מה זה פרדיגמה?
איך זה בכלל קשור לתחום ההתפתחות האישית?

פרדיגמה זאת מילה מקצועית שמגיעה מהתחום המדעי.
ההגדרה של פרדיגמה היא בעצם 'תבנית מחשבה'. זה הדרך שבה
אנחנו חושבים. שינוי פרדיגמה בתחום המדעי תמיד מאפשר גילויים
של תגליות מדעיות חדשות.
איכשהו, ניתבו את המילה הזו גם לשימוש בתחום ההתפתחות העצמית
ואפשר לאמר שבצדק כי יש משהו מאוד מדויק לתאר את הדרך שבה
המוח שלנו עובד. המוח שלנו עובד בפרדיגמות. בתבניות קבועות חוזרות ונשנות
שעוצבו, הוטמעו והתקבעו לאורך החיים שלנו בעקבות התנסויות שונות שקרו
לנו ובעקבות הסביבה שגדלנו בה, והן פשוט יושבות שם ומנהלות אותנו בצורה אוטומטית
עד שאנחנו לא עוצרים, שמים אליהן לב וחוקרים אותם ואז משנים אותם.
אז בעצם אפשר להגיד שפרדיגמה במילה נרדפת זה הרגל אוטומטי או דפוס אוטומטי
שאנחנו חוזרים עליו באופן לא מודע שוב ושוב.
ההתנהגות שלנו מלאה בדפוסים ובהרגלים אוטומטיים כאלה.

למה חשוב לנו להיות מודעים לפרדיגמות שלנו ולחקור אותן?

כולנו התחנכנו בעולם המערבי לתת את כל הכוח למרכז המנטאלי שלנו. למוח, למיינד
ולסמוך כמעט בלעדית רק עליו, להאמין רק לו, להקשיב רק לו וזה מסתדר יופי עם
הנטייה הטבעית של המיינד שלנו להשתלט על כל חלקה טובה בתוכנו. התפקיד
שלו הוא 'לחפור' לנו והוא עושה את זה מצוין. למה אני מתכוונת? המחשבות שלנו 
בטבען כל הזמן עובדות 24/7 בלי שום הפסקה ולא רק שהן כל הזמן פועלות ברצף
אלא שהן גם בדרך כלל חוזרות על עצמן בכל מיני ואריאציות דומות או כמעט זהות
ולא יהיה חדש תחת השמש. אנחנו תמיד נחשוב באותה צורה, באותה התבנית,
מחשבות דומות שחוזרות על עצמן. זאת פרדיגמה מחשבתית. זאת תבנית חשיבה
שמאפיינת אותנו. הדרך של המוח היא לעבוד בתבניות.

אז כל עוד לא נהייה מודעים לעובדה הזו, ונאפשר לשכל שלנו לפעול בצורה אוטומטית
בלי כל רסן, אנחנו עלולים להיות בצרות. השכל שלנו עלול לשלוט בנו, לנהל אותנו,
להסב לנו הרבה כאב וסבל ולהגביל אותנו.
אבל הפרדיגמות שלנו אינן מוגבלות רק לשכל. יש לנו גם פרדיגמות רגשיות
ופרדיגמות פיזיות. בעצם, כל דבר שהוא הרגל, כל תחום שבו אנחנו פועלים
בצורה תבניתית, אוטומטית, מתוך הרגל זה פרדיגמה.
יש פרדיגמות שהן חיוביות והן טובות לנו ותורמות לנו למשל הרגלים
טובים חיוביים מחזקים ומעצימים כמו אכילה מאוזנת תזונה בריאה, ספורט,
תנועה וכל יתר ההרגלים המקדמים.
ויש פרדיגמות שמתקבעות אפילו בצורה לא מודעת ומעכבות אותנו
וכאן אפשר לכלול את כל ההרגלים ההרסניים שלנו כמו אכילה לא מאוזנת
או תזונה לקויה, וכל ההתמכרויות לסיגריות, סמים, אלכוהול, קניות, סקס וכו'
שבעצם לא מיטיבות איתנו.

את בטח מכירה את זה שאת ניגשת שוב ושוב למקרר בלי לחשוב על זה
זה פשוט תנועה אוטומטית שקורית בתוכך. למה הפרדיגמה הזו קשורה?
מה מפעיל אותה?

איך את מוצאת את עצמך שוב ושוב מבטיחה לעצמך שתצאי לעשות הליכה
אבל שוב את מסיימת את היום על הספה מול הטלוויזיה? הפרדיגמה
שנטמעה בתוכך היא זאת האשמה 🙂 מה המקור שלה? מה יצר אותה?
השאלות האלה חשובות כדי שנוכל לשנות אותה.

איך נוצרות פרדיגמות? וגם דוגמאות

כדי להבין לעומק מה זה פרדיגמה כדאי שנדבר רגע על איך הן נוצרות.
לכולנו יש תבניות אוטומטיות שלפיהם אנחנו פועלים
.
לרוב, הן נוצרות בתקופת הילדות וההתבגרות והן קשורות מאוד לסביבה בה נולדנו
ובה התחנכנו, לבית שגדלנו בו, להורים ולהתניות החברתיות שלנו.
פרדיגמות לרוב גורמות לנו להיות כלואות בתוך הרגלים שלא משרתים אותנו לטובה.
הם כל אותן תגובות והתנהגויות בהן אנו פועלים "אוטומטית" מבלי לחשוב.
ובעולם הרגשי אפשר לקחת כדוגמא: את הנטייה שלי להיפגע שוב ושוב
ממשהו ספציפי שקרה ולהגיב באותה הצורה שוב ושוב.

אבל חשוב לזכור שהם נוצרו מלכתחילה כדי לעזור לנו לעשות משהו
ולא כדי לעשות לנו רע. פרדיגמות ודפוסי התנהגות, בדרך כלל נבנים
ונוצרים בילדות המוקדמת שלנו.
זאת היא התקופה שבה נחשפנו לחוויות ראשונות שעיצבו את אישיותנו.
לדוגמא: תינוק קטן שנולד פג ונלקח בלית ברירה מאמו לאינקובאטור
בכדי להציל את חייו חווה טראומה קשה של פרידה.
חוויה טראומטית זו, עלולה ליצור אצלו לעתיד אמונות מגבילות
כגון: אני לבד בעולם, אני חסר תמיכה, להיות לבד פירושו כאב ומוות ועוד
ואלה הן תבניות ופרדיגמות שרוב הסיכויים שיבואו לידי ביטוי בבגרות
בקושי ליצור זוגיות או מערכות יחסים בריאות או בקושי להיפרד
מבני זוג כאשר יש צורך לעשות כך.

אדם שעובד קשה מאוד להתקדם בעבודה או ליצור לעצמו פרוייקט מניב ומצליח
ובכל פעם שהוא מתקרב לסיומו, הוא עושה פעולה שמחרבת את הפרוייקט
או את העבודה שלו. אולי מאחורי הפרדיגמה הזאת יש כל מיני דברים כמו:
פחד מהצלחה, או אמונה שלא מגיע לו כל הטוב הזה,
או אמונה שהוא לא מסוגל לעשות את זה.

אך לא כל הפרדיגמות ודפוסי ההתנהגות נוצרים בילדות שלנו.
חלק מדפוסי התנהגות מעכבים נוצרים עוד הרבה קודם לכן.
חלקן הן אמונות ששייכות לעם, לתרבות שאליה נולדנו, להורינו
והן נקראות אמונות מגבילות גנטיות.
אמונות מגבילות גנטיות הן אמונות אותן ינקנו עוד שהיינו ברחם אימנו
או שהבאנו אותן איתנו מגלגולים קודמים, מניסיונות חיים קודמים שלנו.
לעיתים קרובות הן אמונות שמאפיינות ושייכות לקשת רחבה של התרבות
והדת אליה נולדנו. לדוגמא: אמונות גנטיות רבות של העם היהודי
ובייחוד של החלק האירופאי של העם הן אמונות סביב הנושא שקשור לאוכל,
לרעב וכמובן לשהות בשואה.

מדען אוסטרלי חקר ומצא כי ליוצאי מזרח אירופה ישנו גן שמגיב בלחץ ובסטרס
לדיאטות ושגורם לאנשים שיש להם אותו לקושי בירידה במשקל.
הוא גורם להם לתחושת רעב מוגברת. מעניין, אה?

אז לפעמים הפרדיגמות שלנו הן בכלל לא שלנו.
הן הגיעו אלינו מהדורות הקודמים לנו
אבל אימצנו אותם כאילו הם שלנו ואנחנו פועלים דרכם.
באופן לא מודע.
הם שולטים בנו ומנהלים אותנו מאחורי הקלעים כל הזמן.
כל עוד נאפשר לפרדיגמות שלנו לשלוט בנו בלי כל רסן ובלי כל מודעות, יש מצב שנמצא
את עצמנו מגיעים למקומות לא רצויים בחיים, עם אנשים שלא עושים לנו טוב ועם המון
סבל רגשי נפשי.

איך יודעים אם שולטת בי פרדיגמה?

כל מקום שבו הפער בין המצוי לרצוי גדול
כל תחום שאני מנסה שוב ושוב לפעול ולהצליח ומתאכזבת
ונכשלת, יכול להיות שיש שם פרדיגמה שמעכבת או חוסמת אותי.

אם אני רוצה יותר כסף אבל אני בחובות, אם אני רוצה זוגיות
ואין לי, אני רוצה לעשות הסבה מקצועית או למצוא את הייעוד שלי
ולא מצליחה, אם משהו לא הולך לנו, נתקע, יש סיכוי שיש שם חסם
ורוב הסיכויים שהחסם הזה הוא דרך חשיבה, תבנית שהוטמעה,
פרדיגמה ששולטת בנו.

עוד קצת על פרדיגמה ועל איך אני יכולה לעזור בשינוי פרדיגמה
וגם על הדרך האישית שלי כל זה בראיון איתי ברדיו בנוגע
לפרדיגמות וחסמים:

איך אפשר לעשות שינוי פרדיגמה?

כדי להיות אנשים מאושרים, מוגשמים ושמחים כדאי שנדע ליצור שינוי הרגלים
ולצאת אל החופשי. לבחור באופן מודע את התגובות וההתנהגות שלנו.
הדרך הטובה ביותר שאני מכירה לשינוי פרדיגמות היא דרך טיפול.
אין כמו תהליך התפתחות אישית מעמיק עם מישהו שמלווה אותך
שיכול לשקף לך איפה את באוטומט שלך, ולהציע פרספקטיבה אחרת,
נקודת מבט אחרת שתיקח אותך אל מעבר לפרדיגמה הנוקשה שנבניתה
בתוכך אל מקום של חופש והתרחבות ובחירה.
זה מה שאני עושה עם רוב הנשים שאני עובדת איתן.

בתהליך של טיפול רגשי אנחנו חוקרות ביחד את כל הפרדיגמות
שחוסמות או מעכבות אותך, את כל אותן אמונות או דפוסים מגבילים
ומוצאות ביחד תחליפים, דרכים אחרות לנהל את זה במקום שזה ינהל אותנו.

אבל אם הייתי צריכה לצייר נוסחא כללית כזו לשינוי פרדיגמה 
הייתי אומרת שהיא יכולה להיות מורכבת מהשלבים הבאים:

1. אבחון הפרדיגמה

מה היא, מה הטריגר שמפעיל אותה, מתי היא פועלת יותר ומתי פחות,
מה היא כוללת בתוכה: איזה אמונות, מחשבות, רגשות, למה היא קשורה, מה המקור שלה,
עד כמה היא האמת? מה את בוחרת לעשות איתה? האם היא משרתת אותך ואם כן במה
ובאיזה מקרים היא פחות משרתת אותך? על איזה צורך היא עונה? מה יושב מתחתיה?
זה שלב שלפעמים יכול להיות ארוך, לפעמים נדרש זמן וסבלנות להכיר את המנגנון
של הפרדיגמה לעומק לפני שממשיכים הלאה

2. עצירה והתבוננות

אחרי שאבחנו והבנו כל מיני דברים מעניינים על הפרדיגמה שלנו
זה הזמן שנוכל בקלות לשים אליה לב במהלך היום יום. הרי היא תצוץ שוב ושוב
כי היא אוטומטית או לפחות הייתה אוטומטית עד עכשיו, אז אפשר לסמוך על זה
שהיא תעלה ותגיע שוב בכל פעם שהטריגר יפעיל אותה. אז זה הזמן להתבוננות ולעצירה.
זה הזמן לתפוס את עצמנו על חם מה שנקרא, כשהאוטומט הופעל. כשהכפתור נלחץ.
עצם העצירה, שימת הלב כבר עוזרת לנו לקחת מרחק מהפרדיגמה ומהאוטומט.
עצם ההתבוננות עוזרת לנו לנתק את ההזדהות ולהפסיק להיות מופעלות

3. בחירה

עכשיו זה הזמן לבחור. בכל פעם מחדש, אפשר לבחור האם להמשיך באותה ההתנהגות
עם אותה הפרדיגמה, או להחליף אותה בתגובה אחרת. ואין כאן נכון או לא נכון.
כמו שאמרנו, אנחנו זקוקים לפרדיגמות שלנו והן לא תמיד רעות. אולי יש מצבים שבהם
אני בוחרת ורוצה להשתמש בפרדיגמה שלי? אולי יש מקרים שהיא עדיין הבחירה הנכונה עבורי?
אבל לפחות כבר יש לי את חופש הבחירה. זה כבר לא מנהל אותי, אני יכולה לבחור באופן חופשי
ומודע את התגובה הרצויה

רוצה לשתף או לשאול משהו בנוגע לפרדיגמה?

עד כמה את שלמה שלווה ושמחה?
בחני את עצמך וקבלי אבחון מדויק של הסדר האנרגטי הפנימי שלך
וגם תרגיל שיעזור לך לאזן אותו