האם להקשיב ללב ולעשות את מה שאני רוצה נחשב אגואיזם?

או במילים אחרות: איך לפעול מהאמת שלך בלי להרגיש אשמה?

אנחנו נולדים מחוברים באופן טבעי לעצמנו ולרצונות שלנו
כילדים אנחנו יודעים מה נכון לנו ופועלים בהתאם
בלי ספקות ובלי אשמה
במובן מסוים אנחנו סובבים סביב עצמנו סביב ה"אני"
אפשר לקרוא לזה אגואיזם, אבל זה מצב טבעי לגמרי
ואף אחד לא שופט אותנו על כך.

עם השנים משהו משתנה. לאט לאט מחנכים אותנו
להתחשב באחרים, לוותר, להיות סבלניים ולהתאים את עצמנו לסביבה
אלה כמובן ערכים חשובים, אך בדרך אנחנו מאבדים את היכולת
להישאר מחוברים לצרכים ולרצונות שלנו
אף אחד כמעט לא מלמד אותנו
איך להיות נאמנים ללב שלנו גם כשאנחנו גדלים

מה זה אגואיסט באמת?

במהלך החיים אנחנו שואלים את עצמנו את השאלה הזו
וברוב המקרים משתמשים במילה הזו כדי לתאר אדם
שחושב רק על עצמו ואינו מתחשב באחרים
כאשר אנחנו פוגשים התנהגות אגואיסטית
אנחנו נוטים לחשוב שמדובר באדם חסר רגישות או חסר לב
אבל חשוב להבין שלא כל אדם שמקשיב לעצמו הוא אגואיסט
להיות מחובר לצרכים ולרצונות שלך זה לאוו דווקא אומר
שאתה פוגע באחרים, מתעלם מהם או חסר רגישות כלפיהם.

מה זה אגוצנטרי ומהי חשיבה אגוצנטרית?

לעיתים אנשים מבלבלים בין אגואיזם לבין אגוצנטריות
לכן עולה גם השאלה מה זה אגוצנטרי?
אדם אגוצנטרי מתקשה לראות את נקודת המבט של אחרים
חשיבה אגוצנטרית מתמקדת בעיקר בעולם הפנימי של האדם עצמו
ולעיתים מתקשה לקחת בחשבון צרכים ורגשות של אנשים סביבו
זו תופעה מוכרת גם בפסיכולוגיה, ולעיתים מדברים עליה כעל אגוצנטריות אצל מבוגרים
שזה מתייחס למצב שבו אדם מתקשה להרחיב את נקודת המבט שלו מעבר לעצמו

מה ההבדל בין אגואיסט לאגוצנטרי?

לכן חשוב להבחין בהבדל בין אגואיסט לאגוצנטרי
אדם אגואיסט עשוי לבחור לשים את עצמו ואת צרכיו במרכז
אדם אגוצנטרי לעומת זאת, מתקשה בכלל לראות
שיש נקודות מבט אחרות מלבד שלו
במילים אחרות: אפשר להיות נאמן לעצמך ועדיין לראות את האחרים סביבך
להתחשב בהם ולחפש פתרונות שטובים לכולם.

אגואיזם בזוגיות

הבלבול הזה עולה הרבה גם בהקשר של זוגיות
פעמים רבות כשאחד מבני הזוג מבטא צורך אישי
השני עלול לפרש זאת מיד כהתנהגות אגואיסטית
לפעמים אפילו נאמר על מישהו שהוא בן זוג אגואיסט
רק מפני שהוא מבקש זמן לעצמו, מציב גבולות
או רוצה ללכת אחרי הרצונות שלו
אבל בפועל, זוגיות בריאה דווקא זקוקה לשני אנשים שמחוברים לעצמם
כאשר אדם מוותר על עצמו שוב ושוב כדי לרצות את האחר
התוצאה היא לרוב תסכול ושחיקה
לעומת זאת, כשכל אחד מבני הזוג מחובר לצרכים שלו
ויכול לבטא אותם בכנות, נוצרת מערכת יחסים בוגרת ובריאה יותר.

דוגמה מוכרת מהחיים

נניח שההורים מצפים שתגיעי עם הילדים לארוחת שישי כמעט כל שבוע
אבל בפועל זה לא ממש מתאים לך. את עייפה, עמוסה
ורוצה לפעמים זמן לעצמך או למשפחה הגרעינית שלך
ובכל זאת, מתוך הרגל או אשמה, את עושה שמיניות באוויר כדי להגיע
בפנים מצטבר תסכול, אבל קשה לך לומר את האמת
כי את פוחדת לאכזב אותם ולהיתפס כאגואיסטית

מה יקרה אם תגידי את האמת?
אם תשתפי שלא מתאים לך להגיע השבוע?
שאת זקוקה לזמן לעצמך או למשפחה שלך?
יכול להיות שבהתחלה תהיה אכזבה. אולי הם אפילו ייפגעו
אבל ייתכן גם שהם יבינו, מתוך אהבה אלייך
ואולי דווקא הכנות הזו תיצור ביניכם סוג חדש של תקשורת
כזו שבה כל אחד יכול לבטא את הצרכים שלו מבלי להסתיר

כשאנחנו פועלים מתוך אמת פנימית, נוצר סוג אחר של קשר
קשר שבו אף אחד לא מקריב את עצמו או פועל מתוך חובה בלבד
יחסים אמיתיים ובריאים אינם מבוססים על ויתורים הדדיים מתמשכים
“אני אוותר על עצמי בשבילך ואת תוותרי על עצמך בשבילי”
לאורך זמן זה מתכון לתסכול ולמרירות.

ביחסים מודעים ובריאים אפשר למצוא דרכים
שבהן כולם מרוויחים
לפעמים אנחנו פשוט לא רואים את האפשרויות האלה
כי אנחנו שבויים באמונות ובפחדים שלנו
בעיקר בפחד לפגוע באנשים שאנחנו אוהבים.

אז בפעם הבאה שאת מרגישה אשמה
על כך שאת מקשיבה לעצמך, עצרי לרגע ושאלי:
האם זה באמת אגואיזם?
או פשוט הקשבה לאמת הפנימית שלי?

אודות הכותבת:

אנאמה טל מילר היא פסיכותרפיסטית, בוגרת אוניברסיטת חיפה.
בעלת שלוש שנות התמחות בעבודה עם נפגעות ונפגעי תקיפה מינית ואלימות
במרכז לטיפול במשפחה של עיריית כרמיאל
חברה באיגוד הפסיכותרפיה הרב תחומי ומלווה נשים בתהליכים רגשיים עמוקים
ליצירת ריפוי איזון פנימי וחיבור לעצמן

המידע המופיע במאמר זה ובאתר הוא כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ
אבחון או טיפול מקצועי.
בכל מקרה של צורך אישי או מצוקה מומלץ לפנות לאיש או אשת מקצוע מוסמכים