המונח אגואיזם כולל בתוכו את המונח אגו.
כילדים אנחנו מגיעים לכאן נטולי אגו ובהדרגה האגו מתפתח ולאורך החיים גם שולט בנו.
אנחנו רגילים להשתמש במילה הזו כמילת גנאי ובחברה מתוקנת כמו שלנו
מחנכים אותנו ובצדק לחשוב על אחרים ולא להיות אנוכיים או אגואיסטים.
יחד עם זאת האם יכול להיות שאגואיזם זאת תכונה חשובה שכדאי לנו לפתח?
כנשים חינכו אותנו במודע או שלא במודע לשים את עצמנו אחרונות בתור ולשים את הצרכים
ואת הרצונות של אחרים לפני שלנו וזאת כוונה נפלאה אבל למעשה היא גם יכולה לפגוע בנו.
אם אנחנו רגילות להתעלם מהצרכים והרצונות של האגו שלנו לאט לאט אנחנו מתנתקות מהמרכז שלנו ומתרחקות מעצמנו וזה אומר שאנחנו מוותרות על חלק חשוב מאוד שהוא אנחנו
ובהדרגה מוסרות את העוצמה ואת הכוח שלנו לאחרים ושוכחות אותנו.
אז איך אפשר להיות אגואיסטים ולכבד את הצרכים ואת הרצונות שלנו ועדיין לכבד גם אחרים? האם זה אפשרי?
