מודעות עצמית

דכדוך - מה עושים איתו? כל אחת מרגישה דכדוך מידי פעם, זה ברור וזה טבעי השאלה היא עד כמה הדכדוך הזה נוכח ומפריע לנו בחיי היום יום, איך להתמודד איתו בצורה נכונה כך שהוא לא יהפוך למצב קבוע, או אפילו לחמור יותר ויהפוך לדיכאון ואיך לגלות מה הוא מסתיר מתחתיו שזאת בעיני השאלה הכי חשובה (אליה אתייחס בהמשך) אז למה בדיוק אנחנו מתכוונות כשאנחנו מדברות על דכדוך? דכדוך, או בשפה המקצועית דיסתמיה, הוא מצב שבו הכול תכל'ס בחיים שלנו בסדר, אבל התחושה הפנימית שמלווה אותנו, היא של חוסר חשק, מעין אפאטיה. אין התלהבות, הכול מרגיש שטוח, קצת חסר טעם, איבדנו את השמחה, את התשוקה, את הדרייב. כל יום מרגיש כמו דומה לשני, יש לנו מעין תחושת עצב פנימי קבועה כזו אבל זה לא עצב שבאמת יוצא, או בא לידי ביטוי ואנחנו לא באמת מרגישות [...]

שיפור ביטחון עצמי משפיע על כל תחומי החיים שלנו! ביטחון עצמי מהו? כשאני בטוחה ובוטחת בעצמי ומרגישה טוב לגבי הצורה שבה את ניגשת למשימות מסוימות, לסיטואציות מסוימות, זה אומר שאני בביטחון עצמי. בנוסף, הכוונה ליכולת להציג את עצמך, את דעותייך ואת מחשבותייך לאחרים הסובבים אותך בקלות. המילה בטחון מגיעה מהשורש "בטח" ומביעה לנו את היכולת שלנו לבטוח. לבטוח בעצמנו  דבר ראשון וביכולתנו להגיב לכל סיטואציה. לבטוח בכך שנדע לבחור את התגובה הנכונה והטובה ביותר עבורנו. לבטוח בעצמנו שאנו שווים ושאנו יכולים. וכמובן, לבטוח גם בייקום ובבריאה. עבורי, ביטחון עצמי הוא דבר מאוד מהותי והוא לב ליבו של כל תהליך התפתחות ומודעות. שיפור ביטחון עצמי משפר לנו את כל תחומי החיים שיפור ביטחון עצמי בונה לנו את היסודות מהם אפשר לייצר: יוזמה, שאיפות, חלומות, מוטיבציה, הגדרת מטרות, פתרון בעיות, כוח רצון, תקשורת נכונה וטובה עם הסביבה [...]

מה זה פרדיגמה? איך זה בכלל קשור לתחום ההתפתחות האישית? פרדיגמה זאת מילה מקצועית שמגיעה מהתחום המדעי. ההגדרה של פרדיגמה היא בעצם 'תבנית מחשבה'. זה הדרך שבה אנחנו חושבים. שינוי פרדיגמה בתחום המדעי תמיד מאפשר גילויים של תגליות מדעיות חדשות. איכשהו, ניתבו את המילה הזו גם לשימוש בתחום ההתפתחות העצמית ואפשר לאמר שבצדק כי יש משהו מאוד מדויק לתאר את הדרך שבה המוח שלנו עובד. המוח שלנו עובד בפרדיגמות. בתבניות קבועות חוזרות ונשנות שעוצבו, הוטמעו והתקבעו לאורך החיים שלנו בעקבות התנסויות שונות שקרו לנו ובעקבות הסביבה שגדלנו בה, והן פשוט יושבות שם ומנהלות אותנו בצורה אוטומטית עד שאנחנו לא עוצרים, שמים אליהן לב וחוקרים אותם ואז משנים אותם. אז בעצם אפשר להגיד שפרדיגמה במילה נרדפת זה הרגל אוטומטי או דפוס אוטומטי שאנחנו חוזרים עליו באופן לא מודע שוב ושוב. ההתנהגות שלנו מלאה בדפוסים ובהרגלים [...]

אגואיזם - לא אצלי האם להקשיב ללב ולעשות את מה שאני רוצה נחשב אגואיזם? או במילים אחרות, איך לפעול מהאמת שלך בלי להרגיש אשמה.. אנחנו נולדים מחוברים באופן טבעי אל עצמנו ואל הרצונות שלנו. עם מודעות עצמית פשוטה כזו, טבעית, ללא תהיות וספקות בעצמנו. כילדים, אנחנו יודעים בדיוק מה נכון לנו, מה אנחנו רוצים ואנחנו רוצים את זה באותו הרגע. אנחנו סובבים סביב עצמנו וסביב האגו שלנו. ה"אני" שלנו. אפשר לקרוא לזה אגואיזם אבל זה המצב הטבעי איתו אנחנו מגיעים. ואף אחד לא שופט אותנו כילדים.. אבל כשאנחנו גדלים, התכונה הזו הופכת למעין קללה. לאט לאט "מאלפים" ו"מחנכים" אותנו לוותר על עצמנו, להתחשב באחרים, להיעזר בסבלנות וכל הדברים שחשובים לנו מאוד כדי להצליח להשתלב בחברה ובמשפחה אלינו הגענו. לאט לאט אנו נעשים מודעים לכך שיש עוד אנשים בסביבה. אבל, אף אחד לא מלמד אותנו [...]

דימוי עצמי מתי ואיך הוא נבנה? כבר בילדות המוקדמת נבנה בתוכנו דימוי עצמי ותחושת ה"אני". זה קורה עוד הרבה לפני שאנחנו מצליחים לחשוב ולהבין בצורה מודעת. הדימוי העצמי והזהות העצמית שלנו בדרך כלל נבנים דרך עיניהם של אחרים וספציפית דרך עיניהם של הדמויות המטפלות העיקריות שלנו. אנחנו רואים אותם מסתכלים עלינו ומקבלים את התחושה על מי אנחנו. דבר נוסף שקורה לנו מיד בחודשים הראשונים שלנו, מאוד מוקדם, אפשר אפילו להגיד שאנחנו מגיעים עם זה "בילד אין" בתוכנו, זה הצורך להיות אהובים ושיקבלו, יעטפו אותנו בביטחון. זה משהו שלא משתנה עם הגיל וגם כשאנחנו גדלים, עדיין ותמיד חשוב לנו שיאהבו ושיעריכו אותנו שיחשבו עלינו דברים טובים, בייחוד אם אנחנו גדלים בסביבה שהיא ביקורתית ואולי קצת קרה, או לא מעניקה לנו את החיבה או את התמיכה שאנחנו כל כך זקוקים לה. דימוי עצמי, החוויה החסרה ודפוס הריצוי [...]