובכל תקופה בחיים
האיזון מקבל פוקוס אחר ומשמעות אחרת, אבל כולנו מחפשות
איזון בדרך כזו או אחרת לאורך כל החיים.
הכול ביקום הזה מבוסס על איזון. גם בגוף, גם בטבע.
הכול מתחיל ונגמר ביכולת שלנו ליצור איזון, לשמר את האיזון העדין שנוצר
ולדייק אותו במידת הצורך עם התנאים המשתנים.
בגוף שלנו יש מנגנון חכם ומשוכלל שנקרא הומאוסטזיס
שעוזר לנו בכל רגע ובכל דקה לאזן את המאזן הפנימי
לדוגמא איזון בין המלחים למינרלים, איזון טמפרטורה ועוד.
כשהייתי צעירה יותר, חשבתי שאוכל תמיד להיות מאוזנת.
וגם מסתבר שלא הבנתי בכלל מה זה איזון.
חשבתי שאיזון בחיים זה אומר להיות כל הזמן חיובית, שמחה, מאושרת,
שקטה ושלווה, מרוצה, נינוחה ומסופקת. שאלה הם הסימנים
שיראו לי ולאחרים שאני מאוזנת.
חשבתי שאנשים מאוזנים, הם תמיד חיוביים ושמחים.
בעצם, התבלבלתי בין איזון לבין להרגיש חיובי או כמו שאצל הרוחניים
שבינינו קוראים לזה להיות ‘בתדר גבוה’.
זה משהו שאני רואה שקורה המון אצל נשים שמגיעות אלי לקליניקה
לטיפול רגשי, גם הן מצפות מעצמן ומהחיים שלהן להיות כל הזמן ‘מאוזנים’,
הן מצפות מעצמן להיות בחיובי כל הזמן, באנרגיה גבוהה כל הזמן,
ממוקדות כל הזמן ומצליחות להגיע לתוצאות כל הזמן
וכשזה לא קורה, כשהן מוצאות את עצמן עם תנודות מצבי רוח,
כשקורה משהו שמפר את האיזון הרגשי שלהן, הן נלחצות.
ובעיקר הביקורת העצמית הפנימית המכבידה הזו בתוכן מתחילה להשתולל
מה שמגדיל רק עוד יותר את חוסר האיזון הרגשי באותה נקודה
והכול מתעצם כמו כדור שלג.
ובתור נשים אנחנו יודעות שהרבה פעמים מצבי הרוח המשתנים שלנו
קשורים גם לתנודות הורמונליות ולא רק למצבים האובייקטיבים
בחיים שלנו, לאורך החיים בכל השלבים ההורמונים משפיעים
על חוסר איזון רגשי ועלולים לטלטל אותנו ולזרוק אותנו מתחושות
לתחושות בייחוד בתקופה של גיל המעבר שיכולה ללוות אותנו
לאורך שנים רבות ולהשפיע בכל הרמות.
אבל לא ולא. להיות מאוזנת זה לא להיות כל הזמן חיובית.
(לפחות לא מה שאני מתכוונת כשאני מדברת על איזון פנימי)
איזון פנימי מורכב מכל מה שקורה בתוכנו. הכול ללא יוצא מן הכלל.
מבלי לדחוק שום דבר פנימה. לא מחשבות שליליים, לא רגשות כואבים.
כי זאת תנועה שמכילה בתוכה גם וגם. גם את החיובי וגם את הקשה ואת המאתגר.
את כל הרגשות שלנו ואת כל ההוויות שלנו.
מן הסתם את מכירה את הסמל הסיני של הין והיאנג שמבטא את זה יפה.
יש בו גם את הצד הלבן וגם את השחור ורק אז יש את השלם כולו.
אי אפשר להחסיר צד אחד, כי אז לא יהיה איזון.
עוד דבר שחשוב מאוד לזכור, זה שכל דבר ביקום ובטבע וגם בתוכנו,
כל הזמן נע ונד בין איזון לבין חוסר איזון ולתנועה של התכווננות מחדש.
הדבר היחיד שבאמת קבוע בעולם הזה זה שינוי.
הכול משתנה כל הזמן ולכן כל הזמן יוצא מאיזון וחוזר לאיזון אחר.
מה הסיבה שאנחנו מאבדות איזון בקלות?
איזון זה משהו שאנחנו אמורות לאבד כדי להתכוונן מחדש.
אנחנו מגיבות ב’כאן ועכשיו’ למה שקורה סביבנו.
מגיבות כל רגע לסביבה ומסתגלות אליה מחדש.
זה משהו פיזיולוגי, הישרדותי שקורה במוח שלנו כל הזמן באלפיות
השנייה, בלא מודע, באופן אוטומטי גם מבלי שנפריע לזה.
אז חשוב לי שתביני שאיזון לא יכול להיות קבוע, סטטי, כל הזמן יציב
כי זה נוגד את המהות שלו. איזון הוא דינאמי, הוא משתנה כל הזמן,
מדייק את עצמו, מתאים את עצמו לתנאי הסביבה ולמצב, למה שקורה
מסביבנו. התנועה האינסופית של לצאת מאיזון ולחזור אליו תמשיך
לקרות כל הזמן.
ובכל זאת, בואי נדבר רגע על הדברים שמוציאים אותנו מאיזון
איך קורה חוסר איזון? ואיך אנחנו יודעות שיצאנו מאיזון?
לחץ וסטרס, מערכות יחסים הרסניות, בריאות רופפת, דיכאון,
חרדות, כל אלה יכולים להעיד על חוסר איזון בחיים שלנו וגם
לגרום לנו לאבד את האיזון העדין שהיה לנו כבר.
המפתח הוא לאבחן מהם הגורמים שזורקים אותנו לחוסר איזון
ולראות אם אלה הם דברים שאנחנו יכולות לשלוט בהם או לשנות
אותם ואם כן, איך אנחנו עושות את זה.
יש כמה גורמים אוניברסליים שיכולים לגרום לנו לחוסר איזון:
- רגישות יתר, היותנו אנשים רגישים שמושפעים בקלות מהסביבה
- קושי להיות אסרטיביות, להגיד לא ולשים גבול
- הלחץ לעשות את מה ש’צריך’ ולעמוד בציפיות של עצמנו ושל אחרים מאיתנו
- עומס יתר, סטרס, לחץ, חרדות, דאגות, חשיבת יתר, חשיבה שלילית
- תזונה לקויה, חוסר בספורט ובתנועה, שינה לא איכותית או מועטה
- התמכרויות ואובססיות, תלות במשהו או במישהו חיצוני לנו
- אירועים טראומטיים, משברים שינויים וקשיים בחיים שאינם בשליטתנו
- ילדות פצועה, קשה וכואבת שמשפיעה עלינו והולכת איתנו עד היום
- בדידות
- מצב כלכלי לחוץ ומלחיץ
בטח יש עוד כמה דברים שלא זכרתי כרגע.. את מוזמנת להוסיף משלך לרשימה 🙂
אז אם איזון זה לא אומר להיות בחיובי, אז מה זה אומר באמת?
ואיך מוצאים איזון פנימי?
תחושת איזון פנימי אמיתי מגיעה כשאנחנו יכולים לבטא ולחוות
את הערכים הפנימיים העמוקים שלנו כמה שיותר, במהלך היום יום.
לפנות את הזמן לדברים שהכי חשובים לנו ולדחוק הצידה אל הדברים
שמסיתים אותנו משם.
ככל שהזמן שאנחנו מבלים קשור לערכים העמוקים שלנו, כך גם
גדלה תחושת האיזון הפנימי שלנו. אנחנו מרגישים יותר אנרגטיים
ותחושת סיפוק ומשמעות ממלאת אותנו.
זה תהליך שלוקח לו זמן להתהוות ולרוב גם דורש קצת אוויר לנשימה
מבחינת יכולות כלכליות שמאפשרות לנו לבחור ולעשות את מה שאנחנו אוהבים
ורוצים.
בדקי. התבונני כמה מהיום יום שלך את מבלה בעשייה של דברים שמשמחים אותך,
שממלאים ומזינים אותך, שקשורים וקרובים לערכים הפנימיים שלך, שאת מרגישה
בסוף היום שעשית משהו משמעותי, חשוב עבור עצמך ועבור המשפחה שלך.
ונסי לכוון כמה שיותר מהעשייה שלך לשם ולצמצם כמה שיותר מהדברים המטרידים,
המכבידים, שכשאת חושבת עליהם, משהו בתוכך מתכווץ ונאנח.. כל אלה
מפריעים לאיזון הפנימי שלך.
אז איבדת את האיזון. עד כמה מהר תוכלי לחזור לשם?
זאת בעצם שאלת השאלות.
כי כמו שהבנו, העניין הוא לא בלנסות להחזיק את האיזון הפנימי שלך
ולהישאר מאוזנת כי זה לא אפשרי, לא מציאותי, אז אל תדרשי מעצמך
להיות שם, אלא עד כמה יש לך את הכלים, את היכולת, עד כמה את מתורגלת
בחזרה אל האיזון אחרי שהוא אבד. ועד כמה את יודעת לדייק את האיזון שלך
בכל פעם מחדש.
בפסיכולוגיה ישנו עקרון שנקרא אפקט ה”המפטי דמפטי”
(זוכרת את הדמות הזו מסיפור הילדים?) זאת הדמות דמויית הביצה
שכל הזמן נופלת וקמה. זה בעצם מה שאיזון בריא מאפשר לנו,
לצאת מאיזון, ליפול ואז לקום שוב מחדש והמדד הוא עד כמה מהר
אנחנו חוזרות שוב לעמוד על הרגליים שלנו, עד כמה מהר אנחנו
חוזרות לאיזון הנכון והבריא שלנו. כי החיים ידאגו להוציא אותנו
כל הזמן מאיזון ואנחנו נחזיר את עצמנו לאיזון מחודש, אחר, מדויק יותר
לאותו הרגע.
השאלה החשובה ביותר היא האם יכולת ההתאוששות שלנו חזקה מספיק
וגמישה מספיק כדי להתרומם בחזרה ממש מהר,
אחרי ש’נפלנו’ ונחבלנו, והתפרקנו לחתיכות או לרסיסים כמו אחרי טראומה
ועד כמה כוחות ההתמודדות שלנו עומדים לרשותנו כדי לעזור לנו לחזור לאיזון.
מדהים איך הסרטון הזה הגיע לחיי בדיוק במקום בו אני פועלת במרץ להקשיב ולהגשים את הצרכים שלי, בכל תחום, לומדת לעשות את ההפסקות הנחוצות כדי לנוח פיזית ונפשית, כדי להתאוורר, למשל לקחתי לי בעבודה “הפסקת עישון”.. לא לא אני לא מעשנת, אבל כמו שהמעשנים יוצאים החוצה כדי לעשן, עשיתי לי מנהג כל יום ב-12 בצהרים להפסיק את העבודה ולצאת לשבת על הספסל בחוץ בשמש ובאוויר ולהרגע, לנשום נשימות ואחר כך לחזור לעבודתי. אפילו שמתי שעון מעורר כל יום ב-12, שיזכיר לי לצאת להפסקה 🙂
נהדר! כל הכבוד! נשמע מצוין שאת עושה את זה.
תודה לך יקירה על התגובה
חשבתי על הצורך האמיתי שלי והוא לקבל חום ואהבה היות ושאין לי זוגיות עם בעלי אז אני מיוחלת בכל מאודי להיות סבתא וגם זה בקשיים גדולים עכשיו
לכן אני מרגישה מרוקנת לא נראה לי שאני יכולה לספק צורך זה בעצמי
אשמח לשמוע את דעתך
ויויאן יקרה תודה לך על השאלה החשובה.
לפי ההשקפה שלי, האידאל הוא למלא לעצמנו את הצרכים שלנו. אם אנחנו נמשיך להיות
תלויות בחוץ כדי לקבל חום ואהבה ולהתמלא, צפויות לנו אכזבות קשות ומרות ותסכולים קשים
כי החיים מביאים לנו כל מיני מערכות יחסים מורכבות וכל מיני קשיים ואתגרים כל הזמן
בשביל זה אנחנו כאן תכל’ס.. אז העבודה שאני מלווה נשים לעשות זה להתחזק ולהתמלא מעצמן
מהמעיין הפנימי החם והנעים שיש בתוכן בפנים ומהחיבור שלהן לעצמן ודרך זה ליקום ולבריאה.
זה קונספט אחר ממה שמלמדים אותנו וזה דורש עבודה פנימית ועצמית אבל זה אפשרי.
מאחלת לך למצוא את החיבור הזה במהרה.