איך קיבלתי את השם אנאמה
ברגע הראשון לא הבנתי אם אכן קוראים לי, אבל אז השם שלי נשמע שוב והבנתי שהגיע תורי. ליבי ניתר מעוצמת הציפייה והדריכות. רצתי אל קדמת הבמה, מלאכית גדולה עם שיער כסוף סימנה לי להתקרב אליה. התיישבתי בישיבה מזרחית מולה, ברכי נגעו לא נגעו בברכיה, נרתעתי מקדושת המעמד. היא הניחה את המאלה על צווארי בתנועה עדינה, ליטפה את שערי ואת פני בארשת חגיגית, לקחה את ידי לתוך ידיה, עצמה את עיניה, ולרגע היה נדמה לי, כאילו הכול מסביב שינה את הקצב ועבר לנוע בהילוך איטי. אחרי שניות אחדות, שהרגישו לי כמו נצח, היא פתחה את העיניים, חייכה חיוך חם וסימנה לי בעיניה הצוחקות להצטרף אליה. גופה נע, עדיין בישיבה, בתנועות סיבוביות, ועגולות, החלק העליון של גופה נראה היה פרוע וחופשי והוביל אותי בהדרגה לצלילי המוסיקה הרכה אך הסוחפת שניגנו הנגנים בצדי האולם. נענו ביחד כגוף [...]