סיפורים אישיים עלי

28 01, 2017

למה קשה לי במפגשי נשים

By |2019-01-13T07:43:54+00:00ינואר 28th, 2017|סיפורים אישיים עלי|0 תגובות

מפגשי נשים - גם לך קשה שם לפעמים? תשמעי את הסיפור הזה שלי: גם לנו יש קבוצת וואטסאפ, קראנו לה "מלכה לב אדום" ובניגוד לקבוצת וואטסאפ נשית ולמרות שאנחנו בדרך כלל לא מפסיקות לדבר, או כמו שהבנים שלי קוראים לזה לחפור, בקבוצה הזו אנחנו בעיקר שותקות. הימים עוברים בכביסה, בישולים, עבודה, הסעות, אולי קצת זוגיות במקרה הטוב, בסוף היום אני מוצאת את עצמי מעולפת על הספה מול הטלוויזיה, לא נותרה טיפת אנרגיה. מדי פעם המלכה ניעורה משנתה, שוב אנחנו מנסות לתאם פגישה, רק כדי להבין שזאת משימה כמעט בלתי אפשרית אבל הנה, סוף סוף זה קרה. מצאנו את הזמן שבו כולנו פנויות להיפגש, חיכיתי לזמן האיכות החברי הזה שלנו, כמה שעות לפני שזה הגיע, הגוש המוכר אותת לי מתוך הבטן, הרגשתי את חוסר השקט, אולי הייתי אפילו קצת לחוצה ופתאום לא היה לי חשק [...]

3 01, 2017

לאבד את אימא

By |2019-01-04T13:08:59+00:00ינואר 3rd, 2017|סיפורים אישיים עלי|0 תגובות

"יש לכם חלב סויה" שאלה אימא שלי, מישירה פניה למלצר? אבל כל מה שנשמע מסביב זה רחש הסועדים ונקישות של ספלים ומזלגות ברקע. היא שאלה שוב, מקווה שהפעם הוא יענה בקול במקום בתנועת ראש. כן אימא יש להם, הרמתי את מבטי מהטלפון הנייד ומיד חזרתי לוואטסאפ. בטלפון מצאתי מפלט. "טוב, אז תביא לי חלב סויה ליד הקפה", אמרה אימא שלי ונאנחה. ידעתי מה היא חושבת שאפילו להזמין במסעדה היא כבר לא יכולה לבד. כמעט שנתיים עברו אבל איך אפשר להתרגל למצב? אימא שלי שנאה את התלות, את חוסר האונים. את החיים בערפל, היא קראה לזה. לאבד ראייה בגיל 79 ממחלת ה AMD זה כמו לרדוף אחר כדור אבוד שמתגלגל במדרון. הראייה שלה הידרדרה כל כך מהר והיא סירבה לקבל את העובדה שאין למחלה מרפא. היא חיפשה פתרונות וטיפולים חדשניים ובכל פעם שהרופאים אמרו שאין [...]

2 02, 2016

ריפוי חוויה פנימית של דחויה

By |2019-01-13T08:37:58+00:00פברואר 2nd, 2016|העצמה אישית, סיפורים אישיים עלי|2 Comments

מכירה את התחושה העמוקה הזו של דחויה מהילדות? אתמול בבוקר התעוררתי מחלום חזק מאוד שבו הייתי שוב ילדה ובחלום חוויתי שוב חוויה של "אני דחויה". בתכל'ס כמו הרבה מאיתנו, למרות העובדה שגדלתי במשפחה מקסימה ומתפקדת לגמרי, אף אחד למעשה לא באמת היה שם בשבילי, אף אחד לא באמת ראה אותי או הקשיב לי ובטח ובטח לא לצרכים שלי, אבל גם לא למילה שלי ולא לעצות שלי. ולא באשמתם פשוט כי הם לא ידעו איך כי אף פעם לא היו שם בשבילם בצורה הזו ובנוסף הייתי הכי קטנה אז מי "סופר" את הקטנים? קמתי בבוקר עם תחושה חזקה של דחויה מהחלום. תחושה כזאת של "למה הבאתם אותי לעולם"? אני מיותרת עבורכם. אני כלום, אני אפס, אף אחד לא רואה אותי. זה הפתיע אותי שזה עולה שוב כי כבר עברו שנים מאז שריפאתי את הילדה הפנימית [...]

6 09, 2015

איך התגברתי על פחד קהל?

By |2019-01-13T09:06:15+00:00ספטמבר 6th, 2015|בלוג, חרדות ופחדים, סיפורים אישיים עלי|2 Comments

איך התגברתי על פחד קהל ופחד במה והגשמתי חלום של שנים. בוקר מפתח הקסמים מול מעל 80 נשים!

עבור למעלה