ריפוי חוויה פנימית של דחויה

מכירה את התחושה העמוקה הזו של דחויה מהילדות?

אתמול בבוקר התעוררתי מחלום חזק מאוד שבו הייתי שוב ילדה
ובחלום חוויתי שוב חוויה של "אני דחויה".
בתכל'ס כמו הרבה מאיתנו, למרות העובדה שגדלתי במשפחה מקסימה ומתפקדת לגמרי,
אף אחד למעשה לא באמת היה שם בשבילי, אף אחד לא באמת ראה אותי או הקשיב לי
ובטח ובטח לא לצרכים שלי, אבל גם לא למילה שלי ולא לעצות שלי.
ולא באשמתם פשוט כי הם לא ידעו איך כי אף פעם לא היו שם בשבילם בצורה הזו
ובנוסף הייתי הכי קטנה אז מי "סופר" את הקטנים?

קמתי בבוקר עם תחושה חזקה של דחויה מהחלום.
תחושה כזאת של "למה הבאתם אותי לעולם"? אני מיותרת עבורכם.
אני כלום, אני אפס, אף אחד לא רואה אותי.

זה הפתיע אותי שזה עולה שוב כי כבר עברו שנים מאז שריפאתי את הילדה הפנימית שלי
וכבר שנים רבות אני כבר לא שם ובנוסף אני כבר שנים מלמדת נשים אחרות לעשות את זה עבור עצמן –
לרפא את הילדות הפנימיות שלהן מהפצעים האלה מעבר.
היו כמה טריגרים נקודתיים יום קודם שהעלו את התחושה הזאת של הדחויה
שוב לפני השטח: סוג של ריב שהיה לי עם אמא שלי, עימות מסוים עם השכנה שלי

וזה תמיד מדהים אותי מחדש איך כשאנחנו צריכים לרפא עוד שלב בפנים,
היקום מסדר לנו כל מיני אינטראקציות וכל מיני מצבים שיעוררו שוב את הפצע מכל הכיוונים.

טוב, עם אמא יש תמיד קטעים אבל מה הקטע עם השכנה עכשיו?
לשמחתי, אני מכירה את העניין הזה ואת העבודה והבנתי שמשהו עמוק בתוכי שוב ננגע
כדי לעלות ולהירפא לעוד עומק, לעוד שכבה וכדי שאני אוכל לקפוץ עוד קפיצת מדרגה.

הבנתי שכל זה קורה כדי לארגן לי את החלום הזה כדי שאתעורר
לעוד ניקוי של עוד שכבה שכבר לא משרתת אותי,
כבר לא מדויקת ובאמת באמת שהיא לא האמת עלי.
התחושה הזו של הדחויה, צריכה להתנקות מעוד עומק ומעוד רובד.

אז למרות שקמתי עם תחושה כל כך כבדה ונסערת שזה ממש העיף אותי והשפיע עלי לכל היום
לשמחתי יש לי את הכלים לעבוד עם זה וידעתי מה לעשות עם כל זה ובייחוד מה לא לעשות!!
מה אנחנו בדרך כלל עושות כשעולה משהו כל כך חזק מהעבר שלנו?

בדרך כלל אנחנו מוצאות את עצמנו חושבות:"אוף, שוב עולה הנושא הזה שאני כבר עובדת עליו שנים?
נמאס לי, כלום לא מתקדם, אני שוב תקועה באותו המקום! מתי זה כבר יעבור לי??"

אנחנו אלופות בלבקר את עצמנו ואת התהליכים הפנימיים שלנו אבל זה הכי לא מדויק שאפשר!
זה הכי לא האמת שיש!

אז קודם כל הבנתי שיש לי כאן הזדמנות אדירה לקפיצה ולריפוי.
וביחד עם הרגשות הקשים, הלא נעימים של הדחייה, שמחתי ואמרתי תודה!
תודה רבה לחלום, לרגשות הקשים ולסיטואציות החיצוניות שהולידו את זה.

למה תודה? כי נוצרה כאן הזדמנות פז לנקות ולקפוץ עוד מדרגה למקום של חופש
ושל שחרור ושל חיבור אמיתי עוד יותר לאמת עלי למדהימות שלי וליופי שלי
כי האמת לאמיתה היא שהחוויה של הדחויה הזו, שנמצאת בתוך התאים כבר שנים רבות
ואולי גם עידנים, מקומה כבר לא איתי בשום רמה.

וזה שינה את כל התמונה ואת ההרגשה הזו של דחויה. זה תמיד עושה את זה.
ממקום של מאבק עם המצב, עברתי למקום של אהבה למצב ולידיעה
ולהבנה שמותר לי להרגיש שוב את הילדה הדחויה מבפנים
ולא רק שמותר לי שחשוב להרגיש אותה כי זאת הדרך שלה להתנקות!
דרך החלום, דרך ההבנות שלי, להרשות לרגשות לעלות ועוד רגע קטן, רגע קט אחד, היא כבר לא שם.

כל מה שהיא צריכה זאת אהבה ללא תנאי שלי לעצמי, לרגשות שלי,
לילדה הדחויה מבפנים, הרבה אור, הרבה הודיה, וקבלה – כדי להירפא לעוד עומק ולעוד שכבה.

ואם זה יחזור שוב לעוד סיבוב זה ממש בסדר, כי אז ננקה עוד עומק ועוד רובד באהבה.
עד שהאמת לגמרי האמיתית עלי תזהר ותנצוץ מבפנים מכל תא ותא בגופי.
בתקופה הזו, מה שלא האמת, ומה שלא מדויק, נושר!!

ספרי לי, האם זה נגע בך?
האם יש לך רגעים של הרגשת דחויה?

רוצה לקרוא עוד סיפורים אישיים על טרנספורמציה רוחנית?

למה קשה לי במפגשי נשים?
איך חולת שליטה כמוני ילדה באוטו?
למה תמיד קינאתי באחותי?

בואי נצא ביחד למסע התפתחות אישית משמעותי
ותגלי איך לצמוח ממשבר גיל 40 ולהיות שלמה שלווה ושמחה

בואי, עכשיו הזמן שלך

2 Comments

  1. רותם פברואר 4, 2016 , 2:19 pm השב

    אהבתי מאוד!! והתחברתי מאוד!! מקסים ומרגש, תודה 🙂

  2. אנאמה טל מילר אפריל 6, 2016 , 6:42 am השב

    תודה רותם. אני שמחה לשמוע שזה ריגש אותך ושהתחברת. תודה יקרה.

השאר תגובה

דילוג לתוכן