מוכנה לאמת אכזרית על התפתחות אישית?
זאת שלא קל לשמוע
ושאף אחד לא מעז להגיד בקול רם?
האמת על התפתחות אישית היא שמעטות הן
אלה שצולחות את התהליך העמוק הזה באמת
ושזה בכלל לא הולך להיות קל.
התפתחות אישית זה לא אור ואהבה, פרחים ופרפרים התרחבות ושמחה
זה נשמע מאוד רומנטי ומושך אבל לצערנו, לפעמים זה ארוך וכואב.
חלק מאיתנו עוזבות תהליכי התפתחות אישית כשהדברים נעשים קשים
אבל אלה שנשארות נחושות לעשות את התהליך למרות ועל אף הקשיים,
מגלות שכל העניין בהתפתחות אישית והעצמה, זה לא להגיע לתוצאה הסופית
ולהפוך להיות מושלמות או “מצוינות” וזה גם לא קשור ל”להשיג עוד”,
ל”להגשים ולממש את כל המטרות ואת כל החלומות”
וזה גם לא כמו שרובנו מקוות, מה שיאפשר לנו להיות חופשיות
מהבעיות הקשיים או מהסבל שלנו.
האמת על התפתחות אישית היא שזה מסע פנימי
של צמיחה וגדילה שיוביל אותך אל מי שאת באמת
בטבע שלך ובמהות שלך.
וכן, הדרך היא קשה, כי צריך לצאת מאזורי נוחות, לוותר על דפוסים ישנים,
להתאמן ולתרגל, לסרב להאכיל את המקומות הלא נכונים ולהתמקד בנכונים
וזה קשה, אבל זה גם לחלוטין מתגמל.
רובנו מחפשות פתרונות קסם, שינויים מהירים, אנחנו רגילות
לחיות בעולם מהיר וטכנולוגי וכשההתפתחות האישית שלנו
נעה בקצב איטי יותר מאשר השכל שלנו חושב שנכון או שצריך
וכשאנחנו בסבל ומאוד רוצות לצאת ממנו, אין לנו סבלנות לתהליך
שזה דורש וזה מובן וזה טבעי.
העולם המערבי המהיר שבו התחנכנו וגדלנו, לא הכין אותנו להבין
ולקבל תהליכים עמוקים וארוכים ואנחנו חסרי סבלנות אליהם
ויש לנו נטייה למצות מהר, לטעות ולחשוב שאנחנו לא בכיוון הנכון
ולעזוב ולחפש את הדבר הבא.
יחד עם זאת, מי שבאמת מוכנה ללכת את הדרך בנחישות ולא לוותר,
מי שמבינה את האמת הזו שהתפתחות אישית
היא לא הדבר הבא שיציל אותה, אלא דרך שנכון להישאר בה,
להיכנס פנימה ולעבוד עוד ועוד בצורה יציבה ונחושה ועקבית,
תגלה שהדרך שהיא מתייחסת להתפתחות האישית שלה,
מתגמלת אותה מאוד.
ואז היא תמצא את עצמה שלמה, שלווה ושמחה עם עצמה
ועם מי שהיא ועם החיים שלה.
יש שתי גישות נפוצות של התפתחות אישית והעצמה
ושני סוגים של נשים שיוצאות לדרך של התפתחות אישית:
-
הסוג הראשון הוא נשים שאוהבות את התחום, נמשכות אליו ורוצות ללמוד אותו
נשים אלה, מתעניינות בתחום בשביל ההתפתחות האישית שלהן ושל משפחתן
ואולי גם בהמשך להפוך את זה למקצוע.
הן מתייחסות להתפתחות אישית באהבה גדולה, אבל גם כמו תחביב מעניין
שממלא ומזין אותן פותח אופקים ומשפר את חייהן.
הן מרגישות שזה שינה את חייהן ומאמינות מאוד בדרך הזו.
זה נפלא ומצוין אבל האם הן באמת מחויבות לתהליך עומק של שינוי
ושל התבוננות עמוקה וריפוי כאבים עמוקים וישנים? לאו דווקא.
הרבה פעמים הן לוקחות את כל הידע שהן למדו
והוא נשאר ברמת הידע בלבד ואילו בחיים שלהן עדיין נשארות אותן הבעיות.
הן עדיין יכולות למצוא את עצמן מתוסכלות, חסרות סבלנות לבעל ולילדים,
מבקרות את עצמן ללא הרף, מרגישות ריק פנימי שהן מנסות לברוח ממנו
או לכסות אותו בכל מיני סוגים של התמכרויות ועוד שלל דוגמאות.
אני שומעת אותן אומרות שהן “יודעות את הכול בראש”, אבל עדיין
קשה להן ליישם ולהטמיע ולתרגל את החומרים שהן למדו
ביום יום ובאמת לחיות את זה תכל’ס בפועל.
2. הסוג השני של נשים שיוצאות לדרך של התפתחות אישית והעצמה
הן אלה שסובלות מכל מיני סוגים של בעיות וכאבים
נשים אלה מונעות לעבוד על עצמן מסבל כלשהו
כגון: בעיות בזוגיות, בהורות, בעיות בריאות, בעיות פרנסה,
הן מרגישות תקועות ומחפשות את הדרך החוצה.
הן מגיעות לטיפול או יוצאות לדרך של התפתחות אישית
בסוג של “בלית ברירה”. הסבל שלהן דוחף אותן לחפש מוצא.
ובגלל שהן סובלות מאוד, הן מוכנות להקדיש לזה משאבים של זמן וכסף
אבל המוטיבציה שלהן היא בעיקר לנסות ולפתור
ולהעלים את הבעיה ואת הכאב שלהן.
זה נפלא ומצוין להיעזר ולהיתמך בתקופות קשות
ולמצוא מזור לכאבים וכשהן מצליחות להיות מחויבות לדרך
ולתהליך הקשה, הן מוצאות את הפתרונות ויוצאות מהסבל,|
אבל מה שאני מגלה מניסיוני בקליניקה
זה שמעטות הנשים שבאמת מוכנות לעשות את כל מה שצריך
בשביל שזה יקרה.
מה בעצם מעכב את ההתפתחות האישית שלנו?
לצערנו, לרוב, המוכר והנוח, הפחדים והמחסומים, ההתנגדויות
הלא מודעות, פשוט מכריעים אותנו ואנחנו פורשות מהתהליך
עוד לפני שהוא הסתיים, בחיפוש אחר המטפל הבא,
או השיטה הבאה שתציל אותנו
וכך הנשים האלה הולכות משיטה לשיטה ומסדנה לסדנה
וממטפל אחד לשני לחפש את השינוי המיוחל שלא מגיע,
פשוט כי הן לא דבקות בדרך אחת
והן לא מצליחות לעבור דרך הקושי האמיתי ולצאת בצד השני.
ובאופן לא מודע הן ‘מאשימות’ את המטפל או את השיטה
ונשארות עם התקווה אבל עם הסבל כמו שהיה, בחיפוש
אחר ההצלה במקום הבא.
האמת על התפתחות אישית שאם לוקחים אותה ככה,
אז היא אשליה ומקור להמון תסכול ואכזבה
ואז מגיע ייאוש ואנחנו מוותרות על הדרך
כי היא לא הובילה אותנו לשום מקום
שהרגשנו בו מתוגמלות באמת.
עוד על האמת על התפתחות עצמית
או מה יעזור לך לעשות את זה באמת נכון?
-
להיגמל מאחיזה בתוצאות
בעולם המערבי שבו גדלנו והתחנכנו, לימדו אותנו
שמה שחשוב זה התוצאה.
אנחנו נמדדות על ידי התוצאות שאנחנו משיגות
וכל החשיבה שלנו היא מכוונת תוצאה.
רבות מאלה שיוצאות לדרך התפתחות אישית
בעצם ממהרות לעבר להשיג את התוצאה המיוחלת,
להעלים את הבעיה וליצור מצב שבו הכול יהיה בסדר,
הבעיות ייעלמו והתשוקות ימומשו.
כשאני יצאתי לדרך ההתפתחות האישית שלי לראשונה,
רציתי תוצאות ועכשיו! רציתי שכל הבעיות שלי ייעלמו
ורציתי לשנות את החיים שלי מיד.
החיפוש הזה אחר הישועה, ההצלה יכולה להרגיש
כמו חיפוש אחרי נווה מדבר אחרי מסע ארוך בחום.
הצמא לשינוי הוא כל כך גדול!
אבל האמת על התפתחות אישית היא
שהעניין הוא לא לשנות את הנסיבות החיצוניות
שגורמות לנו לכאב או לסבל
אלא לעשות טרנספורמציה עמוקה למי שאנחנו עמוק בתוכנו.
האמת על התפתחות אישית שהיא לא קשורה ל”להעלים בעיות”
אלא ליכולת שלנו לשנות את התפיסה ואת החוויה הפנימית
שיש לנו ושאנחנו מרגישות מול הבעיות שלנו.
-
לחגוג את הבלבול ולהסכים לא לדעת
הדבר שאנחנו הכי שונאות ומנסות להימנע ממנו בכל דרך
זה בלבול וחוסר וודאות. אבל, האמת על התפתחות אישית
היא שבלבול וחוסר וודאות הם חלק מאוד מהותי
ומאוד משמעותי ממנה.
תחשבי רגע על זמנים שבהם פתאום הכול מובן,
ירד אסימון ענק והבנת משהו חזק לגבי עצמך.
בדרך כלל הרגעים האלה הגיעו אחרי תקופה של בלבול
או חיפוש או חוסר וודאות.
בכל תהליך שינוי שיש בו למידה וגם צמיחה וגדילה
והתרחבות למקומות חדשים,
אנחנו נמצא גם את הבלבול ואת החוסר וודאות.
בכדי שיגיע החדש, אנחנו צריכות לשחרר משהו ישן.
אבל עד שהחדש מגיע, אנחנו צריכות לדעת איך להיות
בתוך הריק הזה, חסר הוודאות והמבלבל, מבלי
להילחץ ולאפשר לעצמנו לשהות בו מבלי פחד ומבלי ביקורת.
או אז, יגיעו הקפיצה הגדולה, ההבנה והשינוי האמיתי.
בלבול הוא סימן שמשהו חדש עומד להגיע ולהיכנס
ואני תמיד אומרת לנשים שאני מלווה שאומרות לי “אני מבולבלת”
“יופי! אנחנו אוהבות בלבול”.
“חיכינו שהוא יבוא וזה סימן מצוין”
כי זה תמיד מוביל לרמה גבוהה יותר של בהירות ושל הבנה.
מה שקורה להרבה מאיתנו בתוך תהליך של התפתחות אישית
זה, שאנחנו מחפשות את התשובות מחוץ אלינו.
אנחנו הולכות למתקשרים, לאנשי מקצוע כדי שהם
יגידו לנו את התשובה ואנחנו מתייעצות
ומחפשות תשובה אצל אנשים הקרובים אלינו.
וככל שהבלבול גדול יותר, אנחנו ננסה להפיג אותו
בחיפוש אחר עוד תשובות ממקורות
חדשים שעוד לא שאלנו ועוד לא ניסינו.
אנחנו מנסות ליצור לעצמנו וודאות בתוך מקומות של חוסר וודאות
ולהיאחז בכל דבר אפשרי.
האמת על התפתחות אישית היא
שאת לא צריכה לדעת כל דבר ושהדרך באמת לגדול
ולצמוח היא לשחרר את הצורך לדעת כל הזמן.
זה היה שיעור מאוד גדול בהתפתחות
האישית שלי, לקח לי המון זמן לשחרר את הצורך לדעת
ועד היום לפעמים אני נופלת שם
ומנסה שוב להיאחז במה שאני יודעת ולייצר לעצמי וודאות.
אז הדבר שהכי עוזר לנו להיות עם הבלבול ועם חוסר הוודאות
כשאנחנו מרגישות אותן זה לנשום, לחזור להווה, להרפות
ולהסכים לקבל את התחושות האלה.
-
להפסיק להרגיש קורבן כשאת לא מקבלת את מה שאת רוצה
היקום כל כך חכם שלפעמים הוא לא נותן לך את מה שאת רוצה
וזה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לך.
את מציבה מטרות ורוצה להגשים ולממש אותן.
את יוצאת לדרך של התפתחות אישית במטרה להשיג משהו עבור עצמך
אבל האם את יודעת באמת מה את אמורה לעבור?
מה היא הדרך האמיתית שהנשמה שלך מבקשת בשבילך?
מה הם השיעורים האמיתיים שאת אמורה ללמוד?
את המטרות שאנחנו מציבות אנחנו מציבות עם החלק
המנטאלי שלנו, עם השכל, אנחנו חושבות שאנחנו יודעות הכול
ושאנחנו שולטות במה שקורה והעידן החדש עם הסרט הסוד,
רק חיזקו את האמונה בתוכנו, שככל שנהיה יותר ממוקדות ויותר נאמין,
ככה נצליח יותר ליצור את המציאות שלנו
ולהשיג ולהגשים ולממש את כל מה שהחלטנו שאנחנו רוצות.
אבל האמת על התפתחות אישית היא שאין לנו מושג
ושאת המטרות האמיתיות בכלל הלב שלנו צריך להציב ולא השכל
וגם אם הלב משתוקק למשהו ממש חזק
ואנחנו לא מקבלות אותו, אולי זה בכל זאת
לא הדבר הנכון ביותר לטובתנו הנעלה?
אם נמשיך להיאבק ולהתאמץ כדי להגשים ולהשיג
את אותן המטרות שאנחנו לא מצליחות להשיג בכל הכוח,
יהיה לזה מחיר גבוה. ואני לא אומרת לוותר.
חס וחלילה, בתרבות המערב יש לנו קונוטציה שלילית מאוד למילה וויתור
והיא ישר מצטרפת לנו עם תחושה של חולשה,
של כישלון ואת זה אנחנו בטח לא רוצות להרגיש.
אבל אני אומרת שכדאי שנפתח איזו שהיא צניעות כזו
מול היקום ונבין שאנחנו לא יודעות ולא רואות הכול,
ושאולי אם עשינו את כל מה שיכולנו כדי להגשים ולממש
ולהשיג ועדיין זה לא קורה, כנראה זה לא הדבר הנכון עבורנו
והיכולת שלנו לשחרר את זה בצורה ממשית ואמיתית ועמוקה
מבלי להרגיש קורבן או כעס או תסכול או חוסר או ייאוש
היא יכולת חשובה מאוד.
פשוט כי אם נמשיך להיאבק נסבול ואם נצליח לקבל את זה,
באמת יגיע שקט עמוק ומשמעותי.
יש לנו אמונה לא מודעת שעלינו להיאחז במטרות שלנו
ובתוצאות שנגיע אליהן אחרת מה הטעם בחיים?
לפעמים, לא לקבל את מה שרצינו יכול להוביל אותנו
למקומות הרבה יותר טובים ומדויקים
מאשר אי פעם דמיינו עבור עצמנו.
אז בין אם את כבר שנים בדרך של התפתחות אישית
ובין אם את חדשה, בדקי בכנות עם עצמך, עם יד על הלב עד כמה
גם את ‘נופלת’ במקומות האלה של אחיזה בתוצאה, של כאב וסבל
אם את לא מקבלת את מה שאת רוצה איך שאת רוצה,
ושל קושי להיות בחוסר וודאות ואם מצאת שיש לך בנושאים האלה
עוד דרך לעשות זה מצוין כי כמו ש”אושו” המורה הרוחני הראשון שלי אמר
“המסע הוא המטרה” אז כל עוד את בדרך, את את שלך עושה
והגיע הזמן שתלמדי ליהנות מהדרך
ולעשות אותה בדרך הכי נכונה.
אז בפעם הבאה שמישהו לידך יחשוב שהתפתחות אישית
היא רק לבלוב ושמחה, תדעי את להביא לו את האמת המפוכחת והעמוקה
על ההתפתחות שלך ואיך את יודעת לעשות אותה
בדרך הכי הכי כנה אמיתית עמוקה ומשמעותית ולא
כמו עוד מאות אנשים שעושים אותה רק בתור קלישאה או עוד ‘סיסמא’
ספרי לי כאן למטה מה היא האמת שלך
על התפתחות אישית?
רוצה לקרוא עוד על התפתחות אישית?
התפתחות אישית אחרי גיל 40 האם זה שונה?
התפתחות אישית אצל נשים מה שונה?
מה הסכנה בהתפתחות אישית?
אנאמה יקרה (-:
תודה לך על מאמר מרגיע ברמה מאוד עמוקה של הנפש, או הנשמה, או כל שם אחר שאקרא ליצירתיות שבי, למקום שהוא אני וממנו באתי ( אני לא מודע לגמרי למה שאני כותב כרגע, חלק מהדברים יוצאים אינטואטיבית.) (-:
ממני בתודה, הראלי
כל כך אהבתי! מתחבר לי מדהים למה שאני מרגישה וחווה.
אבל ממש מפליא אותי, לקרוא גישה כל כך יהודית, כשעל פי חלקים מסויימים מהסגנון היה ניתן להבין שהכותבת אינה דתית… מענין אותי מאד מי את באמת, כי זה נראה הרבה מעבר למקצועי, מרגיש מאד מאד אמיתי!
תודה רבה. היה מאמר מאוד כנה ומעניין
יהודית אני שמחה שהמאמר נגע בך ושאהבת אותו 🙂