התבוננות היא הכלי החשוב ביותר
שתוכלי לגייס כדי לעשות שינוי בחיים
אז איך להשתמש בהתבוננות עצמית בצורה הכי נכונה?

קודם כל בואי נדבר על מה היא התבוננות?

התבוננות עצמית כשמה כן היא, זאת היכולת שלנו להסתכל על עצמנו
כמו דרך זכוכית מגדלת, באופן חד וברור, ולראות מה קורה בתוכנו
בצורה שהיא יחסית אובייקטיבית.
התבוננות מאפשרת לנו להתבונן ממרחק מסוים על תהליכים שקורים בתוכנו,
על המחשבות שלנו ועל הרגשות שלנו, מבלי להזדהות איתן.
(בפסיכולוגיה הבודהיסטית ובכלל בעקרונות הבודהיזם עקרון האי הזדהות
הוא אחד העקרונות החשובים ביותר שמאפשרים לנו להגיע לחופש
פנימי עמוק ולשחרור מהסבל)

בהתבוננות אנחנו מסתכלות על עצמנו מלמעלה, כמו ממעוף של ציפור,
מגייסות ומשכללות התבוננות דרך פרספקטיבה גבוהה יותר מהרגיל,
מה שמאפשר לנו באופן מיידי מרחק מהסיטואציה או מהמצב.
המרחק הזה מאפשר לנו להבין ולבדוק מה מניע אותנו? מה משפיע עלינו?
מה באמת מתחולל בתוכנו? והזיהוי המדויק הזה עוזר לנו ומאפשר לנו
להפסיק להיות מנוהלות בצורה אוטומטית על ידי דפוסים אוטומטיים, פרדיגמות 
מעכבות או הרגלים הרסניים שיש לנו ושבדרך כלל אנחנו לא שמות אליהם לב.

קבלי כמה דוגמאות להתבוננות עצמית
ואיך היא יכולה לעזור לנו בשינוי

התבוננות פנימית בתחום אכילה לא מאוזנת ואכילה רגשית

נגיד שהחלטת להתחיל דיאטה ובכל בוקר את מתעוררת חדורת
מוטיבציה ומבטיחה לעצמך "היום אני אוכל כמו שצריך" ואיכשהו
לאורך היום המוטיבציה הזאת נחלשת ואת מוצאת את עצמך מול
המקרר, אוטומטית נכנעת לדחף הזה לאכול משהו טעים או זמין
ומהיר או משהו שאת מאוד אוהבת למרות שאת יודעת שזה לא יעשה לך טוב
מכירה סיטואציה כזאת? (בטוח שאני מכירה)

אם ברגע הזה את מכניסה פנימה אל הסיטואציה התבוננות, ברגע שאת
מפנה את תשומת הלב שלך להתבונן פנימה, מה קורה בתוכך ברגעים האלה,
קודם כל זה גורם לך לעצור. את עוצרת רגע ונושמת ואומרת לעצמך
"רגע, שנייה, מה קורה בתוכי שמושך אותי עכשיו למקרר"?
"האם אני באמת רעבה"? "מה קורה בתוכי רגשית כרגע שאולי דוחף אותי לשם"?
בעצם ההתבוננות הזו מאפשרת לך לחפש ולחקור מה היה הטריגר. מה היה הדבר
הזה שגרם לי ללכת למקרר.
אולי קרה משהו שהעציב אותי או שעורר בי רגש לא נעים
וזאת הדרך שלי להרגיע את עצמי?
אולי אני כועסת על משהו שקרה בעבודה או על חברה שפגעה בי?
אולי אני חרדה או דואגת?
מחקרים מראים שכל סוגי ההתמכרויות וגם אכילה רגשית, עוזרים לנו לווסת
את הרגשות שלנו. אפשר לדבר מאמר שלם על וויסות רגשי ועל הקושי שלנו עם זה
ואולי בהמשך אכתוב על זה קצת, אבל אוכל בדרך כלל עוזר לנו להפחית
את עוצמות הרגש כשאין לנו כלי אחר יעיל יותר לעשות את זה.
אולי היה לך יום עמוס ואת עייפה ואת הולכת לאוכל כדי לקבל אנרגיה?
אולי את כל כך מוטרדת ודואגת ויש לך מחשבות טורדניות שמפריעות לך כל הזמן
והאוכל עוזר לך להשקיט אותן?

אז קודם כל לעצור ולהתבונן ואחרי שהבנת מה היה המנגנון הפנימי שהוביל אותך
למקרר, אז תוכלי גם לבחור אולי אחרת. זה כבר לא ינהל וכבר לא יהיה אוטומטי.
אם הבנת שאת נוטה ללכת למקרר כשאת עייפה וכשאין לך אנרגיה, אז במקום
למקרר, לכי אולי לנוח? או אם הבנת שהאוכל בא להשקיט את החרדות ואת הדאגות,
אולי שווה לטפל בהם כדי שלא תמשיכי לאכול לא בריא ולפגוע בעצמך?

זה מה שההתבוננות הזו מאפשרת לנו. להגיע לחופש. חופש בחירה
ולהיטיב עם עצמנו ועם הגוף שלנו. עצם זה שהתרחקתי ואני מסתכלת על עצמי
באופן אובייקטיבי שלא מתערב, שלא שופט ומבקר, שלא מחליט לשנות שום דבר,
אלא רק מתבונן, מאפשר לי את הבחירה הזאת. בלי ההתבוננות אנחנו יכולות
להתבוסס ברגשות ובמחשבות מבלי יכולת לעצור ולהישאר 'תקועה' בתוכם
לזמן רב וזה גורם לסבל עמוק.

התבוננות עצמית בתחום הזוגיות

נגיד שאת מתאכזבת שוב ושוב בזוגיות שלך.
אפשר לקחת שתי סיטואציות אפשריות, או שבן הזוג שלך
בוחר לצאת עם חברים במקום לבלות איתך ואת נשארת לבד ומתבעסת
או שיצאת לדייט עם מישהו והוא לא מתקשר או לא מחזיר לך טלפונים
או לא כותב וואטסאפ אז מן הסתם מלא רגשות לא נעימים עולים
חרדת הנטישה שלך עולה, את פגועה, כועסת, נעלבת ובראש רצות
לך אינסוף מחשבות לא נעימות שמזינות עוד ועוד את הסיפור
הפנימי הלא נעים שמן הסתם גם נוגע עמוק אחורה, בילדות
ובחוויות שחווית לאורך החיים שלך.
זה הזמן לעצור רגע ולהביא התבוננות.
מה המחשבות שלי? איזה רגשות עולים? על איזה כפתור
מהעבר זה לוחץ? חוסר ביטחון? נטישה שעברתי בעבר?
מה נמצא שם שמעורר את התחושות הקשות? כי הרי
יכול היה תיאורטית להיות מצב שבן הזוג שלי יוצא עם חברים
וגם אני עם חברות ולא חושבת לא עליו ולא על הדייט שלא
התקשר אלי, אני נהנית בחיים שלי בלי שום בעיה.
אחרי שהבנת מה המקור לתחושה הפנימית המאוכזבת
או הפגועה, הגיע הזמן ללכת לטיפול רגשי טוב ולטפל
אחת ולתמיד את הפצעים העתיקים הישנים שמפעילים אותך.
אז תוכלי באמת להגיע לשינוי אמיתי, לחופש שלך ולעצמאות.
להרגשה פנימית טובה, לזרימה עם הרגשות שלך.

אז מה הפרס הגדול שהתבוננות מעניקה לנו?

החופש. היכולת לבחור התנהגות טובה יותר, שמשרתת אותנו לטובה,
כזאת שהיא מיטיבה איתנו במקום הרסנית שמשאירה אותנו תקועות וחסומות.
אז תבחרי נושא אחד בחיים שלך שאת רוצה לשנות ותבדקי איך את יכולה
להכניס לשם יותר התבוננות? כמו להאיר בפנס את המקומות הפנימיים החשוכים
שלך שאולי לא אווררו הרבה שנים. רק מעצם ההתבוננות וכשאת מבחינה במנגנון
שמפעיל אותך, ברגע שאור הפנס של ההתבוננות הגיע, כבר משהו התחיל להשתנות.
משהו אחר כבר קורה ומתחיל להתרחש. תנועה מתחילה לקרות. את יוצאת אל החופש שלך.

אז בכל פעם שמחשבות או רגשות לא נעימים עולים בתוכך, תעצרי רגע ותבדקי
מה היה הטריגר שעורר את כל זה?
אם המחשבות הן הטריגר – אנחנו יכולות לשנות ולהחליף אותן
אם הרגשות הן הטריגר – נלמד לעבוד בהרמוניה עם הרגשות (דרך טיפול רגשי טוב)

התבוננות פנימית

ספרי לי כאן למטה מה עוזר לך לחדד את ההתבוננות הפנימית שלך?