דכדוך – מה עושים איתו?

כל אחת מרגישה דכדוך מידי פעם, זה ברור וזה טבעי
השאלה היא עד כמה הדכדוך הזה נוכח ומפריע לנו בחיי היום יום,
איך להתמודד איתו בצורה נכונה כך שהוא לא יהפוך למצב קבוע,
או אפילו לחמור יותר ויהפוך לדיכאון ואיך לגלות מה הוא מסתיר מתחתיו
שזאת בעיני השאלה הכי חשובה (אליה אתייחס בהמשך)

אז למה בדיוק אנחנו מתכוונות כשאנחנו מדברות על דכדוך?

דכדוך, או בשפה המקצועית דיסתמיה, הוא מצב שבו הכול תכל’ס בחיים שלנו בסדר,
אבל התחושה הפנימית שמלווה אותנו, היא של חוסר חשק, מעין אפאטיה.
אין התלהבות, הכול מרגיש שטוח, קצת חסר טעם, איבדנו את השמחה,
את התשוקה, את הדרייב.
כל יום מרגיש כמו דומה לשני, יש לנו מעין תחושת עצב פנימי קבועה כזו
אבל זה לא עצב שבאמת יוצא, או בא לידי ביטוי ואנחנו לא באמת
מרגישות אותו או בקשר איתו, אלא הוא כמו “מכוסה”.
אנחנו לא יכולות להגיע אליו ורק מרגישות את המצב הרגשי המטריד
הזה של מועקה, כבדות וריקנות פנימית.
החיים מרגישים “לא משהו” ואנחנו מרגישות כאילו אנחנו חיות
לצידם ולא בתוכם. הדברים עוברים לידנו.
במצב של דכדוך, לרוב, חוץ ממנו אנחנו לא מרגישות כמעט שום רגש אחר.

החוויה בתוך דכדוך היא כמו תחושה שלעולם לא נוכל שוב להיות מאושרות.
זה מרגיש כאילו זה בכלל לא אופציה.
מחשבות שליליות מקיפות אותנו, בכל דבר קל לנו יותר לראות
את חצי הכוס הריקה במקום המלאה. דכדוך הולך יופי ביחד
עם פסימיות ועם תחושה שהכול, אבל הכול, פשוט רע.

למה דכדוך מגיע? מה יכולות להיות הסיבות לדכדוך?

דכדוך כזה שנוחת עלינו פתאום ואז חולף לו מעצמו, זה נורמלי לחלוטין וקורה לכולנו
בייחוד לאור העובדה שכנשים, אנחנו מושפעות מאוד מהשינויים ההורמונאליים לאורך החודש
ובייחוד בתקופת טרום גיל המעבר וגיל המעבר שמביאים איתם חוסר יציבות הורמונלית
גדולה מאוד וזורקת אותנו רגשית לכל הכיוונים.

חרדות, דכדוך ואפילו דיכאון הם בפוטנציאל גבוה להתעורר בתקופה הזו
וממש כמו להשתלט עלינו לגמרי. כמעט כמו שאנחנו מפסיקות להכיר
את הילדים שלנו כשהם מגיעים לגיל ההתבגרות כי ההורמונים משתלטים עליהם
ומטריפים אותם, גם על רובנו זה עובר בתקופה שבגילאים של טרום גיל המעבר
וגיל המעבר (הגיל ועוצמת התופעות משתנות מאישה לאישה) ואנחנו מוצאות
שאנחנו פשוט לא מכירות את עצמנו. זה יכול להגיע פתאומית, לרוב אנחנו
לא מקשרות את זה לתקופה הזו בחיינו וזה יכול מאוד להלחיץ ולהטריד אותנו.
להוריד לנו את הביטחון העצמי, לערער אותנו, לגרום לנו להרבה תחושות קשות
של ביקורת עצמית ושיפוט, של אכזבה מעצמנו ומהחיים וחרדות ופחדים חדשים
עולים. אנחנו נתקפות בתחושה שכמו “הלכנו לאיבוד” וחוששות שלא נוכל למצוא
שוב את הדרך חזרה לאיזון הזה שהיה.

אבל חשוב להבין שתקופת המעבר הזו לא סתם מגיעה. זאת תקופה מאוד
משמעותית וחשובה ויש לה תפקיד קריטי בשבילך. התקופה הזו היא מתנה,
הזדמנות שאם תדעי לצלוח אותה ולהבין בדיוק מה היא רוצה להביא לחייך,
תצאי ממנה מחוזקת ומדויקת וקרובה לעצמך כמו שעד היום עוד לא היית.

לחצי כאן כדי לקרוא עוד על התקופה הזו בחייך
וכדי לקרוא ולשמוע עוד על מה קורה רגשית בתקופה הזו לחצי כאן

מחקרים מראים שלדכדוך יש גם נטייה גנטית וזה אומר שיש סיכוי
שירשנו את זה בהעברה בין דורית מאחד ההורים או משניהם
אפילו בלי קשר לחינוך שקיבלנו או למה שראינו בבית.
הנטייה הזו בעצם כמו יושבת שם ו”אורבת” לנו מתחת לפני השטח
ואז יכולים להגיע מצבים (טריגרים) שיעוררו אותם.
בדרך כלל מצבים מעוררי מתח, טראומות אפילו הקלות ביותר
יכולות לעורר את הנטייה הזו ולהתחיל להפעיל אותה.

מחקרים מראים שלאורח החיים שלנו גם יש קשר
למצב הרגשי שלנו. מה אנחנו אוכלות, איך והאם אנחנו נעות
ועושות ספורט, ועוד עובדה מאוד חשובה – איך וכמה אנחנו ישנות.
זאת נקודה שגם היא מאותגרת בתקופת גיל המעבר. השינה שלנו
עוברת תהפוכות גם היא בגלל השינויים ההורמונליים וזה עוד לפני
ובלי קשר לאם יש לנו או אין לנו גלי חום בלילה, איכות השינה פשוט
משתנה ונשים רבות בתקופה הזו יכולות לישון ממש גרוע לאורך שנים רבות
והדבר הזה משפיע רגשית בצורה מאוד הרסנית.
אז חשוב חשוב הכרחי וקריטי לוודא שאת ישנה כמו שצריך.
תתייעצי עם נטורופתים, מעבדת שינה וכל מקום שיכול לתת לך פתרון
ועדיף טבעי וידידותי לישון טוב כי כשאת לא ישנה, מצב הרוח שלך פשוט נפגע.

אז איך לצאת מדכדוך?
איך להתעודד ממצב רוח רע?

  1. אל תהרגי את השליח. תביני על מה הדכדוך יושב

    קודם כל ודבר ראשון להפסיק לחשוש מהמצב הזה של דכדוך
    ובעיקר להפסיק לבקר את עצמך ואת המצב.
    תחליטי שאת בסדר, שהכול בסדר, תביני שפשוט עובר עלייך משהו
    ושאת צריכה לגלות מה זה המשהו הזה.
    הדכדוך הוא רק השליח. יש לו מסר חשוב שהוא רוצה למסור לך.
    אל תהרגי את השליח, תקשיבי למה שיש לו למסור.

    כשתוכלי באמת להקשיב למסר, לפרש ולהבין אותו, תוכלי
    לעשות את כל השינויים שנדרשים ומצבך הרגשי ישתנה.
    זאת הזדמנות. ממש מתנה לדייק את עצמך ואת החיים שלך.
    יכול להיות שמערכת היחסים שאת נמצאת בה לא נכונה לך,
    אולי העבודה שלך כבר לא מתאימה לך, אולי הגיע הזמן
    שלך סוף סוף ללמוד איך לאהוב את עצמך במקום לבקר את עצמך,
    הדכדוך הזה מספר לך בדיוק מה יושב עלייך ומה מפריע לך
    ועל מה את צריכה לעבוד. ברוב המקרים קשה לעשות את זה לבד.
    כדאי ומומלץ שתעבדי עם מישהו, מטפל/ת שיעזרו לך להבין
    בדיוק את המסר ולעשות את השינויים הפנימיים בתפיסה ובחוויה
    כדי שהדכדוך יוכל לפנות את מקומות ליתר הרגשות שאיתם
    תוכלי להרגיש שוב חיה.

    רוצה לעשות את התהליך הזה ביחד איתי? לחצי כאן לכל הפרטים

  2. בחרי בקפידה את הסובבים אותך

הסביבה שמקיפה אותנו משפיעה עלינו מאוד.
לכולנו יש את החברות האלה שתמיד מקטרות, רואות את השלילי,
או צריכות המון תשומת לב, או שתמיד יש בחיים שלהן דרמות
ולפעמים אנחנו מרגישות שהן מורידות אותנו או מבקרות אותנו.
הרבה פעמים אלה הן חברות ותיקות שלא נעים לנו לנתק איתן את הקשר
אבל בפנים, עמוק בפנים, אנחנו יודעות שהשתנינו, שהתרחקנו
ושהקשר הזה כבר לא עושה לנו טוב. אז חשוב מאוד להקשיב לתחושות האלה
ולכבד אותן במקום להשתיק אותן.

תכל’ס הדכדוך לא בא סתם. הוא בא כי אנחנו לא מוכנות להקשיב
לכל מיני קולות ותחושות פנימיים שלנו שצועקים לנו את האמת “בפנים”
ואנחנו בוחרות שוב ושוב להתעלם כי לא נעים, כי יש פחד להישאר
לבד בלי החברות שלנו ומעוד אלף ואחד סיבות שונות ומגוונות.
אז הגיע הזמן להתחיל לסנן ולבלות את זמנך עם אנשים חיוביים
שעושים לך רק טוב. שהטוב שבתוכך יוכל לקבל חיזוק ולהתעצם
כי לבד זה לא תמיד קל, בייחוד בזמנים של דכדוך, קשה להחזיק
את התחושות החיוביות. סנני אנשים שמשפיעים עלייך לרעה,
שמספרים לך מקרים כואבים, קשים ומעציבים.
בחרי בקפידה עם מי את מתערבבת ולמי את בוחרת לתת את האנרגיה שלך.

3. התמקדי בדברים הטובים בחייך

כשאנחנו בדכדוך, קשה לנו מאוד להרגיש שמשהו טוב קורה בחיים שלנו.
הכל נראה כל כך תפל ואפרורי. זה הזמן, דווקא בכוח, לתרגל את התרגיל
אולי הכי בנאלי ופשוט, אבל זה שתמיד מצליח ותמיד עובד – להודות.
וואו, כמה שזה נשמע פשוט, אבל כמה שזה קשה לתרגל את זה
ובייחוד בזמנים של דכדוך ושל “דאון” שאז כאילו מישהו שם לנו
משקפיים שחורות והנטייה האוטומטית היא לראות רק את הרע,
את הקשה, את השלילי.

מקדי את תשומת הלב שלך ממש בכוח בהצלחות הקטנות או הגדולות שיש ושהיו לך בחיים.
לכי אחורה, תיזכרי בכל הדברים הטובים שעשית, בכל הדברים שכבר השגת
ובטוח יש כאלה, גם אם נדמה לך שלא. גם אם הם היו מזמן, זה הזמן להתחבר אליהם שוב.
מה שמדהים זה, שהמוח שלנו עובד על כימיה. ברגע שאנחנו חושבים מחשבות חיוביות,
חומרים כימיים אחרים מופרשים ומצב הרוח שלנו משתנה.
זאת הסיבה שחשוב שבכוח “תגרדי” את עצמך לעשות את התרגיל הזה אפילו אם
בהתחלה זה מרגיש לגמרי טפשי, מלאכותי, את לא מאמינה לשום מילה שיוצאת לך מהפה
ואת משחקת אותה. תתחילי, והתחושה הטובה תגיע עם הזמן.
Fake it till you make it אז תמיד אפשר למצוא משהו, אפילו קטן לגמרי כדי להגיד
עליו תודה. המיטה החמה שאת ישנה בה בלילה, קורת הגג מעל לראשך,
מערכות היחסים בחייך, ישנת טוב הלילה? תגידי על זה תודה, אכלת או בישלת ארוחה טעימה?
אל תדלגי על זה ותראי את זה כמובן מאליו, תני לזה מקום, תכירי בזה ותודי על זה.
שום דבר הוא לא מובן מאליו בחייך, בייחוד לא כשאת מדוכדכת.. כל דבר טוב שקורה
הוא יכול להיות יקר מפז.

4. עשי פעולה שתעזור לך להתעודד

דכדוך גורם לנו לפעמים להיתקע, להפוך לפאסיביות
וזה לא פלא כי יש בתחושה הזאת משהו ש”מרדים”
מוריד, מרוקן אותנו מאנרגיות. דווקא בגלל זה, כדאי ומומלץ
מאוד לאלץ את עצמנו לעשות פעולה אקטיבית שתוציא אותנו
מהמצב רוח הזה ותניע אותנו קדימה.
אחד הדברים היעילים ביותר זה לעשות תנועה כלשהי עם הגוף,
מקרים רבים מראים את הקשר בין ספורט ותנועה לשחרור
אנדורפינים שמעלים ומרוממים את מצב הרוח שלנו אז כל תנועה
שהיא, ובייחוד ספורט אקטיבי, יעזרו לך לעשות את הסוויץ’
ולרומם אותך. אבל זה יכול להיות גם לעשות אמבט קצף מפנק,
לשים מוסיקה נעימה ושמחה, לצאת לטבע, לשנות אווירה,
לעשות משהו שממלא אותך ונותן לך תחושת סיפוק והזנה.
ואולי פעולה שקצת תשבור את השגרה? לפעמים שגרה יכולה
להיות מאוד תומכת ומזינה ולפעמים היא יכולה גם לשעמם
ולהוריד. אולי זה הזמן לקחת יום חופש מהעבודה, לפנק את עצמך,
להיפגש עם חברות, לעשות משהו שעוד לא עשית?

כתבי לי כאן למטה בתגובות
מה עוזר לך לצאת מדכדוך או ממצב רוח רע?

עד כמה את שלמה שלווה ושמחה?
בחני את עצמך וקבלי אבחון מדויק של הסדר האנרגטי הפנימי שלך
וגם תרגיל שיעזור לך לאזן אותו