התמודדות עם כעס – איך עושים את זה בריא?
ככה שמצד אחד לא נדחיק אותו וכן נוכל לתת לו ביטוי
אבל מצד שני לא נאפשר לו להשתלט עלינו ולחבל לנו בחיים?
כעסים פנימיים או כעס מודחק, יכולים לפעמים להציף
אותנו ואם אנחנו לא יודעות איך להתמודד עם כעס בצורה נכונה,
הוא יכול להרוס ולחרב לנו גם מערכות יחסים וגם לחבל בתוצאות
ובמטרות שאנחנו רוצות להגשים.
התמודדות עם כעס בצורה נכונה הוא משהו שלצערנו לא לימדו
אותנו בבית וגם לא בבית הספר. אז איך אפשר להתמודד עם כעס
בצורה נכונה ובריאה? זה מה שנגלה כאן היום.
אבל אולי כדאי שנתחיל דווקא מלענות על כמה שאלות חשובות
כמו מה בדיוק קורה לנו בגוף בזמן כעס, האם יש צד חיובי לכעס?
למה כל כך חשוב לנו לאפשר להרגיש ולבטא את הכעס?
ומהי הסיבה שממש, אבל ממש לא מומלץ שנמשיך להדחיק אותו
ואז נגיע ממש לתכל’ס איך עושים את זה בפועל כולל תרגיל
פשוט וישים לשחרור כעסים.
מה קורה לנו בגוף כשאנחנו כועסים?
כעס הוא אחד הרגשות הקדומים והבסיסיים שיש לנו. חוקרים
מאמינים שהרגש הזה מחווט לנו בתוך המוח לאורך עידנים רבים.
זה הופך אותו להיות רגש טבעי וחשוב, חשוב להבין שהאבולוציה לא יוצרת
שום דבר סתם ככה, מבלי שהוא חשוב להישרדות שלנו.
בין היתר כעס מאפשר לנו לגייס את האינסטינקטים החשובים שלנו ,
להתמודד עם סכנות, להתחרות על משאבים,
משחר ההיסטוריה האנושות מגלה דרכי התמודדות עם כעס.
כעס מהווה חלק ממנגנון ההילחם וברח הכל כך חשוב שלנו.
ברגע שמשהו מאיים או לא תקין קורה, המוח שלנו מיד מבחין בזה
ומעורר את פעמון האזהרה שנמצא במוח שלנו שנקרא אמיגדלה
והיא בתורה מתחילה להפריש את ההורמונים המתאימים כדי
שנוכל להתמודד עם המצב בצורה טובה.
כשאנחנו כועסים בלוטת האדרנל מציפה את הגוף בהורמוני סטרס
כמו אדרנלין וטסטוסטרון שמכינים אותנו להיות מסוגלים להילחם פיזית
ולגייס אגרסיביות כדי להגן על עצמנו. אבל אם נוציא את זה באמת לפועל,
אם באמת נצעק על מישהו או נכה בו או נוכל להתאפק, זה דווקא התפקיד
של חלק אחר במוח שעוזר לנו לגייס שליטה בכעסים. זה הקורטקס הקדמי
שמאפשר לנו לשלוט בכעס וגם להבין את המצב בהיגיון ולקחת החלטות נכונות.
הוא עוזר לנו לשמור על עצמנו ולא תמיד לפעול מהאינסטינקט שלנו.
הכעס שלנו יכול לנוע מהרגשה של תסכול קל ועד לתחושת כעס גדול
שבא בצורה של זעם רושף שקשה לנו להכיל בתוכנו.
לפי המחקרים האחרונים, מתברר שמידת העוצמה והאינטנסיביות של הכעס
שאנחנו מרגישים, תלויה בגורמים שונים ומגוונים וחלקם קשורים בין היתר
גם לסוג המין שלנו, לנסיבות החיים שחווינו והילדות שלנו, לגנים שירשנו,
לתרבות שבה גדלנו ועוד. בכל מה שקשור להתמודדות עם כעס, נמצא שנשים
יכולות בצורה קלה יותר להדחיק ולבלוע את הכעס שלהן.
בעיני זה קשור ישירות לדרך שבה גידלו וחינכו אותנו.
התמודדות עם כעס – האם יש לכעס צד חיובי?
כבר מהילדות, בעיקר כנשים, עודדו אותנו ליצור יכולת שליטה בכעסים.
קיבלנו תשדורת לעיתים מודעת ולעיתים לא מודעת, שלכעוס זה אסור
ולא לגיטימי וכשאנחנו כועסות אנחנו לא מתקבלות ולא אהובות.
לא אפשרו לנו לבטא את הכעסים שלנו ומצד שני לא נתנו לנו כלים שיעזרו לנו
ללמוד דרכי התמודדות עם כעס, אז עשינו מה שהיה הכי זמין וקל,
למדנו לבלוע אותו פנימה ולהדחיק. בייחוד שמהר מאוד הבנו, שכשאנחנו כועסות
ומאפשרות לעצמנו לבטא את זה, אנחנו מרחיקות מאיתנו את האנשים הקרובים אלינו
ובגלל שהיה לנו כל כך חשוב מאוד להיות בקשר, להרגיש קרובות ואהובות, לא היתה
לנו ברירה ועד היום הנטייה שלנו היא לבלוע ולהדחיק את הכעסים שלנו
וברוב המקרים להמיר אותם לעצב שהוא רגש הרבה יותר מתקבל על ידי הסביבה.
אנחנו רואים שכעס הוא אחד הרגשות הכי מושתקים בחברה האנושית.
לאורך כל ההיסטוריה ייחסו לכעס שליליות. בתקופת האימפריה הרומית
טענו שהכעס מיותר אפילו עבור מלחמה, הוא הופיע ברשימת
החטאים הגדולים ביותר של רוב הדתות לאורך כל השנים עד היום,
אבל המחקר מציע שיש לרגש הזה כמה יתרונות בשבילנו
ושחשוב לנו לאפשר לעצמנו להרגיש אותו.
אז הנה כמה צדדים חיוביים שיש לכעס שלנו:
כעס יכול לשמש כמניע חזק וכנותן מוטיבציה. ב 2010
במחקר שערכו מדענים הולנדיים, הראו למתנדבים תמונות
של חפצים כמו עטים וספלים ושילבו בהם באופן לא מודע (סאבלימינלי)
תמונות של פרצופים כועסים או נייטרלים.
מתברר שכשפרצוף כועס היה הראשון שהוטמע לתוך התמונה,
המתנדבים במחקר דירגו את החפץ שבתמונה כיותר נחשק
ועבדו קשה יותר כדי לזכות בחפצים האלה במשחק שקיבלו לאחר מכן.
המתנדבים לא היו מודעים למוטיבציה שלהם. הם רק אמרו שהם
אהבו יותר את החפץ הזה.
עוד מחקר מעניין מראה שכשאנחנו מאפשרים לעצמנו לבטא כעס,
אנשים תופסים אותנו אחרת. פסיכולוגית אמריקאית בשם Larissa Z. Tiedens
שחקרה כעס לאורך שנים רבות, מצאה במחקריה שהמתנדבים
תמכו יותר בנשיא ביל קלינטון כשראו אותו מבטא כעס על הסקנדל
של מוניקה לוינסקי מאשר כשהוא הביע צער. וזה משהו שהיא
בדקה לגבי נושאים אחרים ובקרב פוליטיקאים אחרים.
עוד היא מצאה במחקרים שלה שאנשים תופסים מועמדים לעבודה שמביעים כעס
כבעלי ערך גבוה יותר, כראויים למשכורת גבוהה יותר מאשר מועמדים
שמביעים רגשות אחרים.
וגם שהבעת כעס בזמן שיחות של משא ומתן מגביר את הסיכוי
להצליח בו. מסתבר שאנשים נוטים להיכנע יותר לאדם שנתפס
כדומיננטי וכעקשן.
התמודדות עם כעס ומגדר
האם גברים כועסים יותר מנשים?
גברים באופן טבעי מבטאים יותר בקלות אגרסיות
מאשר נשים. בגלל זה נראה כאילו גברים כועסים יותר מנשים.
אבל מסתבר שזה לא נכון. מחקרים מראים שוב ושוב שנשים
חוות כעסים במידה זהה ושווה לגברים. גברים שמרגישים כעס
נוטים לבטא אותו יותר בקלות ואילו נשים מותנות להדחיק
את הכעס ולא להביא אותו לידי ביטוי.
מה שמעניין לראות זה שהמחקרים שתיארתי למעלה,
בחנו כיצד נתפסים גברים כשהם כועסים.
לגבי נשים, מתברר שאנשים נוטים פחות לקבל את הכעס שלהם.
אני מניחה שזה קשור ישירות להתניות חברתיות, תרבותיות, גנטיות,
קולקטיביות שיש לכולנו לגבי העדינות והכניעות שנשים אמורות לבטא.
התמודדות עם כעס – האם יש דבר כזה כעס בונה?
ומהו הערך התרפויטי העמוק של הכעס?
כמו שראינו, לכעס יש גם צדדים חיוביים. עוד יתרון שחשוב להדגיש הוא
שכעס הוא אחד הרגשות שמאפשרים לנו לבטא את הצרכים הפנימיים שלנו
אל מול אחרים, בכל מיני מצבים שונים וזה משהו מאוד חשוב והכרחי.
הבעיה היא, שכשאנחנו עשות את זה בצורה לא נכונה עם המון צעקות, ביקורת ומאבק,
שהם חלק מהביטויים של כעס, הסיכוי שהאדם השני יהיה פנוי באמת להקשיב
הוא מאוד נמוך. בדרך כלל, אל מול הכעס שלנו, באופן אוטומטי האדם השני
יתחיל לכעוס גם הוא, או להתגונן ובכל מקרה, המסר שלנו לא יעבור
והצרכים שלנו לא יתמלאו.
מצד שני אם נבלע את הכעס, ונחזיק אותו עמוק בפנים מבלי לבטא אותו,
כפי שראינו למעלה, אנחנו מטעינות את הגוף שלנו בהורמוני סטרס,
מבלי לאפשר להם להתפנות החוצה ולאורך זמן, אנחנו עלולות לשלם על זה
מחיר פיזי בריאותי אנרגטי כבד, שלא לדבר על מחיר רגשי.
כי כעס גדול, כשהוא עצור, מודחק או לא מעובד, כשבולעים אותו,
כשלא עובדים איתו נכון, בנוסף על העובדה שהוא מנהל אותנו מתחת לפני השטח,
הוא גם חס וחלילה עלול לאורך השנים להתפתח ולהפוך למחלה.
המחקרים מראים שהדרך שבה אנחנו נוטים לבטא את הכעס שלנו,
משפיעה על איכות החיים שלנו, על השקט הנפשי והיכולת שלנו להיות
רגועים ומאוזנים. כשאנחנו חווים רמה גבוהה של עכבות ולא מאפשרים
לעצמנו לבטא את הכעסים שלנו, זה יכול להוביל אותנו אל עבר דיכאון.
למעשה, כשאנחנו לומדים איך להשתמש ברגש הכעס הלא נעים הזה שלנו
בצורה חיובית ונכונה, אנחנו יכולים לעבור טרנספורמציה
עמוקה ומרגשת ולהתקדם אל עבר ריפוי עמוק ואפילו לשפר את התקשורת
עם הקרובים אלינו, לקבל מהם הרבה יותר כבוד, לכבד את עצמנו הרבה יותר,
לחזק את הביטחון ואת האסרטיביות שלנו ולהשיג הרבה יותר מהמטרות שלנו.
התמודדות עם כעס – קבלי 6 שלבים פשוטים וישימים
1. עצרי רגע, קחי נשימה והיי מודעת לכך שאת כועסת
כנשים אפשר להגיד באופן גס ומכליל שאנחנו מתחלקות לשני סוגים
הסוג האחד הוא אלה מאיתנו ‘שהדם עולה לנו לראש’ בשנייה.
עוד לא הספיקו לסיים את המשפט ואנחנו כבר מגיבות. אפשר לאמר
בוודאות שהסוג ההרסני של הכעס תמיד מגיב בספונטניות, לכן השלב
הזה הוא חשוב מאוד. שלב המודעות לעובדה שאת כועסת, שהכעס
עכשיו עלה ושחשוב שתקחי רגע נשימה.
הסוג השני של הנשים הוא אלה מאיתנו שרגילות לוותר על עצמנו, ‘לעגל פינות’,
לעבור על דברים לסדר היום, לא להיות קטנוניות. אני מזכירה לך שהסוג השני
של הכעס ההרסני, הוא זה שמודחק ונבלע מבלי שיש לו מקום של כבוד והכרה.
אז בפעם הבאה שימי לב שאת כועסת, תני לזה לגיטימציה ומקום,
הכירי בזה שאת כועסת, תזכירי לעצמך שאם משהו הכעיס אותך,
יש לזה בוודאי סיבה חשובה ושמותר לך לכעוס.
2. התרחקי לפינה שקטה ומצאי את המסר החשוב שהכעס בא למסור לך
כשכעס עולה, הוא לא עולה סתם. משהו במצב ובנסיבות קרה שמפריע לך.
זה יכול להיות סימן שהגבולות שלך נפרצו בדרך כלשהיא, שקורה משהו
שלא מתאים לך, לא נעים ולא מדויק לך, יכול להיות שאת זקוקה למשהו
באותו הרגע שאולי את אפילו לא מודעת אליו, או שאת כן מודעת אליו ואחרים
סביבך לא רואים באותה נקודת זמן אותך ואת הצורך שלך או הולכים נגדו,
משהו קורה. משהו בטוח קורה. אסור לך להתעלם מזה.
זה הזמן לבדוק עמוק בתוכך מה קרה שעורר את הכעס הזה?
איזה כפתור פנימי נלחץ בתוכך? משהו הזכיר לך משהו מהעבר? נגע לך
בנקודה רגישה? העלה בך תחושה מוכרת לא נעימה? בדקי מה קרה.
כשהכעס עולה, ברכי אותו ואמרי לו תודה ו”אהלן” וטוב שבאת, כי בעצם
הוא מהווה סמן למשהו שכדאי שתבדקי ואולי תנקי או תעבדי.
לדוגמא: אם בן זוגי פגע בך או אמר לך משהו לא יפה, או חווית ממנו תחושה
של דחייה – זה יושב על משהו עמוק יותר, שבטח מישהו עשה לך פעם כבר.
זאת הזדמנות לבדוק עמוק בפנים על מה הכעס יושב וללכת למקור העמוק
של הכעס ושל מה שיצר אותו בתוכך ולהבין שבן הזוג רק משקף או לוחץ
על משהו לא פתור עמוק בתוכך והכעס הוא רק הסמן שמראה לך שיש לך שם פצע לרפא.
אם את מוצאת את עצמך מתפרצת בכעס על הבת הקטנה שלך,
כי היא שפכה משהו על הרצפה, למרות שאת יודעת שהיא ילדה
ושהיא קטנה, הכעס פשוט “נפלט” לך, אוטומטית מבלי שליטה, הביני שיש שם
משהו פנימי שאת צריכה להקשיב לו. אולי את סחוטה, עייפה, צריכה רגע אחד לעצמך
ואת לא קשובה לזה ולכן הכעס מתפרץ? אולי אותך לימדו כילדה שאסור לטעות?
לא משנה מה הוא הדבר שתגלי, הוא תמיד יקדם אותך אל עבר הריפוי של זה
ויעזור לך בפעם הבאה להפסיק לכעוס בצורה אוטומטית.
זכרי, הכעס הוא רק השליח אז אל תהרגי את השליח אלא הקשיבי לו
ולמה שיש לו למסור לך. בדקי מה יושב מתחת לכעס.
האם זה צורך שאת לא קשובה לו?
האם זה גבול שנפרץ? ברגע שתאבחני מה העלה את הכעס, תוכלי
גם לפתור אותו ולנקות אותו.
כמה שאלות שאולי יעזרו לך בנקודה הזו:
על מה ועל מי בדיוק את כועסת?
מה קרה שהפעיל את זה, מה היה הטריגר?
מה זה מזכיר לך? למה זה דומה?
על מה זה יושב מהעבר, על איזה כפתור זה ‘לוחץ’ לך? מה הופעל שם?
למה את זקוקה באותה נקודת זמן וממי?
3. בטאי ושחררי את הכעס מהגוף
זה אחד השלבים החשובים ביותר. אל תדלגי עליו. גם אם לא הצלחת
בשני השלבים הקודמים, גם אם התפרצת כבר ולא יכולת לעצור, גם אם
אין לך עדיין מושג מה קורה ולמה הכעס עלה, את רק מרגישה כעס בלתי
נגמר, עצבים ‘טילים’ ובייחוד אם זה מה שאת מרגישה, זה השלב שהכי
חשוב שתעשי.
מילת אזהרה, את הולכת לקרוא את זה ולהגיד לעצמך שאין סיכוי שאת
עושה את זה, אבל תישארי איתי, אני מבטיחה לך שאם תצליחי לעבור את
המחסום הראשון של ההתנגדות, את תודי לי ולא רק תודי לי, אלא תתמכרי
לזה באופן טוטאלי ולא תביני איך יכולת לחיות בלי זה.
אחת הטעויות הגדולות ביותר שלנו זה ‘לשבת’ על הכעס. להדחיק אותו.
לבלוע אותו, לשמור אותו בבטן. הוא לא הולך לשום מקום, הוא נכנס לך לתאים
ומרעיל אותך, גורם לך לאכול יותר, לעשן יותר, לשתות יותר, להיות יותר חסרת שקט,
לכעוס על עצמך או להיות בדיכאון. אז זה הזמן להסכים לשחרר את הכעס ממך החוצה.
יש רק כיוון אחד שטוב שהוא ילך וזה החוצה ממך. מצד שני, אמרנו, אין טעם
להוציא את זה על האחרים, זה רק יהרוס לך ולהם ולא באמת ישחרר אותך.
אז מה עושים? מתנהגים קצת כמו ילדים לכמה רגעים.
תחשבי רגע על ילדים ועל איך שהם יודעים לכעוס ולבטא את הכעס שלהם
בצורה טבעית וזורמת לפני שאנחנו מקלקלים להם ומחנכים אותם.
ראית פעם ילד עושה טנטרום בסופר? רוקע עם הידיים והרגליים
כשהוא כועס פניו מאדימות והגוף שלו רוטט?
ככה יודעים שהכעס משתחרר באמת ולא נאגר בתאי הגוף.
לכולנו יש את זה בפנים. הגוף שלנו יודע איך לשחרר את הרגשות שלנו
ובייחוד את הכעס שהוא אחד הרגשות שהכי רוצים להתפרץ החוצה.
גם אנחנו היינו ילדים ולכן גם אנחנו עמוק בפנים יודעים איך לנוע עם האנרגיה
ועם הרגשות בצורה טבעית וזורמת כזו שבריאה לנו.
שחרור כעסים – תרגיל פשוט וישים
איך לשחרר כעס?
יש כמה טכניקות לבטא ולשחרר את הכעס. בחרי את הדרך הכי קלה וישימה
יכול להיות ששווה לך להתנסות בכמה דרכים עד שתמצאי את המתאימה לך.
שחרור כעסים בתוך הבית:
מצאי חדר פנימי יחסית וסגרי את כל החלונות. אם יש עוד אנשים בבית באותו
הזמן, קחי כמה כריות רכות ושמנות ותעשי איתן שני דברים, אחד זה להרביץ
לתוכן, אפשר או עם הידיים והאגרופים, או עם מחבט או מקל כלשהו (רעש
ההצלפה מביא סיפוק אמיתי) והשני זה לצעוק לתוכן צעקה גדולה ומשחררת
הכרית תבלום את הסאונד ותאפשר לך לבטא מהבטן את מה שאת מרגישה.
התענגי על התחושה של השחרור. בהתחלה זה יהיה מביך ואולי מוזר
אבל הגוף אוהב את השחרור הזה. הוא מחכה לו.
אופציה נוספת היא לשים מוסיקה קצבית ורמה ולנוע איתה.
לרקוע ברגליים, לחבוט עם הידיים באוויר, לטלטל את הגוף מצד לצד,
להוסיף קול יהיה בכלל משחרר ונחמד.
אז בפעם הבאה שמישהו מעצבן אותך, קחי את עצמך לחדר עם כריות
או תרקדי ריקוד סוער ומלא תנועה ותאפשרי לעצמך לכעוס כמו שצריך.
חברי את הנושא שאת כועסת עליו לתנועה שאת עושה. חשבי על
מי שעצבן אותך, על הנושא שמעצבן ומפריע לך. הזיני את התנועה
עם המחשבה על הכעס שלך. תעשי את זה עוד ועוד עד שאת הגוף שלך תמלא תחושה
של התרוקנות ואפילו עייפות קלה.
זה יהיה הסימן שלך שכרגע מה שהיה בתוכך פשוט התפנה.
הרגישי את התחושה הטובה שקורית בגוף כשאת חוזרת לאיזון הרגיל שלך
אחרי שפינית את אותם הורמוני סטרס החוצה והם התפרקו.
עכשיו הגוף שלך יכול לחזור לאיזון שלו.
שחרור כעסים מחוץ לבית:
פעילות גופנית יכולה להיות מצויינת לשחרור הכעסים שלך.
את יכולה תוך כדי הליכה מהירה או ריצה, או להשתמש באחת מפינות הכושר בעיר
ולהוציא את הכעס שלך על המכשירים (רק בזהירות לא לפגוע בעצמך בטעות)
תוך כדי הריצה או האימון, חשבי על הנושא שמכעיס אותך, הרשי
לעצמך להרגיש את הכעס והוציאי אותו דרך התנועות של הגוף
אם תוכלי להוציא קול ונשימה עזה ביחד עם התנועות ואולי אפילו להעיז
לסנן כמה קללות עסיסיות, השחרור יהיה אפילו עמוק יותר.
אל תצנזרי. סך הכול כשאת עושה את זה עם עצמך וזה לא פוגע באף אחד.
אפילו תרשי לעצמך להתענג על זה.
אחרי שאת תלמדי לעשות את זה, למדי את הילדים שלך גם הם לכעוס
בצורה כזו בריאה ושפויה. זה ילמד אותם איך לבטא את הכעס מבלי להדחיק
אותו אבל גם מבלי להרוס לעצמם ולהרחיק מהם אחרים.
זה יהיה עבורם כלי מדהים להתמודדות עם כעסים שיעזור להם
להתמודד עם כל מצבי התסכול והכעס שיהיו להם בחיים
וכולנו יודעים שרגעים כאלה תמיד מגיעים ואי אפשר להימנע מהם.
למדי להכיל את הכעס שלך ולעבוד איתו נכון ואז תוכלי להכיל גם את הכעס שלהם
וללמד אותם איך לעבוד איתו.
4. הרגישי את החדש
כעס הוא אחד הרגשות המעצימים ביותר שלנו.
אחרי שאפשרת לעצמך להרגיש את הכעס במלואו, בכל תאי הגוף,
ואחרי שביטאת אותו החוצה בצורה בריאה ומבוקרת, מבלי להדחיק אותו,
ואז הגיע רגע של התרוקנות וחזרת לאיזון שלך, קחי לך כמה רגעים להרגיש
מה קורה עכשיו בגוף. משהו אחר מתרחש בפנים. משהו חדש.
יש מצב שעכשיו את מרגישה בכוח ובעוצמה שלך. אולי את מרגישה שקט
ושלווה עמוקים, אולי ירדה לך תובנה חדשה שמספרת לך מה עכשיו את
צריכה לעשות, אולי תחושת הערך העצמי שלך, השלמות הפנימית שלך,
הביטחון העצמי שלך התחזקו?
בדקי מה קורה עכשיו. שימי לב איך כל הגוף שלך פועם שוב בחיות חדשה,
אולי יש תחושה פיזית ורגשית של חיות, חיוניות, שמחה, אנרגטיות?
5. הביני את השיעור – והשלימי את המעגל
עכשיו אחרי שהכעס התפנה את רגועה ורואה יותר בבהירות
זה הזמן לחזור ולשאול שוב את אותן השאלות ששאלת בהתחלה
ואולי תקבלי זווית חדשה אחרי שהכעס התפנה.
חשבי שוב על כל מה שהיה שם ובדקי על מה את בעצם באמת כועסת? או על מי?
אולי תגלי ביתר קלות על מה זה יושב, על מה זה לחץ לך, מה היה הטריגר
אולי תגלי מה זה מזכיר לך וכמו מה זה מרגיש?
בדקי האם נכון לך לשתף מישהו במה שעברת? או רק להישאר עם התובנות
שעלו לך עם עצמך?
אולי תגלי שיש שם עוד משהו שאת יכולה לקחת עליו אחריות ולנקות
כדי שבפעם הבאה שיקרה לך משהו דומה, את כבר תהיי במקום אחר?
אולי תחשבי שזה הזמן ללכת לטיפול רגשי טוב שיאפשר לך לסגור
לגמרי את המעגל?
לא משנה מהי התובנה שתעלה בך באותה הנקודה, את כבר לא באותו המקום.
הכעס שלך פינה את מקומו לתנועה מרגשת של צמיחה וגדילה במקום
להשאיר אותך מלאת תחושות קשות ותקועה.
מה שהפנמתי זה את העובדה שכע”ס הוא כח עצום סמוי . סמוי מהיכולת שלנו להפעילו בתבונה להכיר בו ובמסר שהוא מביא לנו , גורם לנו להסתירו וכו’ וכו’
כך יוצא שהכוח שלנו עובר מידינו אל ה’אחר’ ובמקום לעבוד איתנו הוא כביכול עובד נגדנו ……
כל עוד אני כ ו ע ס ת יש לי הזדמנות להפוך את המשוואה .
תודה על החידוד בהחלט אהבתי את המסר ואיני כועסת על השליח 🙂
בקיצור נהדר…..
עדינה .
עדינה אני מאוד מאוד שמחה שאהבת.
תודה תודה.