דאגה – מה עושים איתה?

דאגה מפריעה לנו להיות בגדולה שלנו

אתם גם מכירות את המצב הזה שבו מתגנבת אליכן דאגה?
לא התכוונתן לדאוג וגם לא רציתן בכלל לחשוב על זה.
אבל זה פשוט הזדחל אליכן עוד לפני שהצלחתן לעצור את זה?
יש לדאגה נטייה לעשות את זה לכולנו מתחת לפני השטח
ולהטריד את המנוחה שלנו.

מה בדרך כלל גורם לנו לדאוג?

מכירות את זה שיש איזושהי בעיה או איזשהו מצב,
ואנחנו מתקבעות עליו וחושבות עליו כל הזמן
ממש באופן אובססיבי? לא מצליחות לשלוט בעצמנו?
"מה יהיה"? ו"איך יהיה"? ו"איך זה יתסדר"? ו"מה יקרה אם"?…
ובראש שלנו הדאגה הזאת הופכת לכל כך אמיתית ומוחשית,
כאילו זאת האמת וכאילו זה כבר קורה.
אנחנו מקדישות את הזמן שלנו, את האנרגיה שלנו,
את כל תשומת הלב שלנו לדאגה על הבעיה
הזאת שבכלל עוד לא קרתה ועוד לא הייתה
ואולי גם בכלל לא תגיע..

העובדה המדהימה היא שכמעט כל מה שאנשים דואגים לגביו
כמעט ולא מגיע ולעיתים קרובות כלל לא קורה בסופו של דבר.
ואלה שכן קורים אולי לעולם לא יפתרו או ירגישו יותר קלים ויותר פשוטים
לפתור רק בגלל שדאגנו עליהם כל כך הרבה זמן קודם.
כי דאגה לא מקרבת אותנו לפתרון. ממש לא. דאגה לא עוזרת לנו
להתמודד עם הדברים, נהפוך הוא
דאגה מרחיקה אותנו מלראות את הפתרונות האפשריים באופן ברור ויצירתי.

אין דבר שהוא יותר מיותר, לא יעיל, הרסני מאשר דאגה.
דאגה לוקחת את כל הכוח שלנו, מעייפת
ומתישה אותנו ומעל לכל, עלולה ליצור לנו ולמגנט ולמשוך אלינו
את התוצאות שאנחנו רוצות להימנע
מהן.

אז מה עושים עם דאגה?

בפעם הבאה שאתם תופסות את עצמכן דואגות וחושבות משהו
כמו "אני מודאגת ש…" או "אני חוששת ש…" או " מה יהיה אם "…
עצרו לרגע, ושאלו את עצמכם אם הדאגה שלכם מבוססת
על איזושהי אמת בלתי מעורערת,
שאתן יודעות שתקרה בוודאות?

לדוגמא: אם אתן מוצאות את עצמכן דואגות על אחד הילדים שלכם
שיוצא לבלות אולי עם האוטו ונוהג בכבישים, או אתן דואגות שתפוטרו
בגלל המצב הכלכלי של השוק או בגלל שלא הייתן כל כך
יעילות או טובות לאחרונה בעבודה שלכן, או אולי אתן דואגות
למצב הבריאותי שלכן כי יש לכן
איזשהו כאב כרוני שחוזר על עצמו או אולי פשוט דאגה כללית
כזו שמשהו לא טוב עלול לקרות…

חשוב להבין שדאגה על מצבים אובייקטיביים שקורים
היא מצב טבעי והגיוני להרגיש אבל למעשה,
לדאוג עליהם לא יעזור לנו בכלל ודאגה תסבך אותנו עוד יותר
ותקשה עלינו עוד יותר לראות את המוצא.

במקום לשבת ולדאוג ולהיות מוטרדים ולחשוש,
עשו משהו עם הדאגה הזו.

קבעו תור אצל הרופא ובדקו את החששות שלכם,
דברו עם הבוס שלכם ובררו על מצב החברה,
אספו את עצמכם וודאו שאתם חוזרים לעשות עבודה ממוקדת וטובה,
עשו רשימה של דברים שאתם
כן יכולים לעשות בנוגע למצב שיתנו לכם תחושה של שליטה חזרה במצב.

מצאו דרך לתת יותר משקל למחשבות החיוביות
שיאפילו על השליליות הדואגות.
הזכירו לעצמכם שהעתיד הזה שממנו אתן חוששות,
למעשה עוד לא קרה ושרוב הסיכויים לא יקרה.
ושאתן יכולות ורוצות לבחור את המחשבות שאתן מזינות.
ובפעם הבאה שמחשבה של דאגה מגיעה, אתם צריכות
לבחור באופן מודע ונחוש משהו אחר
שיחליף את זה ולהזכיר לעצמכן שכל שיתוף פעולה עם הדאגה הזו,
תעשה לכן וגם לאנשים האחרים
שאתם דואגים לגביהם נזק!

יש כמה דרכים להחליף דאגה במשהו אחר:

1. הכניסו תמונה אחרת לראש במקום התמונה של הדאגה

לדוגמא: אם אתן רואות בדמיונכן את הבן חס וחלילה עושה תאונה עם האוטו,
הכניסו את התמונה שלו מגיע בשלום לחנייה ליד הבית שלכם שמח ומחייך.

2. שנו פאזה – עשו משהו אחר, שברו את רצף המחשבות על ידי שינוי פעולה ולכו לעשות משהו שמשמח אתכם

למשל: קראו ספר שמעורר בכם השראה ומחזק אתכם, שמעו מוסיקה שתרומם אתכן,
צפו בטלוויזיה במשהו שיצחיק אתכן, צאו לטבע, עשו ספורט ונקו את הראש

3. עשו רשימה של כל הדברים שאתן מודות עליהן

4. הכינו משהו יצירתי יפה

כמו ארוחה טעימה (אני תמיד אוהבת לאפות כשאני דואגת), ציור יפה,
סידור פרחים או כל דבר שהוא אסתטי    וכיפי בשבילכן

5. צעקו – "ביטול" על המחשבה הזאת או "עברי הלאה"

אצלי זה עובד מעולה!

אנחנו תמיד רוצות לדאוג לכך 🙂 שלא נדאג יותר!!!

ונוכל לעשות את זה בקלות. בין אם אנחנו נעשה פעולה חדשה,
אחרת שתשבור את הדאגה הזו
או שנבחר לחשוב מחשבה אחרת שתאפיל ותוציא אותנו מהדאגה.

אז תחליטו מהיום שיש לכן המון דברים אחרים לעשות עם הזמן
ועם משאבי האנרגייה שלכן
מאשר לדאוג.

רוצה לקרוא עוד על התפתחות אישית ומודעות עצמית?

צפי בסרטון שיעזור לכם להבדיל מתי הפחד הוא אזהרה מהיקום ומתי הוא רק חסם
מה היא הסכנה בהתפתחות אישית?
מה היא האמת על התפתחות אישית שלא מספרים לך?
אהבה עצמית אחרי גיל 40 מה שונה?

כתבי לי מה עוזר לך לצאת מהדאגה?

עד כמה את שלמה שלווה ושמחה?
בחני את עצמך וקבלי אבחון מדויק של הסדר האנרגטי הפנימי שלך
וגם תרגיל שיעזור לך לאזן אותו

By |2019-01-13T09:31:02+00:00אפריל 3rd, 2014|בלוג, חרדות ופחדים|13 Comments

13 Comments

  1. מירי אפריל 3, 2014 , 10:53 am השב

    מזמינה מחשבות חיוביות שיכניסו אור אחר לרוב אני מצליחה גם עם הרפייות של הגוף ודמיון מודרך אגב הטיפים שלך מקסימים ותודה לך מירי

    • אנאמה טל מילר אפריל 3, 2014 , 10:55 am השב

      מירי, תודה. שמחה שאת אוהבת את הטיפים שלי.

  2. אסתר אשר אפריל 5, 2014 , 10:34 pm השב

    שלום וברכה

    קראתי את המייל שלך ונהניתי מהטיפים היות וגם אני למדתי בפסיכותרפיה
    דמיון מודרך הכלי הוא נכון ומאוד קל לעשייהץ

    רציתי להוסיף אני אשה חרדית וכשאני נתקלת בדאגה מסויימת אני מיד
    נזכרת במה שמרו רבותינו שהמילה דאגה במניין האותיות חסרה את
    האות ב' כלומר ביטחון כלומר כשאדם דואג חסר לו ביטחון בה'
    ואז מייד אני תופסת איזה ספר טוב על אמונה וביטחון ומתחזקת איתו.
    שאין עוד בלבד ה' שום כוח אחר כלל

    בהצלחה בהמשך ….

    אסתר

    • אנאמה טל מילר אפריל 6, 2014 , 4:07 am השב

      תודה אסתר. זה אכן נכון כשנהייה באמון כל הזמן לא יהיה לנו צורך לדאוג.
      תודה על התוספת החשובה הזאת

  3. רותי אפריל 6, 2014 , 6:03 am השב

    להשתדל לחשוב חיובי .יהיה בסדר, להיות עסוקים ולא לתת מקום לחשיבה שלילית .

    • רותי אפריל 6, 2014 , 6:07 am השב

      להשתדל לחשוב חיובי .יהיה בסדר, להיות עסוקים ולא לתת מקום לחשיבה שלילית .

      • אנאמה טל מילר אפריל 6, 2014 , 7:40 am השב

        תודה רותי, אם אפשר להציע משהו, ארצה להציע לשנות את האמירה מ"להשתדל לחשוב חיובי"
        ל"לחשוב חיובי". כי מניסיוני, כשאומרים אני אשתדל – זה מראה שיש ספק אם נצליח.. ומשאירים פתח
        לזה שאולי זה לא יקרה… ותת המודע שלנו מיד מבין את זה ואז הוא אכן לא תמיד מצליח.
        כשמדברים על חשיבה חיובית, זה אחד הדברים שקשים לנו באמת לעשות אותם כי יש לנו כל מיני קולות פנימיים
        וכל מיני חסמים שמפריעים לנו באמת להיות בחיובי. להיות עסוקים זה מצוין – אבל זה עוזר רגעי ושטחי וברגע
        שלא עסוקים מיד כל המחשבות הישנות קופצות עלייך בחזרה אז זאת לא עזרה באמת מהותית עמוקה.
        בכל מקרה, המון תודה על התגובה שלך, ואם לך זה עובד – אז זה מצוין.

  4. מוריה אפריל 27, 2014 , 7:41 am השב

    שלום.
    תודה על המאמר הוא מחזק מאוד.
    כשאני מוצאת את עצמי חושבת יותר מידי ומדאיגה את עצמי, אני שומעת מוסיקה שמרגיעה אותי, מציירת וגם מדברת על זה עם אדם קרוב, כדי ״להרגיע את הרוחות״ ולחזק את עצמי בדברים הטובים שקיימים, כמו תכונות טובות ועובדות קיימות- יש לי בית, משפחה, אנחנו בריאים וכדו׳..

    • אנאמה טל מילר אפריל 27, 2014 , 11:17 am השב

      תודה מוריה.
      נשמע שאת אכן יודעת להרגיע את עצמך. כל הכבוד!

  5. ספיר יולי 21, 2014 , 3:35 am השב

    אם אנו לוקחים את הדאגה כמתנה אשר מזכירה לנו שיש רבון עולם ועלינו לפנות אליו בתפילה. ואז נקח את ספר התהילים אשר אין כמוהו להרגעת הרוח והנפש. ויהי רצון שאכן יביא מזור לכל אחד ואחת.
    יום נפלא לך אנאמה ומן השמים תבורכי.

    • אנאמה טל מילר פברואר 2, 2015 , 10:42 am השב

      תודה ספיר

  6. סימה אפריל 18, 2015 , 12:55 am השב

    אצלי הבעיה המרכזית היא שאני משתמשת בדאגה מופרזת מתוך כמה מנגנונים: האחד הוא להכין את עצמי נפשית, שמא ״אופתע״ כשיגיע הדבר הרע ממנו אני חוששת, שחלילה לא אצא מטומטת שלא ראיתי את זה מגיע מבעוד מועד. והדבר השני הוא שאני מודאגת ממשהו בשביל לנסות לעשות לו ״פסיכולוגיה הפוכה״, דהיינו אם אני מקדימה את הדאגה לאירוע אז חוק מרפי ימנע את ההגעה של הדבר ממנו אני חוששת. המנגנון השלישי שבגללו אני מודאגת הוא השאיפה התמידית למעין ״קתרזיס״ – הרצון לקבל את תחושת ההקלה כשאר משהו ממנו חששתי לא התממש. לפעמים ה״טריקים״ האלה עוזרים לי להתמודד ולפעמים לא 🙁

    • אנאמה טל מילר אפריל 19, 2015 , 8:19 am השב

      סימה יקרה קודם כל כל הכבוד על המודעות העמוקה למה שמחזיק את הדאגה אצלך
      ולמעשה, למה הדאגה שם? מה את מרוויחה ממנה ומה היא משרתת. חצי מהפתרון
      הוא להבין למה זה שם ועכשיו, אני מניחה שאת מבינה שלא רק שזה לא מספיק עוזר כמו שכתבת
      שלפעמים הטריקים האלה לא ממש עוזרים לפחות לא תמיד ושנית, אני מניחה שאת כבר רוצה ומוכנה
      להשתחרר מהדאגה כי יש לה מחיר. ואולי את השירות שהדאגה עושה, את יכולה לקבל או למצוא ממקור אחר,
      טוב יותר שיקדם אותך יותר.
      בכל מקרה, תודה על השיתוף החשוב הזה וגם הכנה.

השאר תגובה

דילוג לתוכן