פחד עולה תמיד לפני קפיצה גדולה

אבל איך יודעים אם הפחד הוא חסם או אזהרה?
אתן מכירות את זה שאתן רוצות להשיג איזושהי מטרה?
משהו שאתן מאוד רוצות, אבל גם חוששות ומפחדות?
משהו שמרגיש גדול מדי? גדול עליכן?

ואז עולה פחד ומזדחל אליכן פנימה
וגורם לכן לחשוב שוב ולבדוק שוב
אם זה הכיוון הנכון?

מכירות את זה שבמקביל
כשאתן מתקדמות לעבר המטרה שלכן
לפעמים היקום מפגיש אתכן או מביא לכן גם כל מיני אתגרים ומכשולים
ואתן לא יודעות האם האתגרים המכשולים והפחד
הם סימן שזה לא כיוון נכון וסימן אזהרה
או רק חסם פנימי שאתן צריכות לעבור בכדי להצליח
ובכדי לעבור לשלב הבא שלכן?

אז איך מבדילים ואיך יודעים להגיד
האם הפחד הוא סימן אזהרה מהיקום או סתם חסם שעוצר אותנו?

אם המטרה שהצבנו לעצמנו היא מטרה גדולה וראויה מספיק
אז בטוח שהביצוע שלה יעלה אצלנו קושי, אתגרים מכשולים וגם פחד.
אחרת, זאת לא מטרה באמת ראויה.

מטרה ראויה מפחידה אותנו ומאתגרת אותנו תמיד כי היא
בעצם מובילה אותנו לצאת מאזור הנוחות ולכבוש יעד חדש
לא מוכר שמעורר בנו פחד.

לא כל אתגר או מכשול או התנגדות פנימית שעולה או פחד או חשש
הם סימנים מהיקום שלא כדאי לנו ללכת לכיוון או שאנחנו בכיוון הלא נכון.
לפעמים, הם סתם חסמים שאנחנו צריכות להתגבר עליהם
כדי לצמוח ולגדול ולעבור לשלב ההתפתחות הרוחנית רגשית הבא שלנו.
מה שעוזר לי מאוד להבחין מתי זה עוד חסם ישן וטוב
ומתי זה באמת סימן מהיקום זה המעקב אחר התחושות הפנימיות
של הגוף שלי.

אם זה מלווה בהתרגשות, כמיהה ותשוקה פנימיים שלא עוברים
ולא נותנים מנוח – אני יודעת שזה מסר מהיקום ומהנשמה הגבוהה שלי
שאני בכיוון הנכון ושלמרות הפחד אני יכולה לעשות את זה
ולנטרל כמה חסמים ואני שם!

אבל אם במקביל לפחד ולאתגרים ולמכשולים יש גם
כיווץ פנימי, תחושה של חוסר נוחות, לא ממש בא לי על זה
או המטרה שלי לא “באה לי טוב”
אז אני יודעת שזה לא הכיוון,
שהצבתי לעצמי מטרה שאני לא באמת רוצה
מהמקום הכי פנימי והכי עמוק שלי.

אז תגידי, איך את מבדילה בין פחד לבין סימן מהיקום?

רוצה לקרוא עוד על התפתחות אישית ועל מודעות עצמית?
איך לדעת אם את באמת בעלת מודעות עצמית?
האמת על התפתחות אישית שלא מספרים לך
ההתעוררות הרוחנית של משבר גיל 40
אהבה עצמית אחרי גיל 40 מה שונה?

עד כמה את שלמה שלווה ושמחה?
בחני את עצמך וקבלי אבחון מדויק של הסדר האנרגטי הפנימי שלך
וגם תרגיל שיעזור לך לאזן אותו