"אנחנו פוחדים מהדברים שאנחנו לא מכירים,
רק מפני שאנחנו לא מכירים אותם"/לינדה סו פארק

כבני האדם, אנחנו זקוקים לתחושה של בטחון וודאות.
קשה לנו עם חוסר וודאות ועם לא ידוע, שם אנחנו מתחילים להתערער.
אם נסתכל על ילדים, נראה שכבר מגיל מאוד צעיר הם מקבלים
את הביטחון הבסיסי משגרה ידועה וקבועה. הם זקוקים לשגרה שתנחם
ותרגיע אותם ותשדר להם שהכול בסדר ושאפשר להרפות ולהירגע.

כמבוגרים אנחנו לא שונים, גם אנחנו זקוקים לשגרה יציבה ובטוחה,
לידיעה שהכול בסדר וכשדברים מתערערים סביבנו, או משתנים,
לא משנה אם מבחירה או לא, נכנס פחד מהלא נודע.

הפחד הזה, מהלא ידוע, נעוץ עמוק בשורשים שלנו,
בחוויה הילדית הראשונה שלנו,
בתחושת הביטחון שקיבלנו או לא קיבלנו כשהיינו תינוקות
מהדמויות העיקריות שטיפלו בנו, מהדרך שבה החזיקו אותנו,
ניחמו אותנו, הרגיעו אותנו, עזרו לנו להרגיש עטופים ובטוחים.
כשאנחנו הולכים ובודקים את המחקרים שנערכו על פחדים וחרדות
ובייחוד על פחדים מהלא נודע ומחוסר ודאות,
אנחנו מגלים שאנשים שלא הייתה להם חווית ביטחון בילדות,
מתקשים יותר מאנשים אחרים להתמודד עם חוסר ודאות.

התמודדות עם חוסר ודאות היא לא פשוטה.
מחקרים מגלים כי פחד מהלא נודע, כנראה שהוא זה שיושב בבסיס
כל הפחדים האחרים שלנו.
אם נחקור לעומק, נראה שמתחת לרוב הפחדים כמו:
פחד משינוי, פחד מכישלון, פחד מהצלחה, פחד לאבד שליטה
קיים הפחד הזה מה לא ידוע ומהלא נודע וקושי להתמודד עם חוסר וודאות.
זה פחד טבעי שקיים אצל כולנו, במינון שונה ובעוצמה אחרת
ולכן, מידה מסוימת של פחד כזה, היא בריאה.

הבעיה מתחילה כשהפחד מהלא נודע משתלט עלינו, מנהל אותנו
גורם לנו למתח פנימי רב, גורם לנו להימנע מהתנסויות ומפעילויות .
קשה לנו לנהל חיים חופשיים ומאושרים כשחרדה סמויה
מפני הלא נודע מתקיימת כל הזמן בתוכנו.

בימים האחרונים אני אורזת את הבית ועוברת עם משפחתי לגליל
מבלי להכיר שם אף אחד, מבלי לדעת איך הילדים יקלטו
מבלי לדעת אם תהייה לנו פרנסה, עם המון פחד מהלא נודע.
בין ארגז לארגז כשאני מקפלת את החיים שלנו לתוך קופסאות,
אני מתבוננת ברגשות ובתחושות הלא פשוטות שזה מעלה בתוכי.

15 שנה אני חיה כאן, באותו המקום, שאותו אני מאוד אוהבת
והוא גן העדן הקטן שלי…
כאן הכרתי את בעלי, כאן ילדתי את שני בני כאן נמצאים כל החברים שלי
הכל כל כך מוכר ונוח והנה, מבחירה, אני הולכת את הלא נודע
קופצת קפיצה מאוד מפחידה שבאמת באמת אין לי מושג לאן היא תיקח אותי
והרגעים האלה של השינוי בין המוכר והנוח הישן והאהוב
לחדש, המרגש, המפחיד, האחר, הלא ידוע,
הם הרגעים הקשים ביותר. הישן נשבר והחדש עוד לא נולד.

אני נזכרת בתחושה שהייתה לי שנים אחורה, כשארזתי את הדירה
בתל אביב ונסעתי עם תרמיל על הגב לבד להודו עם כרטיס פתוח
לזמן לא מוגבל אל הלא ידוע.
הרגעים האלה שברור לך שהכול עומד להשתנות
ואין לך מושג לאן החיים ייקחו אותך, הם רגעים מאיימים ומפחידים.
ברגעים האלה של החוסר וודאות המקום הפנימי היציב שלנו עומד למבחן.
אלה הם הרגעים שמאפשרים שינוי בחיים
אלה הם הרגעים שאם הפחד מנהל, לא נאפשר שיקרו.

חוסר וודאות מפגיש אותנו עם חלק מהשאלות הבאות:

  • כמה אמון יש לנו? בעצמנו? בקרובים אלינו? בחיים, ביקום ובבריאה?
  • כמה והאם אנחנו מסוגלות לאפשר את הפחד מחוסר הוודאות ולשהות בו?
    ולהסכים לו להיות מבלי להרגיש שום ביקורת או אשמה על זה שהוא כאן?
  • כמה אנחנו מסכימות להרגיש את היגון, את העצב ואת הכאב שבפרידה מהמוכר ומהנוח?
  • כמה אנחנו קשובות לעצמנו ולפחדים ולחששות שלנו?
    או שאולי במקום כל אלה אנחנו אומרות לעצמנו: לא, אל תקשיבי, תפעלי על אוטומט,
    אל תרגישי רק נעבור את זה וזהו!
    (עם יד על הלב, כמה פעמים את עושה את זה לעצמך?)
  • כמה אנחנו יודעות איך לנהל את הפחד או שאולי הוא זה שמנהל אותנו?

אז איך להתמודד עם חוסר ודאות?

התמודדות עם חוסר וודאות היא עניין מורכב.
זה לא שיש איזושהי נוסחה שאפשר ללמד וזהו,
הפחד הזה יעבור.

בגלל שהפחד הזה נעוץ בעיקרו בעבר שלנו
ובתחושת הביטחון שקיבלנו בילדות שלנו,
אז חלק עיקרי בעבודה על פחדים מהלא ידוע ומחוסר ודאות
זה טיפול רגשי עמוק ומשמעותי, שיעזור לרפא את אותה החוויה
הראשונית החסרה בביטחון, ביציבות, בתחושה של אפשר לסמוך.
קשר טיפולי חזק ומשמעותי, יכול לרפא את הקשרים הראשוניים
ולהשלים את מה שהיה חסר בהם ולשנות את החוויה הפנימית
ואת התחושה הפנימית של הביטחון ואז, או אז, האדם יכול
להתמודד עם חוסר ודאות בצורה קלה יותר.

חשוב להבין שהפחד לא יעלם וגם זאת לא המטרה,
כמו שאמרתי למעלה, זה פחד טבעי ומידה מסוימת שלו אפילו בריאה,
אנחנו רוצים לאפשר לעצמנו להצליח להתמודד עם הפחד מהלא נודע
כך שנרגיש מספיק יציבים וחזקים לעמוד מולו, להרגיש אותו
מבלי שהוא ימוטט אותנו או יחליש אותנו ומבלי שהוא יעכב אותנו
או יגרום לנו להימנע.

בעבודה נכונה עם הפחד, ולא משנה איזה פחד,
הדרך היא לחזק את הביטחון הפנימי והוא יאפשר לנו
להתמודד עם הפחד מהלא ידוע ועם חוסר וודאות,
להסתכל לו "בלבן של העיניים" ולעבוד איתו.
להפסיק לברוח ממנו, להפסיק להדחיק אותו או לכסות
עליו בכל מיני אמצעים שעושים הסחת דעת כמו
התמכרויות למיניהן או עשייה מרובה, ודווקא להסכים להרגיש אותו.
לאפשר אותו ואת כל הפחדים והרגשות האחרים שמתלווים אליו
ואז, כשאנחנו מקבלות את הפחד הזה
ומסכימות לו, מחבקות אותו ומרגישות אותו
הוא משתנה, הוא פחות מאיים.
כן, הוא עדיין שם, והוא יהיה שם אולי תמיד ברקע,
אבל אנחנו נהייה אחרות בתוכו.
הוא יוכל להיות פחות מאיים ואנחנו נוכל יותר לשהות איתו ביחד
ולא לפחד מהפחד.
לאורך זמן, התוצאה של קבלת הפחד תאפשר לנו להיות יותר חזקות,
אוהבות יותר לעצמנו, יותר אמיתיות, כנות, אינטימיות וקרובות לעצמנו
ונרשה לעצמנו לקפוץ, להעיז ולחלום.

עוד טכניקה שמתרגלים בטיפול ומאוד עוזרת להתמודדות עם
כל סוג של פחד אבל ספציפית יכולה לעזור מאוד להתמודד
עם פחד מהלא נודע, זה טכניקה של עבודה נכונה עם המחשבות.
למחשבות שלנו יש השפעה גדולה על החרדות שלנו.
רוב המחשבות המתנהלות בתוכנו הן מחשבות אוטומטיות
כאלה שאנחנו לא בוחרות, אלא שקופצות ועולות עוד לפני
שהספקנו לשים לב והן מפעילות ומלבות ומגבירות את הפחד ואת החרדה.
בטיפול, אנחנו לומדות איך לנהל את המחשבות במקום שהן ינהלו אותנו
ומגלות איך באופן מיידי השינוי הזה משפיע גם על עוצמת הפחד והחרדה
מהלא נודע. מה שנגיד לעצמנו הוא זה שישפיע על איך שנרגיש
ועל עוצמת הרגש ועל היכולת שלנו לקבל אותו באהבה מבלי שהוא
ישתלט עלינו ויצמצם אותנו.

ספרי לי כאן למטה
איך את מתמודדת עם פחד מהלא נודע והלא ידוע בחיים שלך?
מה עוזר לך במצבים של חוסר וודאות?