ביקורת עצמית – איך יוצאים מזה?

ביקורת עצמית היא חסם שמפריע לנו לחיות בטוב.
אם גם את סובלת מביקורת עצמית
מסתבר שאת לא לבד

מחקרים מראים שיותר מ92.6% מאוכלוסייה העולם המערבי, סובלת מביקורת עצמית
ושהדבר הזה חזק יותר בייחוד בקרב נשים.
ואני מניחה שגם את יכולה להזדהות.
תכל'ס – הביקורת העצמית שולטת בנו ומנהלת אותנו ללא הרף.

ביקורת עצמית היא אחד החסמים הכי מטרידים הכי מציקים והכי סמויים שיש בתוכנו
שמפריעים לנו כל רגע וכל דקה מהיום יום שלנו.
בכל רגע חולפת בראשנו מחשבה ו 90% מהמחשבות שלנו הן ביקורת או על עצמנו או על אחרים.

הרבה פעמים אנחנו כל כך רגילות למחשבות הביקורת העצמית האלה שלנו
שאנחנו אפילו לא שמות לב לעובדה שזה כל הזמן שם, חופר וחופר וחופר לנו עוד ועוד
ולא מאפשר לנו לחיות בשקט!!
ובטח שלא להיות מאושרות ומוגשמות וממומשות או לחיות מתוך סיפוק ושמחה.
מחשבות ביקורת עצמית מתישות אותנו ומרוקנות אותנו מאנרגייה.

איך זה קורה? ולמה זה קורה?
הרי כולנו מגיעות לכאן שלמות ומושלמות ומלאות באהבה עצמית.
מהם הקולות השונים שמדברים דרך המחשבות שלנו
ואיך להפריד ביניהם
ובעיקר מה עושים עם הקולות של הביקורת העצמית המטרידים האלה?

הכל כאן בסרטון:

רובנו גדלנו בבתים ביקורתיים בין אם הביקורת הייתה סמויה או גלויה
בוטה או מוסווית תחת מעטה של דאגה ואהבה
תמיד זה הגיע ממקום טוב ומכוונה טובה – אבל זה גם תמיד היה.
עצם העובדה שהביקורת תמיד הייתה שם, זה גרם לנו לשאוב ולינוק את זה
והיום זה מרגיש כאילו זה משהו שלנו וקשה לנו להפריד  בין מה שקיבלנו
מהעבר שלנו, מההורים ומהסביבה, ובין מה ששלנו היום
קשה לנו להפריד בינינו לבין המחשבות המרעילות
האלה של הביקורת העצמית שלנו.

אז שבי עם עצמך ועשי רשימה של מיהם האנשים שהיו ביקורתיים בבית שבו גדלת
ותתחילי לכתוב את המשפטים ששמעת מהם ושהיום את ממשיכה להשמיע לעצמך
גם בלי הנוכחות שלהם ותתחילי להפריד בין הקולות שלך, שאת רוצה להגיד ולהשמיע לעצמך
לבין הקולות הישנים האלה שהגיע הזמן לשחרר ולנפות מהחיים שלך.

עוד דברים שיעניינו אותך לקרוא באותו הנושא:

אהבה עצמית אמיתית. איך מגיעים לזה?
איך להעצים אהבה עצמית?
איך להעיז לחיות באמת את הגדולה שלך?

שתפי אותי כאן מתחת לסרטון איזה קולות מהעבר
שאינם שלך את בוחרת לשחרר?

עד כמה את שלמה שלווה ושמחה?
בחני את עצמך וקבלי אבחון מדויק של הסדר האנרגטי הפנימי שלך
וגם תרגיל שיעזור לך לאזן אותו

By |2019-01-13T09:21:03+00:00דצמבר 25th, 2014|אהבה עצמית, ביטחון עצמי, בלוג|6 Comments

6 Comments

  1. רות ברוך אל דצמבר 29, 2014 , 4:07 pm השב

    מה שאני שונאת מהעבר שלי זה הליחשושים המסתוריים בין ההורים כאשר לא משתפים אותך, בריחה מהמציאות של ההורים לתוך עבודה או בילויים סרטים שכנים וכד'
    חוסר פירגון, חוסר הזדהות, חוסר הדרכה של ההורים לילדים מה ואיך מותר ו/או אסור לעשות. הסתכלות עליי כעל אביזר או חפץ בבית. מבטים מתעלימים, מבטי בוז וכד'. כולם טובים חוץ ממני

    • אנאמה טל מילר דצמבר 30, 2014 , 12:08 pm השב

      תודה רות על התגובה הכנה והאמיתית והמלאת מודעות.
      את כל הקולות האלה של החוסר פירגון וחוסר ההדרכה, הקולות של ההקטנה והבוז ממש חשוב לשחרר ולהבין שהם לא אני והם לא קשורים אלי והם לא מגדירים אותי בכלל. הם הסיפור של ההורים שלי שלא ידעו אחרת, שלא הייתה להם היכולת לפעול אחרת.

  2. עדנה קישון דצמבר 30, 2014 , 10:00 pm השב

    אני רוצה להפטר מהמילה " צריך" שעליו חונכתי . אהבתי את האתר שלך . אשמח להיות עמך בקשר

    • אנאמה טל מילר דצמבר 31, 2014 , 6:23 am השב

      וואי עדנה, את כל כך צודקת! צריך זה ממש לא נעים לנו לשמוע וזה לוקח לנו את הבחירה והופך אותנו לסוג של "קורבנים" של משהו גדול מאיתנו.
      הרבה פעמים גורם לנו להרגיש קטנים וחסרי אונים. אז כל הכבוד לך. היפטרי ממנה והיפתחי לבחירה חופשית מרצון אמיתי. תודה על התגובה. אני שמחה שאהבת את האתר.

  3. רינת רחחמינוב ינואר 18, 2018 , 11:47 am השב

    ביקורת עצמית מובילה גם לתסמין של רחמים עצמיים, כי אני עסוקה בלכעוס על עצמי ובתוך הכעס הזה גם הלקאה עצמית של "למה עשיתי את זה", "איזו סתומה אני" ועוד, משם זה מוביל ל"ידעתי שאני לא מסוגלת", "אין לי סיכוי להצליח אני לא טובה" ועוד.
    מדהים איך משהו שמחדירים לנו בבית בלי לשים לב גורר אצלנו עוד תסמינים והופך למעגל שקשה לצאת ממנו אח"כ.

    • אנאמה טל מילר ינואר 18, 2018 , 3:44 pm השב

      ממש ממש ככה רינת יקרה.

השאר תגובה

דילוג לתוכן