הגשמה עצמית או מימוש עצמי בואי נדבר על זה רגע

בעולם המערבי העמוס והלחוץ שכולנו טובעים בו, מאוד קל להרגיש חסרי
סיפוק והגשמה ובמרדף תמידי אחרי הדבר הבא. לכולנו יש את הנטייה הטבעית
הזו לחשוב שאם רק היה לנו את X ואת מוזמנת למלא את זה בתוכן שלך
(זוגיות, יותר כסף, עבודה אחרת, ילדים) אז ורק אז היינו באמת מאושרות.
אבל האמת לאמיתה זה שהגשמה עצמית אמיתית, לא תמיד מגיעה ביחד
עם דברים חיצוניים ו/או חומריים.

כשמגיעות אלי נשים לטיפול בקליניקה, בייחוד בתקופה של משבר גיל 40
או משבר גיל המעבר (אבל לא רק) הן מגיעות עם בעיה או עם כאב
שבדרך כלל קשור בדרך כלשהי לחוסר מימוש עצמי או להרגשה או לחוויה
שהן לא מצליחות להגשים את עצמן ואת מלוא הפוטנציאל שלהן.
בסביבות הגיל הזה, כולנו עוברות שינוי כלשהו ועושות מעין חשבון נפש
שמגיע לגעת גם בנושא של הגשמה עצמית ושל מימוש עצמי עם כל
מה שמתלווה לזה רגשית וזה לפעמים יכול להיות המון.

מתישהו בתוך התהליך אנחנו מתחילות להרגיש את החוויה הלא פשוטה הזו של
'לחיות לצד החיים' הרגשה של פספוס והחמצה, תחושה שאני אמורה
לעשות כאן משהו בחיים האלה אבל אני לא יודעת מה. יש איזשהו דחף
פנימי לגלות מה היא אותה הגשמה עצמית שתאפשר לי לפרוח ולהיות שמחה
אבל איכשהו, הכול מלא בערפל וזה חמקמק ולא ברור.

לפעמים הן מתארות את זה ככמיהה לגלות מה היעוד שלי, לפעמים הן רק מתארות
את אותה חוויה רגשית של קהות חושים, של אין טעם לכלום, חיפוש הדרך,
מה משמעות החיים ומה באתי לעשות כאן לעזאזל.
כל אלה הן תחושות טבעיות של האדם, כמו שויקטור פרנקל פסיכיאטר, נוירולוג
ופסיכותרפיסט, ממציא השיטה שנקראת "לוגותרפיה" היטיב לתאר ובייחוד אחרי גיל 40
שאז אז, זה הזמן הטבעי והכי נכון ואפילו הרגע האחרון לעשות את זה.

בחצי הראשון של החיים היינו עסוקות בלעשות את מה ש'צריך' ואת מה שמצפים מאיתנו
ולהיות עבור כולם, להקים משפחה, קריירה, להגיע להישגים, אבל לא באמת עצרנו
לבדוק ולדייק מה באמת יהיה הדבר שימלא אותנו בחוויה של הגשמה עצמית ושל
מימוש עצמי וסיפוק ונחת, שמחה וכמובן משמעות.

כולנו מחפשות את אותה המשמעות העמוקה לחיים שלנו
והחיפוש הזה הוא חיפוש חשוב שמלווה אותנו לעיתים לאורך כל החיים אבל אם לא
עשינו את זה בחצי הראשון של החיים, זה יגיע לקראת החצי השני בקול תרועה
ולפעמים עם המון כאב וכמיהה. עם תחושה שעכשיו זה תורי, די, מספיק להתנהל
על אוטומט ולזרום עם החיים, הגיע הזמן להתחיל לכוון, להנהיג, להגדיר, לדייק
את מה לעזאזל אני עושה כאן כדי להיות מאושרת?

מוכנה שנשבור כמה מיתוסים על הגשמה עצמית?

מה בין הצלחה להגשמה עצמית?

כולנו גדלנו בעולם מערבי שמונע על ידי מרדף אחרי ההצלחה, הכסף, המוניטין,
התוצאות ולמדנו שהערך העצמי הביטחון העצמי שלנו מוגדר על ידי ההצלחה הזו
אבל לאורך שנים רבות, שמנו בצד את הנושא הזה של הגשמה עצמית
מתוך מחשבה שקודם כל נרדוף אחר ההצלחה ועם ההצלחה תגיע התחושה
המספקת הזו של הגשמה עצמית ושל מימוש עצמי

אבל לצערנו, הרבה מאיתנו עשו את זה, הגענו להצלחה (כל אחד וההגדרה הספציפית
שלה להצלחה) רק כדי לגלות שזה לא קורה. שהתחושה הממלאת הנעימה והמיוחדת הזו
של מימוש והגשמה, פשוט לא מגיעה. היא לא שם. ומה שנשאר זה רק ריק גדול
או חלל פנימי עמוק ותהייה על מה יהיה הדבר הבא שימלא אותם.

אנחנו כבר מבינות שסטטוס, מעמד, כמות כסף וטייטל אלה לא דברים שימלאו
אותנו באושר ואנחנו מחפשות יותר ויותר משמעות הרגשה של סיפוק ושל הגשמה.

אם הגעת לכאן, אני מאמינה שגם את 'נפלת' במלכודת הזאת והבנת
שמשם לא תבוא התחושה שאת כמהה לה.
ושאת כבר מפוכחת ומבינה שאי אפשר לחתור לכיוון ההצלחה בלי התחושות
של הגשמה כי זה פשוט לא עובד.
אולי זה מביא את ההצלחה, אבל לא את החוויה שנלווית אליה והיום את מחפשת
את שתי התחושות ביחד. את מחפשת גם הצלחה וגם הגשמה עצמית באותה האריזה.
שתיים במחיר אחד. ואת שואלת את עצמך איפה זה נמצא ואיך זה אפשרי?
ומה הדרך לשם ומה עלייך לעשות כדי להגיע לשם?

זו הסיבה שכל כך הרבה נשים עושות הסבה מקצועית, הולכות ללמוד או פותחות
עסק חדש בסביבות גיל המעבר או אחרי משבר גיל 40 פשוט כי החיפוש הזה
אחר משמעות והגשמה מוביל אותן לעשות שינוי ולעשות את זה הפעם נכון
מתוך הקשבה עמוקה פנימה לתוכן ולא מתוך מה 'אמורים לעשות' או מה שאמרו
ש'נכון' או 'צריך'.

איך למצוא את הנוסחא להגשמה עצמית?

אז זהו, שאין נוסחא כזאת. אם היה לי שקל על כל פעם שאישה במצוקתה
מבקשת ממני את הנוסחא לדעת מה הדבר שיביא אותה להגשמה עצמית
הייתי היום יותר ממיליארדרית. אין איזה רגע של "אה-הא" אין איזה קול
מסתורי שיורד מהשמיים ולוחש לך מה היעוד שלך ואיפה השביל למצוא אותו.
מצטערת שאני מאכזבת 🙁 זה בטח לא נעים לרדת לקרקע. זה תהליך פנימי
עמוק ולפעמים ממושך ואולי גם מתיש. לא חייב להיות ככה, אבל מניסיוני
לרוב הוא ככה. למה? כי אנחנו נשמות מורכבות. כי אנחנו מלאות בהתניות
ובדפוסים ובכל מיני תכנותים שהטמיעו לתוכנו לאורך השנים, כי אנחנו
פועלות בעיקר דרך השכל במקום דרך ההקשבה פנימה והשכל הראציונלי
זה שעוזר לנו בכל כך הרבה תחומים, דווקא כאן מרחיק אותנו מהמטרה שלנו
שהיא למצוא מה הוא הדבר הזה שיתן לנו את הזיק בעיניים, ירים אותנו מהמיטה
בקפיצה גם אם כבר קצת התבגרנו, או הזדקנו או כבר ראינו וחווינו כמה דברים
על הכדור הזה.

חשוב שנדבר רגע על התהליך של למצוא את מה שבאמת יתן לך את התחושה
של הסיפוק וההגשמה האלה. זה חיפוש שלפעמים יכול לקחת שנים רבות ואפילו
כמה גלגולים 🙂 אבל מה שמאפשר את זה, זה רק דבר אחד שנשמע אולי פשוט
אבל הוא ממש מאתגר וזה הקשבה.
עמוק בתוכנו יש את מקור הידע העמוק העתיק והחכם שלנו. הוא הסמכות הפנימית
שלנו והוא יודע מה באמת מלהיב אותנו, מניע אותנו, מה באמת ימלא אותנו במשמעות
עמוקה ורחבה ויאפשר לנו לקום בבוקר מהמיטה עם חיוך ענק ושמחה בלב.

מניסיוני, אין דרך קיצור ולא שרביט של קסמים, אלא תרגול עמוק של הקשבה דרך
מדיטציה או מיינדפולנס או כל טכניקה אחרת שמחברת אותך עמוק לתוכך
למקום שבו שוכנות כל התשובות עבורך.
אז בואי עזבי את החיפוש אחר הנוסחאות, הפסיקי להקשיב למאסטרים ולגורואים
ולעוד ועוד הרצאות השראה ומוטיבציה מהסוג של תחשבי טוב ויהיה טוב
לא, אני לא נגד חשיבה או פסיכולוגיה חיובית וגם לא נגד מוטיבציה והשראה,
אני מאוד בעד, רק כשהם מגיעים מעמוק בתוכך ולא חיצוני לך.

כמה פעמים 'נדבקת' במוטיבציה חיצונית בין אם זה בלהתחיל לאכול נכון,
או לעשות ספורט או ללמוד את הקורס שרצית והתלהבת ואז הרצון נעלם,
זנחת את זה, והתבעסת בעיקר על עצמך וזה רק הגביר לך את הביקורתיות
העצמית הנוקשה והכואבת שאת כל כך טובה בה?
אין צורך שתעני, אני יודעת, כנראה שאינספור פעמים.

אז זהו, שזה לא מפתיע וזה גם לא אשמתך. ככה זה עם מוטיבציה חיצונית.
אף אחד, אבל אף אחד לא יכול לתת לך מוטיבציה. היא מגיעה מתוך החיבור
העמוק שלך לרצון העמוק ולכמיהה האמיתית שלך (ולא של הראש שלך אלא
של הגוף שלך) ובשביל להגיע להקשיב לשם, את צריכה לתרגל ולגלות את
המעבר בין הראש לגוף וזה משהו שאף אחד עוד לא ממש לימד אותך לעשות.

אז בפעם הבאה שקשה לך לגייס רצון או מוטיבציה וכשאת מרגישה אבודה
מבולבלת ולא יודעת איך להגיע להגשמה העצמית הזו שאת כל כך כמהה לה,
עצרי רגע את הפטפוט הבלתי פוסק של השכל ושבי עם עצמך להקשבה טובה.
ולא, לא רק פעם אחת. בכל פעם שאת נטרפת מהמחשבות, עשי את זה.
למדי את עצמך להיכנס עמוק פנימה ולמצוא את עצמך בחזרה.

תשמעי רגע סיפור השראה של הגשמה מהקליניקה

(אמנם זאת סוג של השראה חיצונית אבל למה לא?
אמרנו שאם זה לא במקום אז זה סבבה)

היא התקשרה וסיפרה שהיא עצובה וחוששת.
היא מרגישה תקועה בעבודה שהיא כבר לא אוהבת, שהיא כבר מזמן
מיצתה את עצמה בעבודה ובנוסף היא גם עבודה מלחיצה ולא מתגמלת.
היא מספרת שהיא עובדת מאוד קשה, מגיעה סחוטה הביתה. אמנם
זה התחום שהיא בחרה ללמוד ולעסוק בו בחצי הראשון של החיים אבל עכשיו
אחרי גיל 40 זה כבר לא מתאים לה. היא מתחרטת ומרגישה שאולי היא עשתה
בחירה שגויה. נמאס לה. היא רוצה משהו אחר, אבל חוששת לעזוב אבל כבר
סובלת ולא מסוגלת עוד להישאר.

היא סיפרה שהיא חוששת ולא יודעת לאיזה כיוון אחר לפנות, זה הדבר היחיד
שהיא למדה  עד כה. וגם כלכלית היא חוששת לעשות את השינוי ולרדת
ברמת החיים ולהצטרך לוותר על דברים אחרים.

עם התהליך שעשינו ביחד, גילינו שבבית שבו היא גדלה, היא ספגה כל מיני
אמונות מגבילות כמו: שהחיים אמורים להיות קשים, שהיא צריכה לעבוד קשה,
שזה בכלל לא לגיטימי לעצור ולחשוב ולברר עם עצמה מה היא רוצה לעשות
ומה ירגש אותה או ימלא אותה בשמחה, כי זה אנוכי וחושב רק על עצמה.
עבודה זה משהו רציני שצריך לעשות בשביל הפרנסה ואסור להתפנק.
צריך לעבוד קשה בשביל הפרנסה. פרנסה לחוד ואהבה לחוד ואין ביניהם קשר.
שקשה לעשות כסף ועוד אמונות מגבילות שישבו שם והפריעו לה לחלום.

וכשדיברנו רגע קצת על החלומות שלה, היא נזכרה בחלום ותיק
להיות אמנית וספציפית ללמוד עיצוב תפאורות לתיאטרון.
אבל היא וויתרה על החלום הזה כבר מזמן.

מסתבר, שלפני 8 שנים היא ניגשה לראיון אישי לקבלה לבצלאל
ונדחתה בצורה מאוד לא נעימה. ירדו עליה שם, הקטינו אותה
וזה עשה לה טראומה והוריד לה את הביטחון העצמי.
בנוסף, הסביבה והמשפחה חששו ולא תמכו בלימודים בתחום האומנות.
הם רצו בטובתה והיו בטוחים שאם היא תהייה אומנית היא תישאר תפרנית
כל החיים והם לא רצו את זה בשבילה.
זה מה שקורה לנו כשאין לנו תמיכה, אנחנו מוותרות על החלום.
אבל הנה הגיע אמצע החיים ועכשיו היא כבר חזקה ועצמאית
ומוכנה באומץ ללכת על החלום.

בתוך התהליך, בהדרגה עבדנו לעומק על כל האמונות האלה
ועל הפחדים הכלכליים ועל הנפרדות שלה מהמשפחה שלה ועל חיבור
לכישרון הטבעי שלה, על הלגיטימיות לרצות לעבוד במשהו שיש אליו תשוקה
ועל הביטחון ביכולת שלה לסמוך על עצמה בתוך תהליך של שינוי.

במהלך התהליך היא התחילה לברר על לימודים בתחום עיצוב
תפאורות תיאטרון ולאחר מכן ניגשה למבחנים הראשונים.
המשכנו לעבוד ביחד על האמון העצמי שלה, על הפחדים מהשינוי,
על הפחד להיכשל במבחנים, עיבדנו את הטראומה הישנה של הסירוב
והדחייה שהיא קיבלה לפני שנים רבות ממבחנים דומים.

חיזקנו את היכולת שלה להבהיר את עצמה,
להביא את עצמה לידי ביטוי מול אנשים ללא חשש,
הכנו אותה למבחנים להיות בטוחה בכישרון שלה.

לשמחתנו היא עברה את המבחנים בהצלחה
והתקבלה מיידית ללימודים. ההתרגשות הייתה מאוד גדולה.
עצם המחשבה על פוטנציאל כזה של מימוש עצמי
שסוף סוף מקבל אפשרות של אחיזה במציאות הייתה מרגשת.

המשכנו את התהליך והעמקנו אותו.
התמקדנו בלמצוא עבודה חדשה הפעם עבודה
שגם תביא לה שפע ושמחה ושהיא גם תוכל לעבוד בה
במקביל ללימודים שלה.

זה היה תהליך מדהים ומרגש של גילוי
מהי
הגשמה עצמית ספציפית עבורה ומימושו.
בשבילי ללוות נשים בתהליך שכזה זאת זכות גדולה.

היום היא מאושרת, קמה בבוקר עם תשוקה, מגשימה את עצמה,
היא יודעת שאין חלום שהיא מוכנה לשים יותר בצד
אפילו אם היא חוששת ומפחדת, יש לה את הכלים לשים את עצמה
ואת החלומות שלה במקום הראשון ולהפסיק לוותר.
להתגבר על הפחדים ולמרות כל האתגרים והקשיים לעשות את מה שהיא רוצה.

בואי נצא ביחד למסע התפתחות אישית משמעותי
ותגלי איך לצמוח ממשבר גיל 40 ולהיות שלמה שלווה ושמחה

בואי, עכשיו הזמן שלך