מנגנון הפחד האוטומטי – הילחם או ברח

הילחם או ברח
מה זה המנגנון האוטומטי הזה ומתי אנחנו פוגשים אותו?

מנגנון הפחד האוטומטי – הילחם או ברח לעיתים מוכר לנו כהילחם, קפא או ברח.

פחד הוא חלק ממנגנון ההישרדות הטבעי הבריא שלנו. הוא חלק מהגוף שלנו והוא מוטבע בנו

כפי ששאר הרגשות מוטבעים בנו משחר תרבותנו. עוד מימנו כאדם הקדמון.

אנחנו לא יכולים לברוח ממנו.

מאז ומעולם הפחד היה מגן עלינו ומזהיר אותנו מפני סכנות.

בתקופת האדם הקדמון, כאשר חיינו בטבע, בשבטים, צדנו למחייתנו והיינו צריכים להגן על חיינו פעמים רבות

מול איתני הטבע והחיות היה לנו

אז פחד אחד ורק אותו בלבד-  פחד מטורפים. שיכולים להרוג אותנו כגון: אריות, נמרים, טיגריסים.

בימינו אנו הפחדים השתכללו והתרבו. היום, כל כך הרבה אנשים מפחדים מדברים כל כך שונים:

זוחלים למיניהם כגון: ג'וקים, עכבישים, נחשים, עקרבים, עכברים

פחד גבהים, פחד ממקומות סגורים, פחד טיסה ועוד ועוד.

בתחילת המאה העשרים הגדירו את המנגנון ההגנה האוטומטי הזה כמורכב בתחילה משני מרכיבים

ולאחר מכן עברו לשלושה לארבעה ואף לחמישה מרכיבים:

Fight, Freez, Flight, Fright

לאחרונה אף הוסיפו מנגנון חמישי והוא להתעלף Faint

אתם הולכים לכם לתומכם ברחוב כאשר לפתע תוקפים אתכם כמה בריונים. איך תגיבו?

באופן לא מודע, בשבריר של שנייה, המוח שלנו יבחר תגובה על סמך ניסיון העבר שלנו

ועל סמך המידע המאוכסן במוח העתיק שלנו.

זוהי תגובה אינסטינקטיבית אוטומטית.

יש לנו ארבע (או חמש) דרכים להגיב בהן:

לפחד, להילחם, לברוח או לקפוא. באילו תבחרו? (לא תדעו עד שתגיעו למצב עצמו…)

לפחד – להיכנס להיסטריה ולפאניקה לצרוח, לצעוק, לבכות אך להישאר במקום וכו'

להילחם – להתמודד באומץ מול הסכנה

לברוח – להסתלק ומהר מהסיטואציה

לקפוא – להיכנס למצב של שוק, שוק שאינו מאפשר לנו להרגיש, לזוז או לפעול בשום צורה ובשום דרך.

בעוד שהמערכת האוטומטית הזו חשובה לנו כאשר קורים דברים פתאומיים וכאשר אנו צריכים להגיב בצורה פתאומית וחדה,

לעיתים קרובות אנו מגיבים בצורה אוטומטית לא בדרך שבה היינו רוצים להגיב. יתכן כי היינו רוצים להישאר ולהילחם, אבל באופן אוטומטי

ברחנו.

כיום, בעולם המודרני שלנו, המנגנונים האלה יכולים להיכנס לפעולה גם כאשר אנחנו נמצאים במצבים שאינם סכנה ממשית לחיינו אלא במצבים

שנחווים על ידנו כקשים או כמאתגרים לדוגמא:

עלינו להופיע בפני קהל, לתת הרצאה וכדומה. המצב אינו מצב שמסכן את חיינו בשום אופן, אך אנו חווים חרדה ופחד כאילו זה כן.

דוגמאות נוספות יכולות להיות אף סמויות יותר למשל: בזמנים קשים של בעיות בזוגיות שלנו, במצבים קשים בעבודה, בהתמודדויות קשות מול

הילדים שלנו ועוד.

ברוב המקרים, המנגנונים האלה נכנסים לפעולה כאשר מדובר ברגשות קשים ומכאיבים.

אנחנו משתמשים במנגנונים האלה כדי להימנע מלהרגיש רגשות מכאיבים וקשים כאשר המקרה קורה, הבעיה היא שברוב המקרים, אנחנו

נתקעים במנגנונים האלה גם לאחר שהסיטואציה עוברת וזה הופך להיות לנו להתנהגות רגילה בחיים או לדפוס.

אנחנו מתרחקים מהרגשות שלנו נועלים עמוק בתוכנו את התחושות וממשיכים הלאה בהישרדות של החיים.

בתהליך של טיפול, אנו משתחררים מדפוסים אלה ולומדים לקחת את החיים כפי שהם מבלי לפחד פחדים מיותרים כאשר אנו לא זקוקים להם.

רוצה לקרוא עוד על התפתחות אישית ועל מודעות עצמית?

מה הסכנה בהתפתחות אישית?

התפתחות אישית אצל נשים מה שונה?

עד כמה את שלמה שלווה ושמחה?
בחני את עצמך וקבלי אבחון מדויק של הסדר האנרגטי הפנימי שלך
וגם תרגיל שיעזור לך לאזן אותו

By |2019-01-07T06:57:07+00:00ספטמבר 3rd, 2010|חרדות ופחדים|0 תגובות

השאר תגובה

דילוג לתוכן